האיש שרצה להיות מלך

לא מקנא בבנימין נתניהו, אביר הביטחון ואלוף האף שעל והשומר האחרון על סלע קיומנו. לא מקנא באיש שלעולם לא יחלק את בירתנו הקדושה לנצח נצחים. לא מקנא באיש שרוממות החוזק והביטחון בגרונו, והביטחון הקורס חובט בו ללא רחם. לא מקנא באיש שסלע קיומו קורס תחת רגליו. ורגלינו

האיש שרצה להיות מלך

לא מקנא בבנימין נתניהו, אביר הביטחון ואלוף האף שעל והשומר האחרון על סלע קיומנו. לא מקנא באיש שלעולם לא יחלק את בירתנו הקדושה לנצח נצחים. לא מקנא באיש שרוממות החוזק והביטחון בגרונו, והביטחון הקורס חובט בו ללא רחם. לא מקנא באיש שסלע קיומו קורס תחת רגליו. ורגלינו

אני לא מקנא בבנימין נתניהו. ולא, לא מכל הסיבות שאנחנו יודעים עליהן ומנועים מלדבר עליהן. אתם יודעים: צנעת הפרט, העניינים האישיים הנפשיים בסביבתו הקרובה, הפרסומים המביכים, הנטישות המהדהדות של כל הקרובים והמקורבים והלקקנים, בריחת השותפים הפוליטיים, הימלטות היועצות והיועצים ומלחכי הפנכה.

צילום ארכיון: נירה ידין

אני לא מקנא בו, לא בגלל תאוותיו ומבוכותיו האישיות – ממסעות הכביסה המלוכלכת, פינוקי המחלקה הראשונה, האירוח בטירות, בסוויטות המלכותיות, במטוסים הפרטיים, חגיגות הזלילה והסביאה בארוחות השחיתות, המים בבריכה, רהיטי הגן.

אני לא מקנא בו, לא בגלל סיפורי המטפלות, אבות ואמהות הבית, העוזרות, המבשלות, הנהגים, מנהל הלשכה חובש הכיפה וחובב סודות המסתורין שמסתתרים מתחת לחצאיות בנות השירות הלאומי החסודות.

צילום ארכיון: חיים צח, לע"מ

אני לא מקנא בו, לא בגלל אותו מסמך (לכאורה) שקבור (לכאורה) באותה כספת (לכאורה) של אותו עו"ד צמרת (לכאורה); המסמך (לכאורה) שאם תוכנו יראה אור יום, ייתכן שנשואו (לכאורה) לא יראה יותר אור יום (הלכה למעשה).

אני לא מקנא בו, לא בגלל אישיותו המפוקפקת. גם לא בגלל חשדנותו המופלגת. אפילו לא בגלל הפראנויה הקלינית שלו.

אני לא מקנא בו, לא בגלל מלחמתו הנואשת והמביכה בטבע ובשנים – המאבק חסר הסיכוי והתוחלת בנטייה להתעבות, בהידלדלות שיער הראש והמרד בדהיית צבעו של מעט השיער שנותר. אפילו לא על ההלוואה, החיסכון וההדבקה המוקפדת.

צילום ארכיון: ציפי מנשה

לא מקנא בו על הצורך הנואש, הנורא, להזדקק לשירותי איפור ותסרוקת והעמדה ובימוי בכל אשר יילך. ותמיד, תמיד, להצטלם רק בזווית הנכונה, הטובה שלו. לא מקנא בו על תקציב איפור של 100,000 שקל בשנה. לא מקנא בגלידת הפיסטוק שהוא מחבב, הוא ו/או גם בני ובנות ביתו. לא מקנא בו על שלל בתיו וחווילותיו וארוחותיו.

גם לא מקנא בו שיש עיתון שלם שנועד רק לו, אך ורק לו. בדבר הזה אני ממש ממש לא מקנא בו. לא מקנא בו, כי בסתר ליבו הוא יודע מה זה בדיוק, ומה לא.

ובעיקר אני לא מקנא בבנימין נתניהו על החורבן האישי שלו והחרבון הלאומי שהוא מביא עלינו.

צילום ארכיון: חיים צח, לע"מ

אני לא מקנא בבנימין נתניהו, בנו המוכשר מאוד (לדעתו שלו) של ההיסטוריון הדגול (ע"פ עדותו ועדות השלט על המחלף שנקרא על שמו); לא מקנא בבן החי על האח המת, האיש שטורח להזכיר שוב ושוב ושוב עד כמה הוא האח השכול של הבן המת, של הקצין המוצלח, עטור תהילת עולם, שאיתרע מזלו ובמותו ציווה לנו את אחיו.

לא מקנא באיש המכירות המוכשר (היה מי שאמר) שזיהה את ההזדמנות, שעלה וקפץ על העגלה הלאומית-לאומנית; שעבד קשה – מאוד קשה – בשביל להכשיר את הלבבות ולכבוש את ההר.

לא מקנא באיש שכבש את ההר.

צילום ארכיון: נירה ידין

אני לא מקנא בבנימין נתניהו, שבכל רגע ובכל שעה רואה את מפעל חייו, את מורשתו, את האתוס שהוא המציא ובנה בעצמו ולעצמו – קורס לתוך עצמו. לא מקנא בנביא (מטעם עצמו שהמציא את עצמו בתור מדביר הטרור הגלובלי – ובפועל נחנק ונגרס ומושפל על-ידי אותו טרור, שמקיף ומתקיף אותו מכל עבר ובכל פורמט. והוא לא יכול לו.

לא מקנא באיש שניסה לעטות על עצמו את גלימת צ'רצ'יל, ומדי יום מוצא את עצמו מושמץ ומנודה כמקיאוולי.

לא מקנא באיש שפרץ לעולמנו כאלוף הרטוריקה, הדיפלומטיה, המילים המפוצצות, ההרצאות המאלפות, השכנוע הגורף – והיום מוצא את עצמו מבוזה, מוחרם, מנודה; מוקע כשקרן ומונצח כשרלטן.

צילום ארכיון: אבי אוחיון, לע"מ

לא מקנא באיש שגדל בשכנוע עצמי שאין למעלה ממנו שהוא נסיך, בנו של היסטוריון עולמי דגול – והוא עצמו המציא את עצמו כהוגה דעות, כלכלן, אדריכל, מוביל דעת קהל, מנהיג, אוראטור, נואם מבריק, קברניט גלובלי. ובפועל מתבזה מדי יום ביומו באמירות מופרכות, מגוחכות, פתטיות, מנותקות מכל מציאות.

לא מקנא שאיש שכל חייו שואף להיזכר כמדינאי גדול ויגמור (במוקדם או במאוחר) כפוליטיקאי קטן. קטן מאוד.

לא מקנא באיש שעזב עם משפחתו לגולה (כן, הוא היה יורד לכל דבר ועניין); התאזרח מעבר לים; שינה את שמו כשזה התאים לו; חזר לשמו המקורי כשזיהה הזדמנות; למד את החברה הרחוקה שבה חי שנות דור וחשב שהוא מבין אותה, למד את השפה על בורייה – רק בשביל להישמע נלעג ומנותק ככל שהחברה שהכיר מתרחקת ממנו ומהאנשים שמהם הוא ינק את כל מה שחשב שהוא ידע.

לא מקנא בבנימין נתניהו, שפתאום מצא את עצמו כאמריקני (הגולה) הרפובליקני האחרון. הוא ופטרונו מלך הקזינו הקשיש.

צילום ארכיון: קובי גדעון, לע"מ

לא מקנא בבנימין נתניהו, אביר הביטחון והאף שעל והשומר עז המבע האחרון של סלע קיומנו, האיש שלעולם לא יחלק את בירתנו הקדושה לנצח נצחים – והיום הביטחון הקורס חובט בו ללא רחם.

לא מקנא באיש שסלע קיומו קורס תחת רגליו. ורגלינו.

לא מקנא בבנימין נתניהו, שכל מעשי ידיו (מחדליו) טובעים בים.

לא מקנא באיש שרצה להיות מלך – ויגמור כהערת שוליים נלעגת.

אין מה לקנא בו.

