'הַצָּעָה לְסֵפֶר' / 28.11.2014

פאט פארקר סופסוף בעברית, השואה בתרבות הפופולרית, ז'ול ורן על סוף העולם ועוד. שבת שלום!

'הַצָּעָה לְסֵפֶר' / 28.11.2014

פאט פארקר סופסוף בעברית, השואה בתרבות הפופולרית, ז'ול ורן על סוף העולם ועוד. שבת שלום!

אדם הנצחי / ז'ול ורן  על אף שלנצח ישאר ורן הצרפתי מזוהה עם ספרי הנעורים שלו אשר כללו אין ספור המצאות (מסביב לעולם בשמונים יום, עשרים אלף מייל מתחת למים ועוד רבים וטובים), מדהים לגלות עד כמה היה מגוון ובין ספריו למבוגרים נכללים גם דיסטופיות, ספרי מתח, ריגול ועוד. "אדם הנצחי" הזוכה כעת לתרגום ראשון בערית, פורסם לראשונה בצרפת בשנת 1910, 5 שנים לאחר מותו של ז'ול ורן.

אי שם בעתיד הרחוק מאוד, (שבימים אלה דווקא נראה כמו קרוב מתמיד) ולאחר שנים ארוכות של סכסוכים עקובים מדם, סוף העולם מגיע. מדינות העולם, על עריהן ותושביהן נכחדו ורק קבוצה קטנה של ניצולים נותרת על ספינה מיטלטלת עד שהיא מוצאת מפלט ביבשת חדשה המתגלית לפתע. יצר האדם והתשוקה לחיים עומדים למבחן בנובלה של ורן בה הוא מנסה לברר עד כמה רחוק מוכנים בני אנוש ללכת על מנת לשרוד.

אדם הנצחי מאת ז'ול ורן, הוצאת נהר ספרים, תרגמה מצרפתית: אביבה ברק-הומי, 109 עמ'

 

הר הזכרון יזכור במקומי / ליאת שטייר-לבני  בשנים האחרונות נהוג להזכיר בהקשר למאורעות השואה את הרגע ההולך והמתקרב שבו לא יהיו בינינו עוד ניצולים חיים. מעבר למשמעות הסמלית של הרגע האמיתי בו ימות הניצול האחרון נדמה כי במובנים מסוימים אנחנו כבר שם  וחלקים מן הדור השני ובוודאי הדור השלישי מנסים לנסח לעצמם זכרון מעט אחר.

ליאת שטייר-לבני, מרצה במחלקה לתרבות במכללת ספיר עוסקת ב"הר הזכרון יזכור במקומי" (השם לקוח מתוך שיר של יהודה עמיחי) בזיכרון החדש של השואה בתרבות הפופולרית בישראל. מהן אפשרויות השימוש הלגטימיות והלא לגטימיות בהומור בכל הנוגע לשואה ולניצולים, עד כמה רחוק בוחרים ללכת יוצרים מתחומים שונים ועד כמה מתקבל הדבר. הספר עוסק גם בשימוש שעושה הפוליטיקה בזיכרון (ראה ערך ב. נתניהו) וכן בשאלת היחס לזכרון השואה על ידי יוצרים מזרחיים. כמעט שבעים שנה לאחר הניצחון על הנאצים, הזיכרון אמנם משנה צורה אבל הוא נוכח בכל עת ובכל מקום.

הר הזכרון יזכור במקומי מאת ליאת שטייר-לבני, הוצאת רסלינג, 199 עמ'

 

איך כותבים סיפור – מדריך לכתיבת פרוזה / אורי פרץ-שרון  ספק אם יש משהו שמעורר אמוציות אצלי ואצל כותבים מנוסים ממני, כאלה שפרסמו כבר ספר או שניים, כמו מדריכים מהסוג הזה. מיד עולה השאלה השחוקה בנוגע לצורך בספרים המתיימרים ללמד כתיבת פרוזה או האם בכלל ניתן ללמוד כתיבה. ההסתייגות הטבעית שלי כבר חלפה לפני שנים ונדמה לי שלכל הפחות ניתן לומר שכמעט תמיד הסקרנות הטבעית מצדיקה את עצמה ותמיד אפשר למצוא משהו חדש גם במדריכים שחוקים, שהספר הזה, חשוב לציין, לא נמנה ביניהם. נדמה כי אחד הדברים שמבדלים את הספר הזה מספרי כתיבה אחרים הוא נסיון להעמיק מעט יותר, לצאת מהגבולות המוכרים שבין מבנה עלילתי לאפיון דמויות ולנסות ולהציע תשובות לשאלות מורכבות בהרבה כמו מהי כתיבה טובה וכיצד והאם בכלל יש דרך "מסודרת" לגרום לקורא לפתח הזדהות ומעורבות רגשית. עבור אנשים כותבים, וותיקים וצעירים הסקרנות לגבי ספר כזה מובנת מאליה אך נדמה לי כי גם קוראים שאינם מתיימרים לכתוב יכולים למצוא עניין רב הן בשאלות המועלות בספר והן בתשובות שהוא מציע.

איך כותבים סיפור מאת אורי פרץ-שרון, הוצאה עצמית, 302 עמ'

 

איפה תהיו / פאט פארקר ספר שני לעוד הוצאה עצמאית חדשה, "רעב", אשר הוקמה בשנת 2012 עם יציאתו לאור של קובץ שירת המחאה השחורה "כושילאמאשלהם". ההוצאה אשר חרטה על דגלה תרגום טקסטים בעלי אופי מחאתי שעל אף חשיבותם וההכרה להם זכו במקומות שונים בעולם טרם תורגמו לעברית. תודות ל"רעב" רבים מאיתנו זוכים להכרות ראשונה עם שיריה הנהדרים של פאט פארקר, משוררת אפרו-אמריקאית לסבית פמיניסטית, מהחשובות במחצית השניה של המאה ה-20

בִנְעוּרַיי / לִמְדוּ אוֹתִי / הַחוֹק מֵטִיב / הַהוֹרִים שֶׁלִּי / הַמּוֹרִים שֶׁלִּי / כּוּלָּם / אָמְרוּ שֶׁהַשּׁוֹטְרִים / יַעַזְרוּ לִי לִמְצוֹא אֶת הַדֶּרֶךְ / שֶׁבָּתֵּי הַמִּשְׁפָּט יַעֲנִישׁוּ / אֶת מִי שֶׁיְּכוֹלִים לִפְגוֹעַ בִּי / לִמְדו אוֹתִי / כַּבְּדִי אֶת הַחוֹק / עַכְשָׁיו / בַּעָשׂוֹר הַשְּׁלִישִׁי שֶׁלִּי / רָאִיתִי אֶת הַחוֹק / הַחוֹק / מַגִּיעַ לַבָּתִּים / וְתוֹפֵס אֶת הָעֲנִיִּים / בִּגְלַל דּוּ"חוֹת
הַחוֹק / לוֹקֵחַ אֲנָשִׁים לַכֶּלֶא / בִּגְלַל שֶׁגָּנְבוּ אוֹכֶל / הַחוֹק / מַגִּיעַ בַּחֲצָאִיוֹת מִינִי / לִרְאוֹת אִם הַבַּיִת שֶׁלָּךְ / עָנִי מַסְפִּיק / בַּשְּׁבִיל תְּמִיכַת סָעַד / הַחוֹק / יוֹשֵׁב בִּגְלִימוֹת / בְּאוּלַמּוֹת בָּתֵּי מִשְׁפָּט / וְלוֹקֵחַ מִמֶּךְ / אֶת הַיְּלָדִים שֶׁלָּךְ / הַחוֹק / עוֹצֵר אֶת הַזּוֹנָה / אֲבָל לֹא אֶת הַלָּקוֹחַ / הַחוֹק / שׁוֹלֵחַ אִישָּׁה עֲשִׁירָה / לַכֶּלֶא בְּסוֹפִי שָׁבוּעַ / עַל רֶצַח / שׁוֹלֵחַ מוֹכֵר סִפְרִי פּוֹרְנוֹ / לַכֶּלֶא לְ30 שָׁנָה / הַחוֹק / שׁוֹפֵט נָשִׁים שֶׁהָרְגוּ / אֳנָסִים / וּמְשַׁחְרֵר אֶת הָאַנָּס / כִּי אוֹנֵס / זֶה תְּגוּבָה / "נוֹרְמָלִית" / וְהָרֹאשׁ שֶׁלִּי מִסְתּוֹבֵב / סְתִירוֹת / סְטִירוֹת / וְהַקּוֹלוֹת / מֵהַנְּעוּרִים שֶׁלִּי מַכְרִיזִים / הַחוֹק מֵטִיב / הַחוֹק שָׁוֶוה / הַחוֹק צוֹדֵק / וְאָז אֲנִי קוֹלֶטֶת / מֵטִיב, שָׁוֶוה, צוֹדֵק / כּוּלָּן מִילִּים שֶׁל 4 אוֹתִיּוֹת / וּלְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמִילִּים שֶׁל 4 אוֹתִיּוֹת / זֶה נֶגֶד הַחוֹק. (עמ' 31, "החוק")

איפה תהיו מאת פאט פארקר, הוצאת רעב, תרגמו מאנגלית: יעל דקל, יעל חזן וחני כבדיאל, 134 עמ'

'הַצָּעָה לְסֵפֶר'[related-posts title="'הַצָּעָה לְסֵפֶר'"]

אדם הנצחי / ז'ול ורן  על אף שלנצח ישאר ורן הצרפתי מזוהה עם ספרי הנעורים שלו אשר כללו אין ספור המצאות (מסביב לעולם בשמונים יום, עשרים אלף מייל מתחת למים ועוד רבים וטובים), מדהים לגלות עד כמה היה מגוון ובין ספריו למבוגרים נכללים גם דיסטופיות, ספרי מתח, ריגול ועוד. "אדם הנצחי" הזוכה כעת לתרגום ראשון בערית, פורסם לראשונה בצרפת בשנת 1910, 5 שנים לאחר מותו של ז'ול ורן.

אי שם בעתיד הרחוק מאוד, (שבימים אלה דווקא נראה כמו קרוב מתמיד) ולאחר שנים ארוכות של סכסוכים עקובים מדם, סוף העולם מגיע. מדינות העולם, על עריהן ותושביהן נכחדו ורק קבוצה קטנה של ניצולים נותרת על ספינה מיטלטלת עד שהיא מוצאת מפלט ביבשת חדשה המתגלית לפתע. יצר האדם והתשוקה לחיים עומדים למבחן בנובלה של ורן בה הוא מנסה לברר עד כמה רחוק מוכנים בני אנוש ללכת על מנת לשרוד.

אדם הנצחי מאת ז'ול ורן, הוצאת נהר ספרים, תרגמה מצרפתית: אביבה ברק-הומי, 109 עמ'

 

הר הזכרון יזכור במקומי / ליאת שטייר-לבני  בשנים האחרונות נהוג להזכיר בהקשר למאורעות השואה את הרגע ההולך והמתקרב שבו לא יהיו בינינו עוד ניצולים חיים. מעבר למשמעות הסמלית של הרגע האמיתי בו ימות הניצול האחרון נדמה כי במובנים מסוימים אנחנו כבר שם  וחלקים מן הדור השני ובוודאי הדור השלישי מנסים לנסח לעצמם זכרון מעט אחר.

ליאת שטייר-לבני, מרצה במחלקה לתרבות במכללת ספיר עוסקת ב"הר הזכרון יזכור במקומי" (השם לקוח מתוך שיר של יהודה עמיחי) בזיכרון החדש של השואה בתרבות הפופולרית בישראל. מהן אפשרויות השימוש הלגטימיות והלא לגטימיות בהומור בכל הנוגע לשואה ולניצולים, עד כמה רחוק בוחרים ללכת יוצרים מתחומים שונים ועד כמה מתקבל הדבר. הספר עוסק גם בשימוש שעושה הפוליטיקה בזיכרון (ראה ערך ב. נתניהו) וכן בשאלת היחס לזכרון השואה על ידי יוצרים מזרחיים. כמעט שבעים שנה לאחר הניצחון על הנאצים, הזיכרון אמנם משנה צורה אבל הוא נוכח בכל עת ובכל מקום.

הר הזכרון יזכור במקומי מאת ליאת שטייר-לבני, הוצאת רסלינג, 199 עמ'

 

איך כותבים סיפור – מדריך לכתיבת פרוזה / אורי פרץ-שרון  ספק אם יש משהו שמעורר אמוציות אצלי ואצל כותבים מנוסים ממני, כאלה שפרסמו כבר ספר או שניים, כמו מדריכים מהסוג הזה. מיד עולה השאלה השחוקה בנוגע לצורך בספרים המתיימרים ללמד כתיבת פרוזה או האם בכלל ניתן ללמוד כתיבה. ההסתייגות הטבעית שלי כבר חלפה לפני שנים ונדמה לי שלכל הפחות ניתן לומר שכמעט תמיד הסקרנות הטבעית מצדיקה את עצמה ותמיד אפשר למצוא משהו חדש גם במדריכים שחוקים, שהספר הזה, חשוב לציין, לא נמנה ביניהם. נדמה כי אחד הדברים שמבדלים את הספר הזה מספרי כתיבה אחרים הוא נסיון להעמיק מעט יותר, לצאת מהגבולות המוכרים שבין מבנה עלילתי לאפיון דמויות ולנסות ולהציע תשובות לשאלות מורכבות בהרבה כמו מהי כתיבה טובה וכיצד והאם בכלל יש דרך "מסודרת" לגרום לקורא לפתח הזדהות ומעורבות רגשית. עבור אנשים כותבים, וותיקים וצעירים הסקרנות לגבי ספר כזה מובנת מאליה אך נדמה לי כי גם קוראים שאינם מתיימרים לכתוב יכולים למצוא עניין רב הן בשאלות המועלות בספר והן בתשובות שהוא מציע.

איך כותבים סיפור מאת אורי פרץ-שרון, הוצאה עצמית, 302 עמ'

 

איפה תהיו / פאט פארקר ספר שני לעוד הוצאה עצמאית חדשה, "רעב", אשר הוקמה בשנת 2012 עם יציאתו לאור של קובץ שירת המחאה השחורה "כושילאמאשלהם". ההוצאה אשר חרטה על דגלה תרגום טקסטים בעלי אופי מחאתי שעל אף חשיבותם וההכרה להם זכו במקומות שונים בעולם טרם תורגמו לעברית. תודות ל"רעב" רבים מאיתנו זוכים להכרות ראשונה עם שיריה הנהדרים של פאט פארקר, משוררת אפרו-אמריקאית לסבית פמיניסטית, מהחשובות במחצית השניה של המאה ה-20

בִנְעוּרַיי / לִמְדוּ אוֹתִי / הַחוֹק מֵטִיב / הַהוֹרִים שֶׁלִּי / הַמּוֹרִים שֶׁלִּי / כּוּלָּם / אָמְרוּ שֶׁהַשּׁוֹטְרִים / יַעַזְרוּ לִי לִמְצוֹא אֶת הַדֶּרֶךְ / שֶׁבָּתֵּי הַמִּשְׁפָּט יַעֲנִישׁוּ / אֶת מִי שֶׁיְּכוֹלִים לִפְגוֹעַ בִּי / לִמְדו אוֹתִי / כַּבְּדִי אֶת הַחוֹק / עַכְשָׁיו / בַּעָשׂוֹר הַשְּׁלִישִׁי שֶׁלִּי / רָאִיתִי אֶת הַחוֹק / הַחוֹק / מַגִּיעַ לַבָּתִּים / וְתוֹפֵס אֶת הָעֲנִיִּים / בִּגְלַל דּוּ"חוֹת
הַחוֹק / לוֹקֵחַ אֲנָשִׁים לַכֶּלֶא / בִּגְלַל שֶׁגָּנְבוּ אוֹכֶל / הַחוֹק / מַגִּיעַ בַּחֲצָאִיוֹת מִינִי / לִרְאוֹת אִם הַבַּיִת שֶׁלָּךְ / עָנִי מַסְפִּיק / בַּשְּׁבִיל תְּמִיכַת סָעַד / הַחוֹק / יוֹשֵׁב בִּגְלִימוֹת / בְּאוּלַמּוֹת בָּתֵּי מִשְׁפָּט / וְלוֹקֵחַ מִמֶּךְ / אֶת הַיְּלָדִים שֶׁלָּךְ / הַחוֹק / עוֹצֵר אֶת הַזּוֹנָה / אֲבָל לֹא אֶת הַלָּקוֹחַ / הַחוֹק / שׁוֹלֵחַ אִישָּׁה עֲשִׁירָה / לַכֶּלֶא בְּסוֹפִי שָׁבוּעַ / עַל רֶצַח / שׁוֹלֵחַ מוֹכֵר סִפְרִי פּוֹרְנוֹ / לַכֶּלֶא לְ30 שָׁנָה / הַחוֹק / שׁוֹפֵט נָשִׁים שֶׁהָרְגוּ / אֳנָסִים / וּמְשַׁחְרֵר אֶת הָאַנָּס / כִּי אוֹנֵס / זֶה תְּגוּבָה / "נוֹרְמָלִית" / וְהָרֹאשׁ שֶׁלִּי מִסְתּוֹבֵב / סְתִירוֹת / סְטִירוֹת / וְהַקּוֹלוֹת / מֵהַנְּעוּרִים שֶׁלִּי מַכְרִיזִים / הַחוֹק מֵטִיב / הַחוֹק שָׁוֶוה / הַחוֹק צוֹדֵק / וְאָז אֲנִי קוֹלֶטֶת / מֵטִיב, שָׁוֶוה, צוֹדֵק / כּוּלָּן מִילִּים שֶׁל 4 אוֹתִיּוֹת / וּלְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמִילִּים שֶׁל 4 אוֹתִיּוֹת / זֶה נֶגֶד הַחוֹק. (עמ' 31, "החוק")

איפה תהיו מאת פאט פארקר, הוצאת רעב, תרגמו מאנגלית: יעל דקל, יעל חזן וחני כבדיאל, 134 עמ'

'הַצָּעָה לְסֵפֶר'[related-posts title="'הַצָּעָה לְסֵפֶר'"]

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן