נסיעת מבחן קולינרית בחבל אשכול

לאכול ולשתות בעוטף עזה יכולה להיות חוויה מרעננת וטעימה שטומנת בחיבה גם תמיכה ועזרה לתושבי האזור. יצאנו לנסיעת מבחן קולינרית עם 3DS קבריולה שובבה ופגשנו אנשים וטעמים אחרים

נסיעת מבחן קולינרית בחבל אשכול

לאכול ולשתות בעוטף עזה יכולה להיות חוויה מרעננת וטעימה שטומנת בחיבה גם תמיכה ועזרה לתושבי האזור. יצאנו לנסיעת מבחן קולינרית עם 3DS קבריולה שובבה ופגשנו אנשים וטעמים אחרים

נסיעת המבחן של 3DS קבריולה תוכננה עוד לפני פרוץ הקיץ החם. בשוך הקרבות, החלטתי לצאת לעטוף ולחבק את העסקים הקטנים בישובי עוטף עזה וזו החוויה המחממת לב שעברנו, דן הצלם, אבי ידידי ואנוכי, ברכב קטן חזק וצעיר.

הפרק הראשון במסע היה האתגר להכניס את אבי ואותי, כל אחד גדל מידות לכל כיוון, לתוך רכב מיני, כך שנוכל לעבור יום שלם מבלי לפרק את העצמות. התחלנו עם גג פתוח ולאט לאט כיווננו את המושב כך שנוכל גם לסגור את הגג הנפתח. בסיום ההכנות, נכנס גם דן למושב האחורי ולא שמענו כל תלונה מצידו על צפיפות או חוסר נוחות.

שמנו פעמינו לישובי מועצה אזורית אשכול ואת המרחק מתל אביב לתחנתנו הראשונה גמעה ה- 3DS בשקט ובעוצמה וזאת תודות למנוע 1600 סמ"ק המפיק 120 כו"ס שהתגברו בקלות על המשקל הרב בו העמסנו על הסיטרואן. חילוף ההילוכים בתיבת ההילוכים הטיפטרוניים היתה חלקה ונעימה וגם אחיזת הכביש בסיבובים היתה מרגיעה ומשרת ביטחון לנהג ולנוסעים.

ה-DS ויענים ליד עזה (צילום דן בר-דוב)

התחנה הראשונה במסענו היתה מושב ישע, שם פנינו לבית מאפה עם שם שאומר כמעט הכל- "העוגיות שלי בבית של סבתא טינה". ביתה של סבתא טינה, שהוא בית סוכנות מסוף שנות החמישים של המאה שעברה, שנשאר כמות שהוא ושם היה ביתה של סבתא טינה, סבתא של גלית בשארים. מקדמת את פנינו גלית, ששוקדת על הכנת המאפים והקישים כבר משעה 3 לפנות בוקר ובין לקוח אחד למשנהו מתפנית לשוחח עמנו. לדברי גלית, המקום של סבתא טינה הוא לא רק הבית אלה גם המורשת והמתכונים שהנחילה לה סבתא טינה ושאותם שכללה ושיפרה. מספרת גלית: "לאחר שנים רבות בהם גידלתי שלושה ילדים ועבדתי במשק החקלאי הגדול שהיה לאבא, החלטתי להפוך את התחביב של אפיה לעסק שבו אוכל לבטא את עצמי. הלכתי ללמוד אפיה ולאחר מות סבתא טינה, הפך הבית הישן שלה להיות בית המאפה שלי". גלית מספרת שהלקוחות שלה באים רובם ככולם תושבי ישובי הסביבה ואורחים שמגיעים לאיזור ושומעים על המקום. "אני לא משווקת לנקודות מכירה וכל מה שעושה מוכרת כאן בבית". תוך כדי השיחה מוציאה גלית מגוון עוגיות, מאפה שוקולד ואף לחמניות שאור שלדברי גלית, המחמצת שלו כבר עוברת אצלה 5 שנים ממחזור בצקים אחד לשני. לדברי גלית, כל הקיץ, עקב הנסיבות של מלחמה וצורך להתגונן ( בית הסוכנות של סבתא, מן הסתם לא ממוגן ) המקום היה סגור והיא כולה תקווה שבחורף מחזור העסקים יפצה על הקיץ. לדבריה היא כבר די פסימית ולא בונה על שקט לטווח ארוך, ועכשיו, לאחר שכל חייה עברה במושב, מתחילה להתעורר בה הרגשה של ביזבוז ורצון להתחלה חדשה במקום אחר, שקט יותר. לחמניות השאור היו לטעמי הלהיט כמו גם מאפה השוקולד וזאת גם תודות לשימוש בחומרים איכותיים כמו מקלות שוקולד איכותי וחמאה תוך המנעות כמעט מוחלטת משימוש במרגרינה בכל מוצריה של גלית.
מחירי העוגיות של גלית נעים בין 22 ש' ל-30 ש' תלוי בסוג ובגודל האריזה.
"בבית של סבתא טינה" מושב ישע ( ליד בית הכנסת ) פתוח ימים שני עד שישי 08:30 עד 16:00 ( או גמר המוצרים ) 054-4882662. כשר.

