כ-500 שוטרי מיס"מ ולוחמי מג"ב נדרשו לפינוי 8 משפחות מגבעת עמל ב' בתל אביב. המתחם שפונה שייך למשפחת כוזהינוף, משפחת יהלומנים שהחליטה להיכנס לתחום הנדל"ן. הבוקר (שני), פונו שתי משפחות גרעין . משפחת אלפסי ומשפחת חקק. את פני המפנים קיבלו המפונים כשחלקם אוזק עצמו באמצעות שרשרת ברזל לקירות הבטון של המבנים הישנים. קודם לכן הציתו המפונים שלוו על ידי כ-30 פעילים חברתיים, ערמת צמיגי גומי שכובתה על ידי מכבי האש. חבר הכנסת אילן גילאון (מרץ),שנכח במקום עם המפונים תאר את הבוקר כ"בוקר קשה של פינוי אלים וכואב בגבעת עמל". "אחרי לילה ארוך פרצו לפנות בוקר יס"מניקים מכל הכיוונים לבתים", תיאר גילאון את המתרחש, "שברו את קירות הבית ואת דלתות הכניסה. והכול כדי להוציא אנשים מבתיהם. בחיים לא ראיתי דבר כזה". "יש פה קשישים בשנות ה- 70 וה- 80 לחייהם, אנשים עם מוגבלות, נשים וילדים. הם נזרקים לרחוב. פשוטו כמשמעו. מדינת ישראל עשתה עסקה ענקית על הקרקע ומכרה אותה יחד עם האנשים,, אמר גילאון.

לאחר שהתושבים פונו מהמתחם ניסו כמה מהם יחד עם הפעילים החברתיים לחסום את נתיבי איילון, אך המשטרה שצפתה את האפשרות הזו פינתה אותם תוך 10 דקות. גילאון סיפר כי פנה עד לא מזמן הן למשרד ראש הממשלה והן למשרד השיכון ותבע התערבות המשרדים בנושא. "הם אפילו לא טרחו להגיב", אמר חבר הכנסת.
במהלך הפינוי הופיע במקום נציג משפחת כוזהינוף מלווה בעורך דין וצפו במתרחש. לדברי המשפחות הציע להם נציג המשפחה פיצוי רחמים ואמר להן כי הוא מוכן לשלם עבורן שכר דירה לשנה אחת בלבד וגם זאת במקומות בהן הוא יבחר. לאחת הפונות, נכה שפונתה באמבולנס הוא הציע לממן שכר דירה לחמש שנים. קודם לכן פונו 13 משפחות גרעין המונות כ60 משקי בית, מהשטח הנמצא בבעלות יצחק תשובה. משפחות אלו פוצו בידי תשובה בסך של כ-60 מיליון ₪. כיום, לאחר הפינוי נותרו עוד 80 בתי אב הממתינים לפינוי. הקרקע שבה מחזיקה חברת אלעד של תשובה, פנויה כיום כמעט לחלוטין ממחזיקים, למעט 30 משפחות הכוללות כ-150 משקי בית המצויים ברובם על פני שטח המצוי בבעלות עיריית תל אביב. הקרקע כולה מיועדת לבניית ארבעה מגדלי יוקרה לשני המגדלים הראשונים כבר בוצעו חפירות. למרות כל זאת תשובה לא יוכל להתחיל בבניה באמצעות חברתו, עד שלא תפנה את יתר המשפחות. לפני כשבועיים נחשף כי עיריית תל אביב חתמה על הסכמים עם יצחק תשובה ומשפחת אברומוביץ' בעלת השליטה בקרקע ( שחלקה נמכר לתשובה וחלקה מכרה משפחת אברומוביץ' לכוזהינוף), לפיו אם תשובה לא יבצע את כל הפינוי ועיריית תל אביב תל אביב תפעל לפנות בעצמה, לא תקבל חברת אלעד את הרישיון לבניית מגדלי היוקרה. כך למעשה הצליחה עיריית תל אביב להוציא את עצמה ממאבקים מכוערים המתרחשים בין היזמים למשפחות, הן במישור המשפטי והן במישור הפיזי. העירייה נותרה כביכול גורם אובייקטיבי.
עם זאת קובע ההסכם כי עיריית תל אביב תישא בכ-12% מהוצאות הפינוי שזהו חלקה היחסי בזכויות על הקרקע. מבחינת העירייה רצוי שלתושבים ישולם פיצוי בסכום נמוך ככל שניתן שאז תקטן הוצאתה בגין השתתפותה בהוצאות הפינוי.

גבעת עמל הוקמה בעת מלחמת השחרור. ארגון "ההגנה", פינה תושבי יפו שהפכו לפליטים עקב התקפות ערביי העיר ושיכן אותן בבתי הכפר הערבי ג'מוסין שתושביו פונו או נמלטו. מאז שנת 1947 לא הוסדרה העברת התושבים היהודים לשם בצורה מוסדרת רשמית. המדינה התחייבה בזמנו שבכל עסקה שתעשה יקבלו התושבים מהמדינה דירה תמורת דירה. אלא שההבטחות העלו אבק, המדיה מכרה את אחזקותיה בקרקע ליזמים ואחזקות אלו החליפו ידיים. איש לא טרח לעגן את הבטחות המדינה לתושבים בחוזי המכר השונים והיזמים קיבלו לידיהם קרקע המיושבת מבחינתם בפולשים. המדינה נפטרה מאחריותה לתושבים, היזמים יחסכו בהוצאות הפינוי. והכסף הרב שיזרום לכיסם ממגדלי היוקרה יפה את "האי נעימות" שנגרמת להם עקב מאורעות הפינוי. "הלילה נזרקו 8 משפחות לרחוב", אומר גילאון בכאב, "פשוט נזרקו לרחוב. חד וחלק".