בסקר שביצעו מנו גבע ופרופ' תמר הרמן, במיוחד לקראת כנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה (כנס קיסריה) של המכון הישראלי לדמוקרטיה, אשר בחן את רמת הביצוע של השרים, דורג שר התחבורה ישראל כץ במקום הראשון עם 57% אחוזי תמיכה. אחריו דורג ראש הממשלה בנימין נתניהו עם 41% אחוזי תמיכה ואחריו שר הכלכלה, נפתלי בנט עם 36%. רק כשליש שבעי רצון מהממשלה ביחס להחלטות וביצוען.

הסקר בוצע ב-19 באוקטובר השנה, באמצעות הטלפון והאינטרנט בקרב מדגם מייצג ארצי של 600 משיבים בגילאי 18 ומעלה, דוברי עברית, ערבית ורוסית עם טעות דגימה מרבית של: 4.1% ±.

הערכת תהליך איכות וביצוע ההחלטות
• כשליש שבעי רצון מהממשלה ביחס להחלטות וביצוען.
• קיים קשר בין הנטייה הפוליטית לתפיסת אבני הדרך בקבלה ובביצוע של החלטות הממשלה.
• בין השמאל לבין כל היתר ניכר הבדל משמעותי.
• על פי מאפיינים דמוגרפיים לא נמצאו הבדלים משמעותיים.
• ניכר קשר חזק בין שביעות הרצון מראש הממשלה להערכה של מעגל ההחלטה והביצוע.
• שביעות רצון גבוהה יותר קשורה להערכה של מספר גבוה יותר של אבני דרך (דרך קבלת ההחלטות, איכותן וביצוען).

חשיבות נושאים על סדר היום
• ניכר כי הציבור חלוק בין שלושת הנושאים להם חשוב שימונה השר המוכשר ביותר: הביטחוני, הכלכלי והחברתי – כרבע מהציבור בחר בכל אחד מהם.
• הנושא הסביבתי זכה לאחוזים נמוכים יותר משמעותית (8%).

שביעות רצון מתפקוד השרים
• שביעות הרצון משר התחבורה היא הגבוהה ביותר (מעל 50%) ואחריו ראש הממשלה (כ- 40%). כ- 35% שבעי רצון משר הכלכלה ומשר הרווחה, כרבע משרי האוצר והשיכון.
• חוסר היכרות עם יו"ר ההסתדרות הנכנס.
• ניכר קשר משמעותי בין שביעות הרצון מהתפקוד של השר לבין הנטייה הפוליטית. שרי הימין (הליכוד והבית היהודי) זוכים לאהדה בימין, שרי יש עתיד זוכים לאהדה מעט גבוהה יותר במרכז ובשמאל.
• בקרב מבוגרים שביעות רצון גבוהה יותר משר האוצר, בהשוואה לצעירים. כך גם שביעות הרצון משרי התחבורה והרווחה, בעלייה עם העלייה בגיל.
• ניכר כי בקרב דתיים הערכה גבוהה יותר לשרי הבית היהודי, אריאל ובנט, וכן לנציגי הליכוד נתניהו וכץ.
• בקרב חילונים לבנט יתרון על אורי אריאל, למרות הערכה נמוכה יחסית.

הערכת הטיפול של הממשלה בתחומים שהעמידה כמטרות, קידום החינוך, צמצום העוני וההגנה על ישובי הדרום

• אחוז גבוה מהציבור סבור כי ביצועי הממשלה בשלושת התחומים אינם טובים.
• הנושא שמטופל הכי פחות טוב הוא צמצום העוני בישראל (86% סבורים כך).
• בציבור הערבי קיימת הערכה גבוהה יותר של ביצועי הממשלה בכל אחד מהתחומים בהשוואה לציבור היהודי. ממצא זה תואם להעדפת הציבור הערבי קבלת שירותים מגוף ממשלתי.
• לא נמצאו הבדלים משמעותיים על פי מאפינים דמוגרפיים אחרים או על פי נטייה פוליטית.

הערכת ביצועי הממשלה בהשוואה למדינות OECD אחרות
• קרוב למחצית מהציבור סבור כי ביצועי הממשלה פחות טובים בהשוואה למדינות OECD אחרות. כרבע סבורים שהם דומים.
• רק כ- 14% סבורים כי הביצועים טובים יותר.
• מבין הסבורים כי הממשלה פועלת טוב יותר, הרוב הגדול סבור כי היא לא מטפלת טוב בצמצום העוני, ומעל מחצית סבורים כי היא לא פועלת טוב בקידום החינוך.
• ניכר כי ערבים סבורים כי ביצועי הממשלה פחות טובים בהשוואה למדינות מפותחות אחרות, בהשוואה ליהודים.
• אין הבדל משמעותי בתפיסת הביצועים של הממשלה בהשוואה למדינות OECD אחרות בין בעלי תפיסה פוליטית שונה.
• קיימים קשרים, אך אלו אינם חזקים, בין שביעות הרצון מתפקוד השרים לבין הערכת ביצועי הממשלה ביחס למדינות OECD אחרות.
• תפיסת הביצוע של הממשלה בהשוואה למדינות OECD אינה נגזרת באופן משמעותי מהערכת תפקוד השרים.

הערכת היעילות של הממשלה ביחס לממשלות בעבר
• כמחצית מסכימים שהממשלה פחות יעילה מבעבר ושיעור דומה לא מסכימים
• בקרב מבוגרים, שמכירים את העבר, שיעור הסכמה נמוך יותר עם הטענה שהממשלה היום פחות יעילה מבעבר.

העדפת שירות מגוף ממשלתי/גוף פרטי
• כמחצית מהציבור מעדיף שירותים מגופים ממשלתיים בתחומי רפואה, חינוך ורווחה.
• בנושא שיטור וביטחון פנים קיימת העדפה גבוהה יותר לשירותים ממשלתיים
• ניכר כי מבוגרים מעוניינים יותר בשירות הציבורי בהשוואה לצעירים, כך גם בקרב ערבים.
• בקרב חרדים ניכר שיעור נמוך מאוד המעדיפים שירות ממשלתי על פרטי.
• לא נמצא קשר לעמדה פוליטית.