[rating=3]

התסריטאי והבמאי, ג'ים ג'רמוש ("פרחים שבורים"), מוכר לנו למעלה מ-30 שנה כיוצר סרטים קטנים וייחודיים. עתה הוא לוקח את הצופים אל תוך דרמת הערפדים "רק האוהבים שורדים". הסרט מתמקד במוזיקאי/ערפד מדוכא, אדם (טום הידלסטון, "הנוקמים"), שמאוד מעריך את המילה פרטיות. למעשה, הקשר היחיד שיש לו הוא עם אדם צעיר, איאן (אנטון ילצ'ין, "שליחות קטלנית 4"), שמנהל עבורו שליחויות ומביא לו כל מה שהוא עשוי להזדקק. הוא יוצא רק כשזה הכרחי, כמו למשל כדי לאסוף אספקת דם טרי מבית החולים. בהמשך, הוא נפגש עם מאהבת שלו מזה מאות שנים, איב (טילדה סווינטון, "ממלכת אור הירח"), המגיעה לבקר אותו בדטרויט.

הסרט פועם על מי מנוחות, ובאופן מאוד איטי, עד שהאחות של איב – אווה (מיה וסיקובסקה, "אלברט נובס"), מופיעה ומפרה את השקט. נראה כאילו הסרט נכתב כסדרה קומית טלוויזיונית, אולם ההפך המוחלט הוא הנכון, הסרט בנוי כיצירת דרמטית כבדה.

ב"רק האוהבים שורדים" קיימת תחושה עצומה של אווירה דיכאונית, ששוררת לאורך כל הסרט, וממלאת את המסך במצב רוח כהה מאוד – קדרות במלוא מובן המילה. על כך יש להוסיף את העיצוב הצבעוני והמוזר, כולל התפאורה בדירתו של אדם, שבה עשרות פריטים מפוזרים ללא היגיון. גם הליהוק מהווה השראה, ומלבד הידלסטון, סווינטון, וסיקובסקה וילצ'ין, מופיעים גם ג'ון הארט ("הנוסע השמיני") וג'פריי רייט ("משחקי הרעב"). עם צוות שחקנים כה מכובד, זה נראה כמעט בלתי אפשרי שמשהו יכול להשתבש, במיוחד עם הכימיה המדהימה שבין הידלסטון לסווינטון. אלא מה שמציק לעיניי הצופים לא מגיע מכיוון השחקנים, אלא מגורם הרבה יותר עמוק ויסודי.

לסרט בהחלט יש תחושה מסוגננת, והוא מאוד יפה, אך ההשפעה החזותית פגה לאחר מספר דקות של צפייה, ואז מבינים שיש צורך במשהו נוסף. בקיצור, מה שיש לנו ב"רק האוהבים שורדים" הוא סרט מאוד מסוגנן על חשבון עלילה. בערך בכמחצית הסרט נכנסת לתמונה אחותה של איב, מה שגורם לנו לחשוב שאולי דברים יתחילו להתעורר, אבל היא יוצאת לאחר 15 דקות – וזהו. היא משאירה מאחוריה פיתוח עלילה קטן, אשר למרבה הצער לא מסייע הרבה כדי להניע את העלילה.

מה שניסה ג'רמוש להשיג ב"רק האוהבים שורדים" אינו ברור. נראה כאילו היה לו קצה של רעיון אודות ערפדים מאוהבים, אך לא ידע איך להרחיב את היריעה או לעשות את זה מעניין לקהל, ועל כן ניסה לכסות על כך באמצעות אסתטיקה.

לאחר שיצר סרטים במשך 30 שנה, הוא היה צריך לדעת שטריק כזה לא יעבוד על הקהל. הצופים יודעים מתי יש חורים בסרט שלעולם לא מתמלאים. הסרט אולי נאה למבט, אך חסר בסיס ויתדות: אווירה, אסתטיקה ושחקנים יובילו אותך עד לנקודה מסוימת, אולם לאחר מכן, הולכים לאיבוד.