המאפים של "הבית של סבתא טינה" (צילום דן בר-דוב)

לאחר סיום קצת פסימי שמנו פעמינו לסוף הדרך, למושב דקל שנמצא קרוב לגבול מצרים כמו גם גבול עזה. נסענו למבשלת בירה מוכרת לי כבר שנים רבות, ששמה הפך פתאם לכל כך פופולארי בהקשר לגמרי שונה. מבשלת ISIS של איציק לוי.
מבשלת הבירה של איציק לוי נמצאת בחלקה החקלאית הצמודה לביתו של לוי במושב ובימים אלה שוקד לוי על בניית מבשלה חדשה וגדולה יותר באזור התעשיה המוקם במושב ושם יגדל כושר הייצור של המבשלה באופן משמעותי ויוכל גם לבקבק הרבה יותר ממה שהמבשלה מסוגלת לעשות בציוד והמקום הקיים.
מספר איציק לוי, תוך כדי לגימת בירה פייל אייל נעימה ובעלת מריקות המהולה במעט מתיקות מרעננת: "הגעתי לדקל אחרי שעברתי מדימונה לבית ינאי ומשם לדקל. יחד עם עדי שלצידי, אנחנו מגדלים 4 בנות ומרגישים שורשים עמוקים במקום".
מבשלת ISIS הוקמה לפני 9 שנים והשם שנבחר הוא שמה של אלה פרעונית והשם נבחר משום הקרבה לגבול מצרים וגם כהערכה למבשלות הבירה של הפרעונים, שהיו ידועים בבישול בירה. כמובן שלאחרונה ניקשר השם ISIS עם ארגון דעא"ש אולם אין בדעתו של לוי לשנות את השם, בשלב זה. לאחרונה אף זכתה המבשלה וסיפורו של איציק לוי לחשיפה בכתבה בחדשות 24i ( www.youtube.com/watch?v=4IwwJ3SWpmU&feature=youtu.be ).
במבשלת אייזיס מייצר לוי 5 סוגי בירה קבועים ועוד 2 בירות עונתיות.
• Pale Ale- בירה בהירה זהובה, מחוזקת בכשות בעלת טעמים וניחוחות מרים קלים – 5%.
• Amber Ale- בירה עינברית בעלת טעמים פירותיים "אגוזיים" ומרירות בינונית – 5%.
• FreeStyle Beer- בירה בהירה ומחוזקת המשלבת בין לתת פילסנר ועם שמרי אייל והרבה כשות אמריקאי – 5.8%.
• Desert Ale- בירה כהה וחזקה בסגנון IPA עתירת כשות ולתת קרמלי – 6.2%
• Black Ale- בירהת שטאוט שחורה וחזקה בסגנון אירי מרה ויבשה עם טעמי קפה ושוקולד – 6.0%.
לדברי לוי שני שליש מהבישול משווק בחביות לארועים, תערוכות, שווקי איכרים וללקוחות המגיעים למקום במסגרת טיולים באיזור ואילו השאר בבקבוקים למספר נקודות מכירה בודדות כאשר עם פרוץ המלחמה האחרונה, השתתקה הפעילות ואיציק לוי יצא ביזמה חדשה של משלוח 120 בק' בירה עד הבית במחיר 11 ש' לבק' כולל פקדון, מע"מ ומשלוח. לדברי לוי: "רוב ההזמנות היו לאחר כתבה שהתפרסמה על המבשלה, כאשר כמה חברים מתארגנים יחד למשלוח אחד".
לדברי לוי, זה היה קרש הצלה עסקי למבשלה ששותקה כל הקיץ, שהוא שיא עונת הבירה וקוראי הכתבה מוזמנים להתקשר ולהזמין טלפונית או בדוא"ל [email protected] .
מבשלת ISIS משק 22 מושב דקל 054-6428598 www.isisbeer.co.il/

מגוון הבירות של ISIS (צילום דן בר-דוב)

לאחר אתנחת בירה קרה ובוטנים של מבשלת אייזיס, נסענו מרחק קצר, שעם ה- 3DS היה קצרצר, למושב צוחר. אמנם תאוצת הקבריו עם עומס היתר שלנו היתה יותר מ- 10 שניות מ-0 ל- 100 אבל במהירות היא הפגינה יכולת לא רעה גם עם גג נפתח הבהחלט מכביד על הרכב ומאט אותו.

בצוחר פנינו לביתם של שוש וניסים מגיה, שיש להם צימר מטופח וגדול אולם גולת הכותרת של עיסוקם הוא "הניסים של השף"- מסעדה ביתית הממוקמת באחד מחדרי הבית ומסוגלת להכיל 3 שולחנות אינטימיים וביתיים עם מיטב מטעמי המטבח של ניסים.
מספר ניסים מגיה: "עזבנו את קיבוץ כיסופים לפני 20 שנה והגענו לצוחר לפני 16 שנים, ומאז אנחנו כאן. הילדים יצאו מהבית והתפנה לנו חדר גדול. מצד שני לאחר שנים רבות בהם בישלתי במטבחים גדולים כמו בקיבוץ כיסופים, חצרים ועוד, החלטתי להפגין את כישורי במקום ביתי ואינטימי".
המסעדה קיימת כבר 10 שנים ושמעה עובר מפה לאוזר בין מבקרי האיזור. הקיץ האחרון, לדברי הזוג מגיה, היה "מת". לא צלצול טלפון אחד להזמנה ( האירוח הוא אך ורק על בסיס הזמנה מראש ) והם מקווים שספטמבר יראה כבר יותר טוב.
לשאלתי מה הקטע של הכנסת אנשים זרים הביתה לאכול ובתשלום, עונים הזוג מגיה פה אחד: "זו נתינה. להכניס הביתה אורח ולהאכיל אותו, אפילו בתשלום, זו נתינה ופתיחת הדלת והלב. זה כיף מחד ולא פשוט מאידח". אי אפשר שלא להסכים לאבחנה זו.
תוך כדי השיחה נפרשו על שולחננו 8 סוגי סלטים שהוכנו הבוקר. סלט ירקות המשלבים סלרי ומנגו היה בעיני המרענן האולטימטיבי לחום הסתיו באזור עוטף עזה. החצילים עם טחינה ירוקה טריה היו שילוב של חציל קלוי וקריספי עם טחינה סמיכה ועשירה. סלט הפטריות שהיו בו מגוון פטריות והכל ברוטב שהסוד שלו הוא שימוש בתבלין מיוחד שניסים דואג שיהיה תמיד באמתחתו והוא מגיע הרחק מהמזרח הרחוק. הסטייק שהוגש לקרניבורים שביננו היה לדברי יודעי הדבר "אחד הסטייקים הטובים בחיי, אם לא הטוב שבהם" כפי שאמר דן, הצלם בסיור זה. המנות האחרונות היו גם הם שילובים מעניינים ומקוריים שניסים שוקד על הכנתם, על פי מצאי חומרי הגלם הטריים בהתאם לעונה. ארוחה הכוללת 8 סוגי סלטים כמנה ראשונה, מנה עקרית מלאה וקינוח עם שתיה חמה עולה 130 ש' לאדם. כאמור, רק לפי הזמנה מראש.
"הניסים של השף" מושב צוחר, טלפון 08-9982379 או 052-4329599 או דוא"ל [email protected]

מנה של ניסים של השף (צילום דן בר-דוב)

מצוחר נסענו כברת דרך קצרה לחוות "אל היען" על מנת לפגוש את צופיה ( לא חשוב שם המשפחה ) ו- 50 היענים, עדר הכבשים ועדר העיזים שבחווה. הסיטרואן 3DS הפגינה סיבולת גבוה ויכולת לפתח מהירות גם עם משקל עודף כמו שלושתינו לאחר ארוחה אצל ניסים ושוש. פתיחת הגג לא הפריעה לנהל שיחה ולשמוע האחד את השני אולם בחום אחר הצהרים של צפון מערב הנגב, נאלצנו לסגור את הגג השובב על מנת להינות מהמזגן שמקרר היטב ומהר את כל חלל הרכב גם לטובת היושבים מאחור. בדרכי העפר בחוות היענים, הפליאה ה- 3DS להיות רכה וסובלנית עם יושבי הרכב גם במהמורות הרבות בדרך.

פגשנו את צופיה בלב חוות "אל היען" שנמצאת 5 ק"מ מזרחה לצומת מעון סמוך לפארק אשכול. החווה רחבת הידיים היא ביתם של צופיה ומייק, כבר 33 שנים, ובה גם גדלו 3 ילדיהם. צופיה מספרת את סיפור ענף גידול היען, שבשנת 1990 פעלו בו 40 מגדלים שייצאו בשר ועורות של 18,000 יענים שנשחטו בשנה. רבים מקבוצי צמח והסביבה היו בין מגדלי היענים המובילים אולם חקיקה שהגדירה את היען, בישראל, כחיה מוגנת, כרתה את הענף ומשה 7 שנים חדלו לגדל בישראל, יענים לשחיטה. עקב השינוי נאלצו הזוג מייקל וצופיה לשנות את מהות חוות "אל היען" והפכו אותה לחוות ריבוי ובעיקר לתיירות. בשלב ראשון ביקור מטיילים ישראלים על מנת ללמוד על העוף המוזר הזה שקיומו עוד מתקופת הדינוזאורים. המקום פתחו מסעדה חלבית ומזנון לאורחים וכן מקיימים פעילות לילדים והפעלות סביב היענים כמו האכלה, ביקור בכלובי אפרוחי יענים ועוד. לדברי צופיה, הם מקווים שבחגי תשרי יתחילו להרגיש פעילות משמעותית שתיתן זכות קיום לחווה וליענים שדוגרות על ביציהן.
"אל היען" כביש 241 בין צומת אורים לצומת מעון. צופיה 052-6901660 08-9987327
www.el-hayaen.co.il [email protected] [email protected]

אל היען (צילום דן בר-דוב)

מחוות היען שמנו פננו ולאחר נסיעה מענגת בין כלובי היענים, הגענו לקיבוץ בארי, לבקר את דגן פלג ומחלבת בארי. לאחר תצפית לאזור שערכנו ממרומי גג המחלבה וחדר האוכל של בארי, סיירנו בחדרי ההבחלה של חריצי הגבינה עליהם שוקדים ליישן ולטפח, דגן ושני עובדי המחלבה, כולם חברי קיבוץ בארי. מספר דגן: "הכל החל מתחביב שלי ואהבה שלי לגבינות. בקיבוץ פעלה כבר לפני 15 שנה מגבנה שעשתה גבינות לצריכת הקיבוץ, מעודפי חלב שהיו לרפת. אני החלטתי ללמוד הנושא ולהתמקצעה ונסעתי לצורך כך לכמה חודשים למגבנה בפרובנס שבצרפת ומאז רק למדתי יותר ושיכללתי את המתכונים והשיטות כולל הציוד שהוא על טהרת תוצרת ישראל". מזה כעשור המגבנה בעלת רשיון ייצרן ועושה גבינות מחלב בקר המגיע מהרפת האיזורית, רפת נגב, בה הקיבוץ גם שותף וכמות החלב הנצרכת ע"י המגבנה מגיע לכ- 150,000 ליטר בשנה.

דגן בחדר ההבחלה של הגבינות (צילום דן בר-דוב)

דגן מסביר על שלבי ההגבנה וההבחלה בה הופכים 30 ליטר חלב ל-3 ק"ג של "עוגה עגולה של גבינה" שעוברת לחדר הבחלה ויישון למשך כ-6 חודשים בהם היא מאבדת עוד כ- 10% ממשקלה, תלוי בסוג הגבינה. הגבינות שעושים בבארי הן כולן בעלות שמות איזוריים על שם נחלי הנגב המערבי ועוד. הגררית של בארי היא גבינה בסגנון חאודה ( יש שיגידו גאודה ), אשכול סגנון אמנטל שוויצרית, סחף בסגנון מנצ'גו הספרדי, כלנית בסגנון קממבר הצרפתי ועוד. טעמנו מעט ממגוון הגבינות וכמי שחזר רק לאחרונה משוויץ אוכל לומר שהגבינות של בארי, שמקור החלב הוא מרפת הנגב, טעימות ועשירות כמו גבינות שיוצרו מחלב פרות שרעו בהרים הירוקים של האלפים. לדברי דגן, כחמישית מהתוצרת נמכרת במרכולים של קיבוצי הסביבה, חמישית נוספת בארועים ופסטיבלים ואילו כל השאר משווק ע"י שני משווקים, במעדניות וחנויות מתמחות במרכז הארץ.
"שביל החלב" קיבוץ בארי 08-9949331 או 054-7918812 [email protected] www.beeridairy.co.il

לאחר שסיימנו להתפנק אצל האנשים הטובים של עוטף עזה, צריך גם להוסיף מעט על הרכב ששירת אותנו כל כך טוב ביום עמוס זה.

הקבריולה בנגב (צילום דן בר-דוב)

למרות היותו רכב בקטגוריה של הקטנות ולא מומלץ לאנשים בעלי 1.80 מטר גובה ומשקל מעל 100 ק"ג חזרנו ללא התכווצויות או תשישות מנסיעה כל כך ארוכה ואינטנסיבית של כ- 12 שעות. ה- 3DS קבריולה, התגלה לי כרכב לאנשים צעירים ושובבים, המחפשים רכב מיוחד ( יש פחות מ- 10 יחידות ממנו בישראל ) שנוח יהיה להם לנסוע בו וגם לבת הזוג יהיה ממה להתרשם, וכל זאת במחיר של 160,000 ש'.

נסיעת המבחן של 3DS קבריולה תוכננה עוד לפני פרוץ הקיץ החם. בשוך הקרבות, החלטתי לצאת לעטוף ולחבק את העסקים הקטנים בישובי עוטף עזה וזו החוויה המחממת לב שעברנו, דן הצלם, אבי ידידי ואנוכי, ברכב קטן חזק וצעיר.

הפרק הראשון במסע היה האתגר להכניס את אבי ואותי, כל אחד גדל מידות לכל כיוון, לתוך רכב מיני, כך שנוכל לעבור יום שלם מבלי לפרק את העצמות. התחלנו עם גג פתוח ולאט לאט כיווננו את המושב כך שנוכל גם לסגור את הגג הנפתח. בסיום ההכנות, נכנס גם דן למושב האחורי ולא שמענו כל תלונה מצידו על צפיפות או חוסר נוחות.

שמנו פעמינו לישובי מועצה אזורית אשכול ואת המרחק מתל אביב לתחנתנו הראשונה גמעה ה- 3DS בשקט ובעוצמה וזאת תודות למנוע 1600 סמ"ק המפיק 120 כו"ס שהתגברו בקלות על המשקל הרב בו העמסנו על הסיטרואן. חילוף ההילוכים בתיבת ההילוכים הטיפטרוניים היתה חלקה ונעימה וגם אחיזת הכביש בסיבובים היתה מרגיעה ומשרת ביטחון לנהג ולנוסעים.

ה-DS ויענים ליד עזה (צילום דן בר-דוב)

התחנה הראשונה במסענו היתה מושב ישע, שם פנינו לבית מאפה עם שם שאומר כמעט הכל- "העוגיות שלי בבית של סבתא טינה". ביתה של סבתא טינה, שהוא בית סוכנות מסוף שנות החמישים של המאה שעברה, שנשאר כמות שהוא ושם היה ביתה של סבתא טינה, סבתא של גלית בשארים. מקדמת את פנינו גלית, ששוקדת על הכנת המאפים והקישים כבר משעה 3 לפנות בוקר ובין לקוח אחד למשנהו מתפנית לשוחח עמנו. לדברי גלית, המקום של סבתא טינה הוא לא רק הבית אלה גם המורשת והמתכונים שהנחילה לה סבתא טינה ושאותם שכללה ושיפרה. מספרת גלית: "לאחר שנים רבות בהם גידלתי שלושה ילדים ועבדתי במשק החקלאי הגדול שהיה לאבא, החלטתי להפוך את התחביב של אפיה לעסק שבו אוכל לבטא את עצמי. הלכתי ללמוד אפיה ולאחר מות סבתא טינה, הפך הבית הישן שלה להיות בית המאפה שלי". גלית מספרת שהלקוחות שלה באים רובם ככולם תושבי ישובי הסביבה ואורחים שמגיעים לאיזור ושומעים על המקום. "אני לא משווקת לנקודות מכירה וכל מה שעושה מוכרת כאן בבית". תוך כדי השיחה מוציאה גלית מגוון עוגיות, מאפה שוקולד ואף לחמניות שאור שלדברי גלית, המחמצת שלו כבר עוברת אצלה 5 שנים ממחזור בצקים אחד לשני. לדברי גלית, כל הקיץ, עקב הנסיבות של מלחמה וצורך להתגונן ( בית הסוכנות של סבתא, מן הסתם לא ממוגן ) המקום היה סגור והיא כולה תקווה שבחורף מחזור העסקים יפצה על הקיץ. לדבריה היא כבר די פסימית ולא בונה על שקט לטווח ארוך, ועכשיו, לאחר שכל חייה עברה במושב, מתחילה להתעורר בה הרגשה של ביזבוז ורצון להתחלה חדשה במקום אחר, שקט יותר. לחמניות השאור היו לטעמי הלהיט כמו גם מאפה השוקולד וזאת גם תודות לשימוש בחומרים איכותיים כמו מקלות שוקולד איכותי וחמאה תוך המנעות כמעט מוחלטת משימוש במרגרינה בכל מוצריה של גלית.
מחירי העוגיות של גלית נעים בין 22 ש' ל-30 ש' תלוי בסוג ובגודל האריזה.
"בבית של סבתא טינה" מושב ישע ( ליד בית הכנסת ) פתוח ימים שני עד שישי 08:30 עד 16:00 ( או גמר המוצרים ) 054-4882662. כשר.

המאפים של "הבית של סבתא טינה" (צילום דן בר-דוב)

לאחר סיום קצת פסימי שמנו פעמינו לסוף הדרך, למושב דקל שנמצא קרוב לגבול מצרים כמו גם גבול עזה. נסענו למבשלת בירה מוכרת לי כבר שנים רבות, ששמה הפך פתאם לכל כך פופולארי בהקשר לגמרי שונה. מבשלת ISIS של איציק לוי.
מבשלת הבירה של איציק לוי נמצאת בחלקה החקלאית הצמודה לביתו של לוי במושב ובימים אלה שוקד לוי על בניית מבשלה חדשה וגדולה יותר באזור התעשיה המוקם במושב ושם יגדל כושר הייצור של המבשלה באופן משמעותי ויוכל גם לבקבק הרבה יותר ממה שהמבשלה מסוגלת לעשות בציוד והמקום הקיים.
מספר איציק לוי, תוך כדי לגימת בירה פייל אייל נעימה ובעלת מריקות המהולה במעט מתיקות מרעננת: "הגעתי לדקל אחרי שעברתי מדימונה לבית ינאי ומשם לדקל. יחד עם עדי שלצידי, אנחנו מגדלים 4 בנות ומרגישים שורשים עמוקים במקום".
מבשלת ISIS הוקמה לפני 9 שנים והשם שנבחר הוא שמה של אלה פרעונית והשם נבחר משום הקרבה לגבול מצרים וגם כהערכה למבשלות הבירה של הפרעונים, שהיו ידועים בבישול בירה. כמובן שלאחרונה ניקשר השם ISIS עם ארגון דעא"ש אולם אין בדעתו של לוי לשנות את השם, בשלב זה. לאחרונה אף זכתה המבשלה וסיפורו של איציק לוי לחשיפה בכתבה בחדשות 24i ( www.youtube.com/watch?v=4IwwJ3SWpmU&feature=youtu.be ).
במבשלת אייזיס מייצר לוי 5 סוגי בירה קבועים ועוד 2 בירות עונתיות.
• Pale Ale- בירה בהירה זהובה, מחוזקת בכשות בעלת טעמים וניחוחות מרים קלים – 5%.
• Amber Ale- בירה עינברית בעלת טעמים פירותיים "אגוזיים" ומרירות בינונית – 5%.
• FreeStyle Beer- בירה בהירה ומחוזקת המשלבת בין לתת פילסנר ועם שמרי אייל והרבה כשות אמריקאי – 5.8%.
• Desert Ale- בירה כהה וחזקה בסגנון IPA עתירת כשות ולתת קרמלי – 6.2%
• Black Ale- בירהת שטאוט שחורה וחזקה בסגנון אירי מרה ויבשה עם טעמי קפה ושוקולד – 6.0%.
לדברי לוי שני שליש מהבישול משווק בחביות לארועים, תערוכות, שווקי איכרים וללקוחות המגיעים למקום במסגרת טיולים באיזור ואילו השאר בבקבוקים למספר נקודות מכירה בודדות כאשר עם פרוץ המלחמה האחרונה, השתתקה הפעילות ואיציק לוי יצא ביזמה חדשה של משלוח 120 בק' בירה עד הבית במחיר 11 ש' לבק' כולל פקדון, מע"מ ומשלוח. לדברי לוי: "רוב ההזמנות היו לאחר כתבה שהתפרסמה על המבשלה, כאשר כמה חברים מתארגנים יחד למשלוח אחד".
לדברי לוי, זה היה קרש הצלה עסקי למבשלה ששותקה כל הקיץ, שהוא שיא עונת הבירה וקוראי הכתבה מוזמנים להתקשר ולהזמין טלפונית או בדוא"ל [email protected] .
מבשלת ISIS משק 22 מושב דקל 054-6428598 www.isisbeer.co.il/

מגוון הבירות של ISIS (צילום דן בר-דוב)

לאחר אתנחת בירה קרה ובוטנים של מבשלת אייזיס, נסענו מרחק קצר, שעם ה- 3DS היה קצרצר, למושב צוחר. אמנם תאוצת הקבריו עם עומס היתר שלנו היתה יותר מ- 10 שניות מ-0 ל- 100 אבל במהירות היא הפגינה יכולת לא רעה גם עם גג נפתח הבהחלט מכביד על הרכב ומאט אותו.

בצוחר פנינו לביתם של שוש וניסים מגיה, שיש להם צימר מטופח וגדול אולם גולת הכותרת של עיסוקם הוא "הניסים של השף"- מסעדה ביתית הממוקמת באחד מחדרי הבית ומסוגלת להכיל 3 שולחנות אינטימיים וביתיים עם מיטב מטעמי המטבח של ניסים.
מספר ניסים מגיה: "עזבנו את קיבוץ כיסופים לפני 20 שנה והגענו לצוחר לפני 16 שנים, ומאז אנחנו כאן. הילדים יצאו מהבית והתפנה לנו חדר גדול. מצד שני לאחר שנים רבות בהם בישלתי במטבחים גדולים כמו בקיבוץ כיסופים, חצרים ועוד, החלטתי להפגין את כישורי במקום ביתי ואינטימי".
המסעדה קיימת כבר 10 שנים ושמעה עובר מפה לאוזר בין מבקרי האיזור. הקיץ האחרון, לדברי הזוג מגיה, היה "מת". לא צלצול טלפון אחד להזמנה ( האירוח הוא אך ורק על בסיס הזמנה מראש ) והם מקווים שספטמבר יראה כבר יותר טוב.
לשאלתי מה הקטע של הכנסת אנשים זרים הביתה לאכול ובתשלום, עונים הזוג מגיה פה אחד: "זו נתינה. להכניס הביתה אורח ולהאכיל אותו, אפילו בתשלום, זו נתינה ופתיחת הדלת והלב. זה כיף מחד ולא פשוט מאידח". אי אפשר שלא להסכים לאבחנה זו.
תוך כדי השיחה נפרשו על שולחננו 8 סוגי סלטים שהוכנו הבוקר. סלט ירקות המשלבים סלרי ומנגו היה בעיני המרענן האולטימטיבי לחום הסתיו באזור עוטף עזה. החצילים עם טחינה ירוקה טריה היו שילוב של חציל קלוי וקריספי עם טחינה סמיכה ועשירה. סלט הפטריות שהיו בו מגוון פטריות והכל ברוטב שהסוד שלו הוא שימוש בתבלין מיוחד שניסים דואג שיהיה תמיד באמתחתו והוא מגיע הרחק מהמזרח הרחוק. הסטייק שהוגש לקרניבורים שביננו היה לדברי יודעי הדבר "אחד הסטייקים הטובים בחיי, אם לא הטוב שבהם" כפי שאמר דן, הצלם בסיור זה. המנות האחרונות היו גם הם שילובים מעניינים ומקוריים שניסים שוקד על הכנתם, על פי מצאי חומרי הגלם הטריים בהתאם לעונה. ארוחה הכוללת 8 סוגי סלטים כמנה ראשונה, מנה עקרית מלאה וקינוח עם שתיה חמה עולה 130 ש' לאדם. כאמור, רק לפי הזמנה מראש.
"הניסים של השף" מושב צוחר, טלפון 08-9982379 או 052-4329599 או דוא"ל [email protected]

מנה של ניסים של השף (צילום דן בר-דוב)

מצוחר נסענו כברת דרך קצרה לחוות "אל היען" על מנת לפגוש את צופיה ( לא חשוב שם המשפחה ) ו- 50 היענים, עדר הכבשים ועדר העיזים שבחווה. הסיטרואן 3DS הפגינה סיבולת גבוה ויכולת לפתח מהירות גם עם משקל עודף כמו שלושתינו לאחר ארוחה אצל ניסים ושוש. פתיחת הגג לא הפריעה לנהל שיחה ולשמוע האחד את השני אולם בחום אחר הצהרים של צפון מערב הנגב, נאלצנו לסגור את הגג השובב על מנת להינות מהמזגן שמקרר היטב ומהר את כל חלל הרכב גם לטובת היושבים מאחור. בדרכי העפר בחוות היענים, הפליאה ה- 3DS להיות רכה וסובלנית עם יושבי הרכב גם במהמורות הרבות בדרך.

פגשנו את צופיה בלב חוות "אל היען" שנמצאת 5 ק"מ מזרחה לצומת מעון סמוך לפארק אשכול. החווה רחבת הידיים היא ביתם של צופיה ומייק, כבר 33 שנים, ובה גם גדלו 3 ילדיהם. צופיה מספרת את סיפור ענף גידול היען, שבשנת 1990 פעלו בו 40 מגדלים שייצאו בשר ועורות של 18,000 יענים שנשחטו בשנה. רבים מקבוצי צמח והסביבה היו בין מגדלי היענים המובילים אולם חקיקה שהגדירה את היען, בישראל, כחיה מוגנת, כרתה את הענף ומשה 7 שנים חדלו לגדל בישראל, יענים לשחיטה. עקב השינוי נאלצו הזוג מייקל וצופיה לשנות את מהות חוות "אל היען" והפכו אותה לחוות ריבוי ובעיקר לתיירות. בשלב ראשון ביקור מטיילים ישראלים על מנת ללמוד על העוף המוזר הזה שקיומו עוד מתקופת הדינוזאורים. המקום פתחו מסעדה חלבית ומזנון לאורחים וכן מקיימים פעילות לילדים והפעלות סביב היענים כמו האכלה, ביקור בכלובי אפרוחי יענים ועוד. לדברי צופיה, הם מקווים שבחגי תשרי יתחילו להרגיש פעילות משמעותית שתיתן זכות קיום לחווה וליענים שדוגרות על ביציהן.
"אל היען" כביש 241 בין צומת אורים לצומת מעון. צופיה 052-6901660 08-9987327
www.el-hayaen.co.il [email protected] [email protected]

אל היען (צילום דן בר-דוב)

מחוות היען שמנו פננו ולאחר נסיעה מענגת בין כלובי היענים, הגענו לקיבוץ בארי, לבקר את דגן פלג ומחלבת בארי. לאחר תצפית לאזור שערכנו ממרומי גג המחלבה וחדר האוכל של בארי, סיירנו בחדרי ההבחלה של חריצי הגבינה עליהם שוקדים ליישן ולטפח, דגן ושני עובדי המחלבה, כולם חברי קיבוץ בארי. מספר דגן: "הכל החל מתחביב שלי ואהבה שלי לגבינות. בקיבוץ פעלה כבר לפני 15 שנה מגבנה שעשתה גבינות לצריכת הקיבוץ, מעודפי חלב שהיו לרפת. אני החלטתי ללמוד הנושא ולהתמקצעה ונסעתי לצורך כך לכמה חודשים למגבנה בפרובנס שבצרפת ומאז רק למדתי יותר ושיכללתי את המתכונים והשיטות כולל הציוד שהוא על טהרת תוצרת ישראל". מזה כעשור המגבנה בעלת רשיון ייצרן ועושה גבינות מחלב בקר המגיע מהרפת האיזורית, רפת נגב, בה הקיבוץ גם שותף וכמות החלב הנצרכת ע"י המגבנה מגיע לכ- 150,000 ליטר בשנה.

דגן בחדר ההבחלה של הגבינות (צילום דן בר-דוב)

דגן מסביר על שלבי ההגבנה וההבחלה בה הופכים 30 ליטר חלב ל-3 ק"ג של "עוגה עגולה של גבינה" שעוברת לחדר הבחלה ויישון למשך כ-6 חודשים בהם היא מאבדת עוד כ- 10% ממשקלה, תלוי בסוג הגבינה. הגבינות שעושים בבארי הן כולן בעלות שמות איזוריים על שם נחלי הנגב המערבי ועוד. הגררית של בארי היא גבינה בסגנון חאודה ( יש שיגידו גאודה ), אשכול סגנון אמנטל שוויצרית, סחף בסגנון מנצ'גו הספרדי, כלנית בסגנון קממבר הצרפתי ועוד. טעמנו מעט ממגוון הגבינות וכמי שחזר רק לאחרונה משוויץ אוכל לומר שהגבינות של בארי, שמקור החלב הוא מרפת הנגב, טעימות ועשירות כמו גבינות שיוצרו מחלב פרות שרעו בהרים הירוקים של האלפים. לדברי דגן, כחמישית מהתוצרת נמכרת במרכולים של קיבוצי הסביבה, חמישית נוספת בארועים ופסטיבלים ואילו כל השאר משווק ע"י שני משווקים, במעדניות וחנויות מתמחות במרכז הארץ.
"שביל החלב" קיבוץ בארי 08-9949331 או 054-7918812 [email protected] www.beeridairy.co.il

לאחר שסיימנו להתפנק אצל האנשים הטובים של עוטף עזה, צריך גם להוסיף מעט על הרכב ששירת אותנו כל כך טוב ביום עמוס זה.

הקבריולה בנגב (צילום דן בר-דוב)

למרות היותו רכב בקטגוריה של הקטנות ולא מומלץ לאנשים בעלי 1.80 מטר גובה ומשקל מעל 100 ק"ג חזרנו ללא התכווצויות או תשישות מנסיעה כל כך ארוכה ואינטנסיבית של כ- 12 שעות. ה- 3DS קבריולה, התגלה לי כרכב לאנשים צעירים ושובבים, המחפשים רכב מיוחד ( יש פחות מ- 10 יחידות ממנו בישראל ) שנוח יהיה להם לנסוע בו וגם לבת הזוג יהיה ממה להתרשם, וכל זאת במחיר של 160,000 ש'.

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן