Skip to content

המופע של דקלון וסגיב כהן: חוויה שמשאירה טעם חזק

"פרח המדבר" - האלבום והמופע המשותף של דקלון וסגיב כהן הוא אחד החיבורים היפים והטובים, שהתרחשו אי פעם במפגש בין-דורי של מוזיקאים ישראלים. יובל אראל היה בחפלה ב"זאפה"
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

זה היה מפגש המחבר דורות. יוסי לוי, כבר לא ילד, עבר את שנתו השבעים, מוכר לכולם בשם הבימתי דקלון, נמנה על מייסדי להקת צלילי הכרם, אחת מפורצות הדרך שהוציאה את שירת החפלה מסמטאות כרם התימנים, וגם נמנה על ראשוני סגנון הזמר המוגדר כיום ימתיכוני. דקלון חובר לבחור צעיר, זמר, יוצר, כותב, מלחין ומבצע, המלווה עצמו בגיטרה – סגיב כהן, מעין אלטרנטיבה לאלטרנטיבה המזרחית. החיבור בין דקלון לבין סגיב משמר את המורשת, השורשים, הסמלים והאמונה, לצד האהבה, הרומנטיקה והשמחה. זהו אחד החיבורים היותר יפים, איכותיים, אמיתיים וכנים שראיתי אי פעם במפגש בין-דורי של מוזיקאים.

שילוב מנצח. דקלון וכהן. צילום: יובל אראל

האלבום שהשניים עמלו עליו – "פרח המדבר", כולל אסופה של 15 שירים, שנכתבו בידי שורה ארוכה ומכובדה של מוזיקאים, החל מאהובה עוזרי, בועז שרעבי, אביהו מדינה, לצידם של אלכסנדר פן, אילן גולדהירש, תלמה אליגון רוז ועוד. גם מקומו של סגיב לא נעדר. השירים המוכרים שדקלון הביא עימו מקבלים מגע חדש ורענן, חלק מהשירים – חומרים שנכתבו ועובדו במיוחד עבור הצמד.

לאחר מספר חודשים במהלכם ערכו השניים סבב הופעות מאוד מוצלח ברחבי הארץ, נחוגה השבוע השקת האלבום במועדון זאפה בתל-אביב, שהיה מלא בקהל מבוגר יחסית שגדל לצלילי שיריו של דקלון ליד צעירים וצעירות שלמדו להכיר ולאהוב את שיריו של סגיב. החיבור בין הדורות הפך את מועדון זאפה הפוזאיסטי לסוכת חפלה אחת גדולה וחגיגית, כאשר הקהל מצטרף לשירים ואף פוצח בריקודים כאילו מדובר במועדון לילה מזרחי.

סגיב מביא איתו את הסגנון והעיבודים החדשים בני זמננו, דקלון מביא את אווירת הפיוטים ואת הזיכרונות הישנים. ביחד הם מהווים צמד מאוד מעניין – עם ליין אפ הכולל מבחר מתוך האלבום המשותף, אלבום הבכורה שלהם כצמד, לצד מספר שירים של סגיב שכבר הפכו ללהיטים, וכמה מחרוזות שביצע דקלון מימים ימימה, החל ממיטב שירי צלילי הכרם ועד ביצועים נוסטלגיים לשירי ארץ ישראל הישנה והטובה. השילוב הזה הפך את המופע לחוויה עולצת, נוסטלגית אך רעננה, שמשאירה טעם חזק.

כאשר נכנסתי לחדר האמנים לפני המופע ראיתי את אהובה עוזרי, שאת שירה המיתולוגי "צלצולי פעמונים" מבצעים דקלון וסגיב באלבום המשותף. שאלתי אותה אם היא מתכוונת להצטרף אליהם במהלך השיר או לפחות בנגינה בכלי המיוחד – בולבול טרנג. היא השיבה שלא וכי הגיעה למופע רק כאורחת. מבחינתי זה סוג של פספוס. השילוב שלה עם השניים היה יכול להוסיף לערב טעמים מגוונים.

ועוד משהו: כשאתה מזמין מוזיקאי כיוני רועה להצטרף אליך לבמה, ראוי לבצע עימו את השיר שהוא כתב והלחין עבור השניים – "נוגע ופוגע". חבל שלא פגעו – ובחרו לשיר עימו דווקא את "כותל המזרח", שיוני הלחין למילותיו של דודו ברק ובין מבצעיו הרבים נמנה גם דקלון. ולמה אביהו מדינה לא הוזמן? הוא גם בשורשיו של דקלון, ולא מעט משיריו נכללו בערב. הפריע לי עוד עניין אחד קטן בכל החגיגה: לו ניתן לסגיב לבצע עוד מעט משיריו, יש לו הרי ארסנל שנוגע ופוגע בנימי נפש, דוגמת להיטו האחרון "כל שי כלאם". לי זה היה חסר. בסך הכל היה כיף, וואלה גם אני מחאתי כף, רקדתי ואפילו שרתי. מקווה שאף אחד לא באמת שמע אותי מזייף.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן