כבר אמרנו שמארסיי איננה גן עדן. אבל גנבים יחשבו אחרת, כולם גנבים בעיר הזו ואלו שלא, סתם תחמנים, אבל תחמנות לחוד וגנבים לחוד הפעם ענייננו בגנבים.

אין יום שלא עוצר אותי מישהו (מקומי כמובן) ומזהיר אותי שיגנבו לי את המצלמה שתקועה עמוק ביד שלי, ושבמארסי מצלמה צריכה להיות בהצלב או לפחות כמו תיק אוכל של ילד בגן, אחרת יתלשו לך אותה מהיד. מה שנכון נכון עם הסתייגות מסויימת: מארסייז אמיתי לא יתעסק עם מישהו גדול ממנו פיזית, ואם כן, אז רק כשהוא עוד קטן. אני למזלי קצת גדול, לכן המצלמה שלי ברשותי כבר שמונה שנים.

ברחובות מארסיי אסור בתכלית האיסור להשאיר משהו לא קשור, רצוי קשור היטב עם שני מנעולים שהודיני לא יצליח לפתוח, כי אם זה לא קשור או נעול הרי שזה מבחינת נטוש ואם זה לא קשור או נעול היטב הרי שזה מבחינת מופקר בשני המקרים הדין הוא "לקחתי". ותאמינו לי אין שום צ'אנס שמישהו ימצא את זה או יחזיר לכם את זה, מקסימום תבלו שעתיים בהמתנה בתחנת המשטרה כדי למלא טופס חסר ערך שאיש לא יטרח לקרוא.

מנעול לאופניים חייב להיות כזה שגם רתך מומחה לא יפתח וגם זה כשנועלים אותם בתוך חדר המדרגות. נעלתם טוב עכשיו תבדקו היטב אם אי אפשר לפרק את הכסא, הגלגל הקדמי ואולי את השרשרת, ראיתי כבר הרבה שלדי אופניים בעיר, נעולים היטב אבל מה שנשאר מהם זה רק שלדה, וזה לא עבודה של עכברושים.

אתם עוברים דירה?  מזל טוב, רק תדאגו שמישהו יהיה למטה תמיד עם החפצים, כי גם מכונת כביסה יכולה להיעלם תוך שתי דקות כי אם מישהו ישים עליה עיין הוא כבר גם ישים עליה יד. יום אחד אנחנו יושבים ושותים קפה ומרחוק אנחנו רואים את שכנינו מהמשרד סמוך סוחבים מזנון קומפלט, "מצאנו" אם אומרים לנו ואנחנו מתפעלים מאיכות המציאה, חמש דקות מאוחר יותר אני עובר ברחוב הסמוך ועומד לו אדם נבוך ושואל את העוברים והשבים אם ראו את המזנון החדש שהוא קנה. "חרא של עיר" הוא מפטיר "חמש דקות ואפילו מזנון קומפלט נעלם".

ראיתם פעם עציצים קשורים בשרשראות? רק במארסיי. דיירי הרחובות שלמים שמוזנחים על ידי העיריה (כי הם לא בדיוק במסלול התיירותי המוכר) החליטו לייפות את רחובם על דעת עצמם ושתלו צמחים בעציצים והניחו ברחוב, זה באמת נראה נהדר, עד שהשיכור הראשון שמתקשה לאתר שירותים מרוקן את השלפוחית שלו בעציץ. אבל את הצמחייה שעמידה בפני שיכורים יש צורך לנעול בשרשראות אחרת העציצים מקבלים רגליים (לא כל כך מפתיע כשמשתינים בתוכם כל הזמן).

אם אתם תיירים ועומדים מרחק של יותר ממטר מהמזוודה שלכם תמיד יגש אליכם מישהו וישאל בנימוס אם זה התיק שלכם? לא, זה לא מהחשש למטעני חבלה זה מהרצון לאמץ את המזוודה שלכם על תכולתה, בלי לקחת סיכונים מיותרים. אם תתעלמו או תתכחשו הרי שתאלצו לרכוש תחתונים בחנויות העיר.

כייסים אין במארסיי, שתיה מרובה של פסטיס, המשקה המקומי המקבילה הטעימה של העארק והאוזו,  לא מאפשרת למקומי לבצע פעילות זריזה במיוחד עם הידיים, אבל אם תניחו טלפון נייד על השולחן כשאתם שותים קפה ולא תהיו עירניים מספיק יגיח משום מקום ילד יחטוף את המכשיר ויעלם באופק.

אל תתפתו לבקש מבחור צעיר מקומי, ואלו ניתנים לזיהוי בקלילות, שמסתובב בנמל, לצלם אתכם, כי הנבלות רצים מהר כשיש להם רכוש של מישהו אחר ביד.

זה לא שמארסיי היא עיר מסוכנת אבל כדאי מאוד לוודא שהרכוש שלכם מאובטח, אחרת הוא יהפוך במהירות רבה מאוד לרכושו של מקומי כלשהו. למקומיים יש בעיה עקרונית עם הקונספט הסטנדרטי של בעלות על רכוש. בעיקר כשלא הם הבעלים.