אין מה לקנא בנו.

[related-posts title="מדבר אל הקיר – מאמרים קודמים"]

 

 

7 Comments

  1. צור אליעזר
    17 בדצמבר 2014 @ 18:12

    אדון פולק היקר
    אתה ודומיך בתיקשורת כן מקנאים וגם כואבים
    מאחל לכם אריכות ימים כי כך תסבלו יותר
    העם לא טיפש והאג'נדה שאומרת "רק לא ביבי" שאותה אתם רוצים לדחוף ואיתה אתם מנסים לשטוף לנו את המוח לא תתפוס כי בסופו של דבר זה יהיה "רק ביבי"
    ליקטול וללכלך כל אחד יכול.
    לצערינו בארצינו הקטנה כל אחד שקונה מפתח צינורות הוא שרברב וכל אחד שקונה מברשת צבע הוא צבעי וכך כל אידיוט שקונה עפרון הוא מומחה וכתב וכל אפס ללא ניסיון יכול וממליך את עצמו להיות ראש ממשלה

  2. מיכאל
    27 בנובמבר 2014 @ 2:07

    כל כך עלוב. כבר עשרים שנים (מאז ניצח בפריימריס בליכוד ב- 93) כותבים עיתונאים "יודעי כל" על נתניהו המתרסק, שכולם עוזבים אותו, שנכשל בכל דבר, שמאבד את "זה". במקביל הם ממחזרים את סיפור הירידה לאמריקה – קשקוש שזיכה שתי עיתונאיות ב"חדשות" בתואר התחקיר הגרוע של השנה. כמובן שלא שוכחים לציין כמה הוא מושחת, חסר עמוד שדרה אידאולוגי או לחלופין בעל אידאולוגיה מיושנת, לועגים לו על עבודתו כאיש מכירות ועוד כהנה וכהנה.
    באותו הזמן – ה"פוליטיקאי הקטן" כבר שירת כראש ממשלה זמן ארוך יותר מכל אדם אחר לבד מבן גוריון. האיש "חסר הכשרון" עשה יותר כסף בשנים המעטות שהיה מחוץ לשירות הציבורי משכנראה כל מערכת העיתון הזה תעשה כל חייה. ותפסיקו עם הרמזים העלובים על שחיתות. טובי פולק – שים לב – אתה ע י ת ו נ א י – יש לך ראיות, מסמכים, שיחות מוקלטות, מידע כל שהוא על נתניהו – ברבאק – תפרסם. בשביל זה אתה קם בבוקר. אולי גם תצליח להציל את האתר הלא מתרומם – בלשון המעטה – עם קצת סקופים לשם שינוי. אבל להסתובב כמו טווס ולרמוז שאתה יודע, הו!!! אילו ידעתם מה שאני יודע – זו לא עיתונאות. זו רכילות של זקנות בבית אבות תוך כדי משחק ברידג'.
    שלא לדבר על הטעויות העובדתיות – תגיד שמעת שלפני שלושה שבועות היו בחירות באמריקה והרפובליקנים ניצחו בכמעט כל ההתמודדיות הצמודות, 9 מדינות זרקו סנאטורים דמוקרטים (למעשה 8, התשיעית תיזרק שבוע הבא בלואיזיאנה) ובחרו ברפובליקנים, הסנאט עבר לידי הרפובליקנים (ובבית הנבחרים הרוב הרפובליקני גדל) – ואתה מספר לנו על הריפובליקני האחרון.
    אבל הדבר הבאמת עצוב הוא לשמוע את האשמה על הטרור שמשתולל מאותו מחנה שהביא לנו את אוסלו והבטיח לנו מזרח תיכון חדש. עזה כסינגפור. המחנה שלעג לנתניהו על "נבואות הזעם" ו"ההפחדה" מאוסלו ומההתנתקות, שסיפר לנו את סיפורי ה"שלום של אמיצים" וקורבנות השלום. כמובן נתניהו אשם בכל. פתטי? לא נכחיש.

  3. עמי גן
    23 בנובמבר 2014 @ 15:14

    אנחנו טועים כי לא יוזמים כלום.
    מפלגת העבודה, התנועה, וכל הארגונים הרלוונטיים אולי בראשות יצחק הרצוג העיקר שנחליף את ביבי

  4. שרה
    23 בנובמבר 2014 @ 12:40

    טובי, מה אתה רוצה בדיוק? אתה יודע? האם זה בר השגה בזמן קצוב של מספר שנים? אולי השינויים מתחוללים לאט לאט, ולך אין סבלנות? גם אני לא מקנאת בנתניהו שצריך לעמוד איתן מול כל העולם ולהתריע על איראן הגרעינית, על הרשות הפלסטינית שמחנכת דורות חדשים של שונאי ישראל ומסיתה אותם, על הדרישות הרבות והאיומים חפרק את הממשלה במקום לחזק אותה, ממש כמו הילד שניסה לעצור באצבעו את התפרצות המים דרך החור בחומה. לשם שינוי אתה צודק, אין מה לקנא בנתניהו ולא בכל ראש ממשלה אחר כי אנחנו ארץ אוכלת ראשיה.

    • עמית מנדלזון
      23 בנובמבר 2014 @ 12:50

      לא שרה אנחנו לא אורץ אוכלת ראשיה, ראשיה אוכלים אותנו, אולמרט גנב, נתניהו בעל הון של 140 מיליון שקלים (עכשיו תספרי לי שאת ההון הזה הוא הרוויח בהרצאות), לא אנחנו לא ארץ אוכלת ראשיה אנחנו פרייארים וראשיה מנצלים את זה

      • שרה
        23 בנובמבר 2014 @ 15:40

        כולם בני אדם ואינם חפים מההשפעה של הכוח שלהם לעשות מיליונים בגלוי ובסתר. אתה יכול למנות גם את פואד וברק וויצמן ועוד אלפי מקורבים לצלחת שהתעשרו בדרכים נלוזות, ועל חשבוננו וזה מקומם. אבל אני לא מפקפקת לרגע במסירות שלהם למדינה, גם אם לא תמיד בדרך שנראית לי.

  5. גידי
    22 בנובמבר 2014 @ 12:19

    טובי שלום.
    כמו שאין אדם מושלם כך גם נתניהו לא מושלם. וההיסטוריה אחי , אפילו על רבין אומרים שהיה מנהיג מושלם…?!
    מנסיון, דע לך ,,מי שאומר אני לא משקר ,סימן שהוא כבר משקר. זה בדיוק כמו מי שאומר וחוזר ואומר " לא מקנא"…סימן שהקנאה כבר מעוורת אותו.

אני לא מקנא בבנימין נתניהו. ולא, לא מכל הסיבות שאנחנו יודעים עליהן ומנועים מלדבר עליהן. אתם יודעים: צנעת הפרט, העניינים האישיים הנפשיים בסביבתו הקרובה, הפרסומים המביכים, הנטישות המהדהדות של כל הקרובים והמקורבים והלקקנים, בריחת השותפים הפוליטיים, הימלטות היועצות והיועצים ומלחכי הפנכה.

צילום ארכיון: נירה ידין

אני לא מקנא בו, לא בגלל תאוותיו ומבוכותיו האישיות – ממסעות הכביסה המלוכלכת, פינוקי המחלקה הראשונה, האירוח בטירות, בסוויטות המלכותיות, במטוסים הפרטיים, חגיגות הזלילה והסביאה בארוחות השחיתות, המים בבריכה, רהיטי הגן.

אני לא מקנא בו, לא בגלל סיפורי המטפלות, אבות ואמהות הבית, העוזרות, המבשלות, הנהגים, מנהל הלשכה חובש הכיפה וחובב סודות המסתורין שמסתתרים מתחת לחצאיות בנות השירות הלאומי החסודות.

צילום ארכיון: חיים צח, לע"מ

אני לא מקנא בו, לא בגלל אותו מסמך (לכאורה) שקבור (לכאורה) באותה כספת (לכאורה) של אותו עו"ד צמרת (לכאורה); המסמך (לכאורה) שאם תוכנו יראה אור יום, ייתכן שנשואו (לכאורה) לא יראה יותר אור יום (הלכה למעשה).

אני לא מקנא בו, לא בגלל אישיותו המפוקפקת. גם לא בגלל חשדנותו המופלגת. אפילו לא בגלל הפראנויה הקלינית שלו.

אני לא מקנא בו, לא בגלל מלחמתו הנואשת והמביכה בטבע ובשנים – המאבק חסר הסיכוי והתוחלת בנטייה להתעבות, בהידלדלות שיער הראש והמרד בדהיית צבעו של מעט השיער שנותר. אפילו לא על ההלוואה, החיסכון וההדבקה המוקפדת.

צילום ארכיון: ציפי מנשה

לא מקנא בו על הצורך הנואש, הנורא, להזדקק לשירותי איפור ותסרוקת והעמדה ובימוי בכל אשר יילך. ותמיד, תמיד, להצטלם רק בזווית הנכונה, הטובה שלו. לא מקנא בו על תקציב איפור של 100,000 שקל בשנה. לא מקנא בגלידת הפיסטוק שהוא מחבב, הוא ו/או גם בני ובנות ביתו. לא מקנא בו על שלל בתיו וחווילותיו וארוחותיו.

גם לא מקנא בו שיש עיתון שלם שנועד רק לו, אך ורק לו. בדבר הזה אני ממש ממש לא מקנא בו. לא מקנא בו, כי בסתר ליבו הוא יודע מה זה בדיוק, ומה לא.

ובעיקר אני לא מקנא בבנימין נתניהו על החורבן האישי שלו והחרבון הלאומי שהוא מביא עלינו.

צילום ארכיון: חיים צח, לע"מ

אני לא מקנא בבנימין נתניהו, בנו המוכשר מאוד (לדעתו שלו) של ההיסטוריון הדגול (ע"פ עדותו ועדות השלט על המחלף שנקרא על שמו); לא מקנא בבן החי על האח המת, האיש שטורח להזכיר שוב ושוב ושוב עד כמה הוא האח השכול של הבן המת, של הקצין המוצלח, עטור תהילת עולם, שאיתרע מזלו ובמותו ציווה לנו את אחיו.

לא מקנא באיש המכירות המוכשר (היה מי שאמר) שזיהה את ההזדמנות, שעלה וקפץ על העגלה הלאומית-לאומנית; שעבד קשה – מאוד קשה – בשביל להכשיר את הלבבות ולכבוש את ההר.

לא מקנא באיש שכבש את ההר.

צילום ארכיון: נירה ידין

אני לא מקנא בבנימין נתניהו, שבכל רגע ובכל שעה רואה את מפעל חייו, את מורשתו, את האתוס שהוא המציא ובנה בעצמו ולעצמו – קורס לתוך עצמו. לא מקנא בנביא (מטעם עצמו שהמציא את עצמו בתור מדביר הטרור הגלובלי – ובפועל נחנק ונגרס ומושפל על-ידי אותו טרור, שמקיף ומתקיף אותו מכל עבר ובכל פורמט. והוא לא יכול לו.

לא מקנא באיש שניסה לעטות על עצמו את גלימת צ'רצ'יל, ומדי יום מוצא את עצמו מושמץ ומנודה כמקיאוולי.

לא מקנא באיש שפרץ לעולמנו כאלוף הרטוריקה, הדיפלומטיה, המילים המפוצצות, ההרצאות המאלפות, השכנוע הגורף – והיום מוצא את עצמו מבוזה, מוחרם, מנודה; מוקע כשקרן ומונצח כשרלטן.

צילום ארכיון: אבי אוחיון, לע"מ

לא מקנא באיש שגדל בשכנוע עצמי שאין למעלה ממנו שהוא נסיך, בנו של היסטוריון עולמי דגול – והוא עצמו המציא את עצמו כהוגה דעות, כלכלן, אדריכל, מוביל דעת קהל, מנהיג, אוראטור, נואם מבריק, קברניט גלובלי. ובפועל מתבזה מדי יום ביומו באמירות מופרכות, מגוחכות, פתטיות, מנותקות מכל מציאות.

לא מקנא שאיש שכל חייו שואף להיזכר כמדינאי גדול ויגמור (במוקדם או במאוחר) כפוליטיקאי קטן. קטן מאוד.

לא מקנא באיש שעזב עם משפחתו לגולה (כן, הוא היה יורד לכל דבר ועניין); התאזרח מעבר לים; שינה את שמו כשזה התאים לו; חזר לשמו המקורי כשזיהה הזדמנות; למד את החברה הרחוקה שבה חי שנות דור וחשב שהוא מבין אותה, למד את השפה על בורייה – רק בשביל להישמע נלעג ומנותק ככל שהחברה שהכיר מתרחקת ממנו ומהאנשים שמהם הוא ינק את כל מה שחשב שהוא ידע.

לא מקנא בבנימין נתניהו, שפתאום מצא את עצמו כאמריקני (הגולה) הרפובליקני האחרון. הוא ופטרונו מלך הקזינו הקשיש.

צילום ארכיון: קובי גדעון, לע"מ

לא מקנא בבנימין נתניהו, אביר הביטחון והאף שעל והשומר עז המבע האחרון של סלע קיומנו, האיש שלעולם לא יחלק את בירתנו הקדושה לנצח נצחים – והיום הביטחון הקורס חובט בו ללא רחם.

לא מקנא באיש שסלע קיומו קורס תחת רגליו. ורגלינו.

לא מקנא בבנימין נתניהו, שכל מעשי ידיו (מחדליו) טובעים בים.

לא מקנא באיש שרצה להיות מלך – ויגמור כהערת שוליים נלעגת.

אין מה לקנא בו.

אין מה לקנא בנו.

[related-posts title="מדבר אל הקיר – מאמרים קודמים"]

 

 

7 Comments

  1. צור אליעזר
    17 בדצמבר 2014 @ 18:12

    אדון פולק היקר
    אתה ודומיך בתיקשורת כן מקנאים וגם כואבים
    מאחל לכם אריכות ימים כי כך תסבלו יותר
    העם לא טיפש והאג'נדה שאומרת "רק לא ביבי" שאותה אתם רוצים לדחוף ואיתה אתם מנסים לשטוף לנו את המוח לא תתפוס כי בסופו של דבר זה יהיה "רק ביבי"
    ליקטול וללכלך כל אחד יכול.
    לצערינו בארצינו הקטנה כל אחד שקונה מפתח צינורות הוא שרברב וכל אחד שקונה מברשת צבע הוא צבעי וכך כל אידיוט שקונה עפרון הוא מומחה וכתב וכל אפס ללא ניסיון יכול וממליך את עצמו להיות ראש ממשלה

  2. מיכאל
    27 בנובמבר 2014 @ 2:07

    כל כך עלוב. כבר עשרים שנים (מאז ניצח בפריימריס בליכוד ב- 93) כותבים עיתונאים "יודעי כל" על נתניהו המתרסק, שכולם עוזבים אותו, שנכשל בכל דבר, שמאבד את "זה". במקביל הם ממחזרים את סיפור הירידה לאמריקה – קשקוש שזיכה שתי עיתונאיות ב"חדשות" בתואר התחקיר הגרוע של השנה. כמובן שלא שוכחים לציין כמה הוא מושחת, חסר עמוד שדרה אידאולוגי או לחלופין בעל אידאולוגיה מיושנת, לועגים לו על עבודתו כאיש מכירות ועוד כהנה וכהנה.
    באותו הזמן – ה"פוליטיקאי הקטן" כבר שירת כראש ממשלה זמן ארוך יותר מכל אדם אחר לבד מבן גוריון. האיש "חסר הכשרון" עשה יותר כסף בשנים המעטות שהיה מחוץ לשירות הציבורי משכנראה כל מערכת העיתון הזה תעשה כל חייה. ותפסיקו עם הרמזים העלובים על שחיתות. טובי פולק – שים לב – אתה ע י ת ו נ א י – יש לך ראיות, מסמכים, שיחות מוקלטות, מידע כל שהוא על נתניהו – ברבאק – תפרסם. בשביל זה אתה קם בבוקר. אולי גם תצליח להציל את האתר הלא מתרומם – בלשון המעטה – עם קצת סקופים לשם שינוי. אבל להסתובב כמו טווס ולרמוז שאתה יודע, הו!!! אילו ידעתם מה שאני יודע – זו לא עיתונאות. זו רכילות של זקנות בבית אבות תוך כדי משחק ברידג'.
    שלא לדבר על הטעויות העובדתיות – תגיד שמעת שלפני שלושה שבועות היו בחירות באמריקה והרפובליקנים ניצחו בכמעט כל ההתמודדיות הצמודות, 9 מדינות זרקו סנאטורים דמוקרטים (למעשה 8, התשיעית תיזרק שבוע הבא בלואיזיאנה) ובחרו ברפובליקנים, הסנאט עבר לידי הרפובליקנים (ובבית הנבחרים הרוב הרפובליקני גדל) – ואתה מספר לנו על הריפובליקני האחרון.
    אבל הדבר הבאמת עצוב הוא לשמוע את האשמה על הטרור שמשתולל מאותו מחנה שהביא לנו את אוסלו והבטיח לנו מזרח תיכון חדש. עזה כסינגפור. המחנה שלעג לנתניהו על "נבואות הזעם" ו"ההפחדה" מאוסלו ומההתנתקות, שסיפר לנו את סיפורי ה"שלום של אמיצים" וקורבנות השלום. כמובן נתניהו אשם בכל. פתטי? לא נכחיש.

  3. עמי גן
    23 בנובמבר 2014 @ 15:14

    אנחנו טועים כי לא יוזמים כלום.
    מפלגת העבודה, התנועה, וכל הארגונים הרלוונטיים אולי בראשות יצחק הרצוג העיקר שנחליף את ביבי

  4. שרה
    23 בנובמבר 2014 @ 12:40

    טובי, מה אתה רוצה בדיוק? אתה יודע? האם זה בר השגה בזמן קצוב של מספר שנים? אולי השינויים מתחוללים לאט לאט, ולך אין סבלנות? גם אני לא מקנאת בנתניהו שצריך לעמוד איתן מול כל העולם ולהתריע על איראן הגרעינית, על הרשות הפלסטינית שמחנכת דורות חדשים של שונאי ישראל ומסיתה אותם, על הדרישות הרבות והאיומים חפרק את הממשלה במקום לחזק אותה, ממש כמו הילד שניסה לעצור באצבעו את התפרצות המים דרך החור בחומה. לשם שינוי אתה צודק, אין מה לקנא בנתניהו ולא בכל ראש ממשלה אחר כי אנחנו ארץ אוכלת ראשיה.

    • עמית מנדלזון
      23 בנובמבר 2014 @ 12:50

      לא שרה אנחנו לא אורץ אוכלת ראשיה, ראשיה אוכלים אותנו, אולמרט גנב, נתניהו בעל הון של 140 מיליון שקלים (עכשיו תספרי לי שאת ההון הזה הוא הרוויח בהרצאות), לא אנחנו לא ארץ אוכלת ראשיה אנחנו פרייארים וראשיה מנצלים את זה

      • שרה
        23 בנובמבר 2014 @ 15:40

        כולם בני אדם ואינם חפים מההשפעה של הכוח שלהם לעשות מיליונים בגלוי ובסתר. אתה יכול למנות גם את פואד וברק וויצמן ועוד אלפי מקורבים לצלחת שהתעשרו בדרכים נלוזות, ועל חשבוננו וזה מקומם. אבל אני לא מפקפקת לרגע במסירות שלהם למדינה, גם אם לא תמיד בדרך שנראית לי.

  5. גידי
    22 בנובמבר 2014 @ 12:19

    טובי שלום.
    כמו שאין אדם מושלם כך גם נתניהו לא מושלם. וההיסטוריה אחי , אפילו על רבין אומרים שהיה מנהיג מושלם…?!
    מנסיון, דע לך ,,מי שאומר אני לא משקר ,סימן שהוא כבר משקר. זה בדיוק כמו מי שאומר וחוזר ואומר " לא מקנא"…סימן שהקנאה כבר מעוורת אותו.

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן