ג'יימס בונד הוא האויב הכי גדול שלי

כבר נדיר למצוא כיום משקה כוהלי הנמכר בכל העולם, שייצורו נותר בידיים פרטיות ולא בידי תאגיד כלכלי • מרטין דאוסון, האיש עם המגבעת המפורסמת והבעלים של חברת ג'ין ברוקרס, מבקר בארץ ומשוכנע שהישראלים ישתו ג'ין

ג'יימס בונד הוא האויב הכי גדול שלי

כבר נדיר למצוא כיום משקה כוהלי הנמכר בכל העולם, שייצורו נותר בידיים פרטיות ולא בידי תאגיד כלכלי • מרטין דאוסון, האיש עם המגבעת המפורסמת והבעלים של חברת ג'ין ברוקרס, מבקר בארץ ומשוכנע שהישראלים ישתו ג'ין

"זה לא הביקור הראשון שלי בארץ", מספר מרטין דאוסון, הנשיא ובעלים של חברת ג'ין ברוקרס הבריטית, "הייתי פה לפני עשרים שנה, אבל הרבה מאוד השתנה". בגינון בריטי אצילי ומעונב בחליפת פסים כהה, חולצה לבנה וכובע מגבעת עתיק – כפי שהתלבשו סוחרי הבורסה בלונדון לפני כמאה וחמישים שנים לערך (כובע המגבעת הומצא ב-1849), מסתובב דאוסון בברים הנחשבים ביותר בתל אביב.

במהלך שני ימי הביקור שלו בארץ, כבר הספיק להכיר אינספור ברמנים, מיקסולוגים, חנויות ממכר כהילים וכמובן את נציגי חברת הסקוטית מבית ישרקו, היבואנים של משקה הג'ין לישראל.

מרטין דאוסון בביקור בישראל (צילום: דן בר-דוב)מרטין דאוסון בביקור בישראל (צילום: דן בר-דוב)

בראשית היה ג'ין

משקה הג'ין של חברת ברוקרס נרקח לפני 16 שנה על ידי האחים מרטין ואנדי דאוסון. בהתאם לספרי ההיסטוריה, ג'ין הוא הכהיל היחיד שהומצא ברחבי אנגליה. מסיבה זו, בחרו האחים לעצב את משקה הג'ין שיצרו בסגנוניות המזוהה עם האנגליות שלהם: אדם עם כובע מגבעת. בעבר, אלו היו אנשי הבורסה של לונדון שהסתובבו במגבעת, וזו גם הסיבה שהג'ין נקרא ברוקרס (מלשון: ברוקרים). "כל בקבוק ג'ין מקושט במכסה הנראה כמגבעת פלסטית", מספר מרטין דאוסון ומוסיף: "מצד אחד חיפשנו משקה שיראה על רצינות, שמתאים לקהל שמבין במשקאות. מצד אחר, חיפשנו את ההומור: צ'ארלי צ'פלין, ג'יימס בונד, סדרת "הנוקמים" בטלוויזיה וכדומה. ידענו מראש לפתח מוצר שיעורר שיחה ועניין בקרב אנשים".

"הרעיון ליצירת ג'ין הגיע מביקור תכוף בברים", מספר דאוסון, "ראיתי שעל המדפים מונחים רק שלושה מותגי פרימיום של ג'ין: בומביי ספיר, ביפאיטר ו-טנקריי. לא היה ג'ין רביעי איכותי. התקשרתי לאחי הצעיר, אנדי, ואמרתי לו באותו רגע: בוא נקים מותג. התחלנו בטעימות ביתיות במטרה לעצב את הטעם שלנו: ג'ין טנקריי היה אגרסיבי מדי, בומביי היה נשי במראה וקל מדי בטעם ובבשומת (בשל שיטת הזיקוק) וביפאיטר היה פירותי ולימוני מדי".

המזקקה שמייצרת את ג'ין ברוקרס בימים אלו נמצאת בברמינגהם (שעתיים מלונדון) ומכונה: "לנגלי". מסתבר שאותו מפעל מתמחה בייצור ג'ין, ומפיק נוזל שקוף וכוהלי זה למספר רב של חברות. "כשהגעתי עם אחי למזקקה, הם הכינו לטעימה 20 סוגים של ג'ין – ואף אחד לא מצא חן בעיננו. אז לאחר כמה ימים הם הכינו 10 נוספים, ואז 5 ובסוף הגענו למוצר המוכר כיום. מסתבר שהם מצאו מתכון ישן, בן 200 שנה, שהתחבא איפשהו בקצה האחורי של הכספת הענקית של החברה". דאוסון אף מוסיף ולוחש, שרוב הג'ין באנגליה מיוצר סביב ברמינגהם, כיוון שהמים בלונדון מאוד קשים, ואילו בברמינגהם המים רכים, דלי נתרן ונעימים יותר לשתייה.

עולה חדש לישראל - ג'ין ברוקרס (צילום: אסף לוי)עולה חדש לישראל – ג'ין ברוקרס (צילום: אסף לוי)

ג'ין ברוקרס מיוצר מזיקוק מרובע של כוהל חיטה אנגלית. הטעמים מגיעים מעשרה מרכיבים טבעיים, כשהראשי בהם הוא גרגרי ערער (ג'ניפּר, ומכאן המונח ג'ין). העשבים והתבלינים מושרים במשך 24 שעות בתוך מיכל נחושת, ולאחר מכן הכהיל מזוקק בפעם החמישית והאחרונה. במהלך ההכנה, המזקק הראשי (מאסטר דיסטילר) בוחר רק את "לב" המוצר, כאשר "הראש" ו"הזנב" נזרקים – כיוון שאלו מכילים שרידי מתנול.

זית כבוש בכוס מרטיני כובש את העולם

"התחלנו במכירת 12 בקבוקים מהבית, והיינו ממש מאושרים. אחרי זה הגיעה הזמנה לעוד 12, ואז משטח. היינו בשמיים. אבל מבחינה מספרית זה היה כלום. התחלנו לשלוח את הג'ין לתחרויות ברחבי העולם, ופתאום זכינו במקום הראשון בתחרות הכהילים הנחשבת בעולם (ציון: 97), ומאז אנשים החלו להכיר את המותג. העסק הוכפל ושולש במכירות".

"כיום אנו עדיין חברה פרטית קטנטנה, ויחד עם אחי – אנו חמישה עובדים. המטרה היא לעשות מיקור חוץ לכמה שיותר שירותים. אנו לא רוצים להחזיק במזקקה או בקו ביקבוק. נפח הייצור גדל כל שנה – אז אנו יודעים שאנו פועלים נכון. הכי כיף, שאנו דינוזאור בשוק עצום, ולא נותרו כמעט חברות ייצור כהילים בידיים פרטיות, הכל מוחזק בידי תאגידי ענק".

האם אפשר למכור ג'ין למדינות שנוהגות בצד ימין של הכביש?

"ארבעת שוקי הג'ין הגדולים בעולם הם ארה"ב, קנדה, ספרד ובריטניה. מתוכם רק מדינה אחת נוהגת בצד שמאל. בכולן משתרשת מסורת אנגלית, אם זה מלכות, שפה או תרבות; אפילו לבוש בריטי. אבל בעשור האחרון, חלה קפיצה בצריכת ג'ין. ג'ין גורדון לא נהנה מהבום, כיוון שהצרכנים רואים אותו היום כמוצר עממי יחסית. אבל חייבים לציין, לא רק הג'ין נסק, אלא העדפתם של אנשים לשתות משקאות איכות".

"לפני 16 שנה", ממשיך דאוסון, "המחיר המקסימאלי של בקבוק ג'ין עמד על לא יותר מ-15 אירו. כיום, יש מותגי סופר פרימיום, והם הקפיצו את המחירים עד לכדי 60 אירו לבקבוק. אנו לא מתכוונים לייצר מותג סופר פרימיום כרגע, אבל אולי נתפתה לעשות זאת במהלך 2016. היום יש לנו ג'ין ברוקרס 40% ויש גם 47%. בצפון אמריקה טענו שמוצר פרימיום צריך יותר כוהל, אז המצאנו עבורם מותג עוצמתי יותר".

מרטין דאוסון - האיש עם המגבעת (צילום: דן בר-דוב)מרטין דאוסון – האיש עם המגבעת (צילום: דן בר-דוב)

אז איפה אתם מוכרים כיום?

"בגלל שאנו חברה קטנה מאוד, גם התקציב קטן – ואנו לא עושים שיווק. לא תראו מודעות עצומות, פרסומות טלוויזיה או קמפיינים מאסיביים. אנו פועלים בעיקר מפה לאוזן, ובקנדה פשוט שמנו את המוצר על המדף, והוא התחיל למכור בפני עצמו. פעם אחרונה שביקרתי בצפון אמריקה הגיעו אנשים וביקשו שנחתום על הבקבוקים. בחנות אחת, זה אפילו הגיע לאלפי אנשים. אנו יוזמים הרבה טעימות צרכנים, ומשלבים לא מעט גימיקים קטנים – כמו משפך היוצא מפקק המגבעת שעל הבקבוק".

"אנו משווקים כיום ב-50-60 מדינות בעולם. אפילו ארצות מתפתחות כבר שותות ג'ין, מאז שהחלו לאמץ הרגלי שתייה מן המערב. מיקסולוגים וברמנים בעולם מתערבבים ונפגשים, ומאמצים רעיונות ויצירתיות, כולל ממזגי ג'ין. ההפתעה הגיעה אלינו ממדינות כמו אינדונזיה, מלזיה, יפן והונג קונג", מסביר דאוסון, "ובהחלט אפשר לראות שאנשים כבר זזים מוודקה. שוק הוודקה רווי ויתכן אף שהגיע לקצה גבול הצרכני. נתוני המכירה התאזנו איפשהו למעלה, ועתה אפשר לראות ששותים פחות וודקה ועוברים לג'ין. וודקה היא כוהל פשוט, ולא ממש מעניינת. אבל הג'ין עשיר בטעמים ובבשומת".

הג'ין של ברוקרס מתובל בעשרה רכיבים טבעיים, ובהם גרגרי ערער (ממורדות האלפים באירופה), מקלות קינמון (מאיי סיישל), שורש אוריס וליקריץ (מאיטליה), אגוז מוסקט (מהודו), קליפת לימון וקליפת תפוז (מספרד), זרעי כוסברה (מבולגריה), כסיית האבוב (מאינדונזיה) ו-אנג'ליקה אירופאית (מפולין).

אתה יכול לאפיין את קהל חובבי הג'ין?

"הג'ין נחשב בעבר למשקה של האדם המבוגר. תכנס היום לפאב בלונדון, ותראה שם בני 22-23 ששותים ג'ין. הצעירים מגלים את הג'ין, חלק אף שותים זאת כצ'ייסר נקי, ללא קרח או תיבול", מסביר דאוסון ומתלוצץ: "מלבד צפון אמריקה. שם הם שותים את זה בתוך מרטיני – אבל לצערי, וודקה מרטיני. בגלל זה ג'יימס בונד הוא האויב הכי גדול שלי. הסרטים הדגישו את הוודקה במקום הג'ין. מקווה שבסרט הבא ישימו את הדגש על האנגליות שבדמותו, והוא יחזור לשתות ג'ין".

  • לפי נתונים שפורסמו במגזין אקונומיסט (יוני 2013): בשנת 2012 נמכרו בעולם 4.44 מיליארד ליטר וודקה, 1.47 מיליארד ליטר רום, 860 מיליון ליטר וויסקי, 440 מיליון ליטר ג'ין ו-230 מיליון ליטר טקילה.
  • המדינה עם צריכת ג'ין לנפש לשנה הגבוהה בעולם היא הפיליפינים: 1.4 ליטרים, לאחר מכן סלובקיה 1.2 ליטרים, הולנד – 0.8 ליטרים, ספרד – 0.6 ליטרים, ו-בריטניה – 0.4 ליטרים.
  • מנתונים מישראל, ניתן לראות שצריכת הג'ין עלתה מ-0.6% לפני 7 שנים לכדי 2.6% מצריכת הכוהל הכללית בארץ. המשקה נוסק בישראל, בעיקר בממזגים (קוקטיילים), ובשנתיים האחרונות גם מספר ברים בגוש דן החלו להציע צ'ייסר של ג'ין.

"זה לא הביקור הראשון שלי בארץ", מספר מרטין דאוסון, הנשיא ובעלים של חברת ג'ין ברוקרס הבריטית, "הייתי פה לפני עשרים שנה, אבל הרבה מאוד השתנה". בגינון בריטי אצילי ומעונב בחליפת פסים כהה, חולצה לבנה וכובע מגבעת עתיק – כפי שהתלבשו סוחרי הבורסה בלונדון לפני כמאה וחמישים שנים לערך (כובע המגבעת הומצא ב-1849), מסתובב דאוסון בברים הנחשבים ביותר בתל אביב.

במהלך שני ימי הביקור שלו בארץ, כבר הספיק להכיר אינספור ברמנים, מיקסולוגים, חנויות ממכר כהילים וכמובן את נציגי חברת הסקוטית מבית ישרקו, היבואנים של משקה הג'ין לישראל.

מרטין דאוסון בביקור בישראל (צילום: דן בר-דוב)מרטין דאוסון בביקור בישראל (צילום: דן בר-דוב)

בראשית היה ג'ין

משקה הג'ין של חברת ברוקרס נרקח לפני 16 שנה על ידי האחים מרטין ואנדי דאוסון. בהתאם לספרי ההיסטוריה, ג'ין הוא הכהיל היחיד שהומצא ברחבי אנגליה. מסיבה זו, בחרו האחים לעצב את משקה הג'ין שיצרו בסגנוניות המזוהה עם האנגליות שלהם: אדם עם כובע מגבעת. בעבר, אלו היו אנשי הבורסה של לונדון שהסתובבו במגבעת, וזו גם הסיבה שהג'ין נקרא ברוקרס (מלשון: ברוקרים). "כל בקבוק ג'ין מקושט במכסה הנראה כמגבעת פלסטית", מספר מרטין דאוסון ומוסיף: "מצד אחד חיפשנו משקה שיראה על רצינות, שמתאים לקהל שמבין במשקאות. מצד אחר, חיפשנו את ההומור: צ'ארלי צ'פלין, ג'יימס בונד, סדרת "הנוקמים" בטלוויזיה וכדומה. ידענו מראש לפתח מוצר שיעורר שיחה ועניין בקרב אנשים".

"הרעיון ליצירת ג'ין הגיע מביקור תכוף בברים", מספר דאוסון, "ראיתי שעל המדפים מונחים רק שלושה מותגי פרימיום של ג'ין: בומביי ספיר, ביפאיטר ו-טנקריי. לא היה ג'ין רביעי איכותי. התקשרתי לאחי הצעיר, אנדי, ואמרתי לו באותו רגע: בוא נקים מותג. התחלנו בטעימות ביתיות במטרה לעצב את הטעם שלנו: ג'ין טנקריי היה אגרסיבי מדי, בומביי היה נשי במראה וקל מדי בטעם ובבשומת (בשל שיטת הזיקוק) וביפאיטר היה פירותי ולימוני מדי".

המזקקה שמייצרת את ג'ין ברוקרס בימים אלו נמצאת בברמינגהם (שעתיים מלונדון) ומכונה: "לנגלי". מסתבר שאותו מפעל מתמחה בייצור ג'ין, ומפיק נוזל שקוף וכוהלי זה למספר רב של חברות. "כשהגעתי עם אחי למזקקה, הם הכינו לטעימה 20 סוגים של ג'ין – ואף אחד לא מצא חן בעיננו. אז לאחר כמה ימים הם הכינו 10 נוספים, ואז 5 ובסוף הגענו למוצר המוכר כיום. מסתבר שהם מצאו מתכון ישן, בן 200 שנה, שהתחבא איפשהו בקצה האחורי של הכספת הענקית של החברה". דאוסון אף מוסיף ולוחש, שרוב הג'ין באנגליה מיוצר סביב ברמינגהם, כיוון שהמים בלונדון מאוד קשים, ואילו בברמינגהם המים רכים, דלי נתרן ונעימים יותר לשתייה.

עולה חדש לישראל - ג'ין ברוקרס (צילום: אסף לוי)עולה חדש לישראל – ג'ין ברוקרס (צילום: אסף לוי)

ג'ין ברוקרס מיוצר מזיקוק מרובע של כוהל חיטה אנגלית. הטעמים מגיעים מעשרה מרכיבים טבעיים, כשהראשי בהם הוא גרגרי ערער (ג'ניפּר, ומכאן המונח ג'ין). העשבים והתבלינים מושרים במשך 24 שעות בתוך מיכל נחושת, ולאחר מכן הכהיל מזוקק בפעם החמישית והאחרונה. במהלך ההכנה, המזקק הראשי (מאסטר דיסטילר) בוחר רק את "לב" המוצר, כאשר "הראש" ו"הזנב" נזרקים – כיוון שאלו מכילים שרידי מתנול.

זית כבוש בכוס מרטיני כובש את העולם

"התחלנו במכירת 12 בקבוקים מהבית, והיינו ממש מאושרים. אחרי זה הגיעה הזמנה לעוד 12, ואז משטח. היינו בשמיים. אבל מבחינה מספרית זה היה כלום. התחלנו לשלוח את הג'ין לתחרויות ברחבי העולם, ופתאום זכינו במקום הראשון בתחרות הכהילים הנחשבת בעולם (ציון: 97), ומאז אנשים החלו להכיר את המותג. העסק הוכפל ושולש במכירות".

"כיום אנו עדיין חברה פרטית קטנטנה, ויחד עם אחי – אנו חמישה עובדים. המטרה היא לעשות מיקור חוץ לכמה שיותר שירותים. אנו לא רוצים להחזיק במזקקה או בקו ביקבוק. נפח הייצור גדל כל שנה – אז אנו יודעים שאנו פועלים נכון. הכי כיף, שאנו דינוזאור בשוק עצום, ולא נותרו כמעט חברות ייצור כהילים בידיים פרטיות, הכל מוחזק בידי תאגידי ענק".

האם אפשר למכור ג'ין למדינות שנוהגות בצד ימין של הכביש?

"ארבעת שוקי הג'ין הגדולים בעולם הם ארה"ב, קנדה, ספרד ובריטניה. מתוכם רק מדינה אחת נוהגת בצד שמאל. בכולן משתרשת מסורת אנגלית, אם זה מלכות, שפה או תרבות; אפילו לבוש בריטי. אבל בעשור האחרון, חלה קפיצה בצריכת ג'ין. ג'ין גורדון לא נהנה מהבום, כיוון שהצרכנים רואים אותו היום כמוצר עממי יחסית. אבל חייבים לציין, לא רק הג'ין נסק, אלא העדפתם של אנשים לשתות משקאות איכות".

"לפני 16 שנה", ממשיך דאוסון, "המחיר המקסימאלי של בקבוק ג'ין עמד על לא יותר מ-15 אירו. כיום, יש מותגי סופר פרימיום, והם הקפיצו את המחירים עד לכדי 60 אירו לבקבוק. אנו לא מתכוונים לייצר מותג סופר פרימיום כרגע, אבל אולי נתפתה לעשות זאת במהלך 2016. היום יש לנו ג'ין ברוקרס 40% ויש גם 47%. בצפון אמריקה טענו שמוצר פרימיום צריך יותר כוהל, אז המצאנו עבורם מותג עוצמתי יותר".

מרטין דאוסון - האיש עם המגבעת (צילום: דן בר-דוב)מרטין דאוסון – האיש עם המגבעת (צילום: דן בר-דוב)

אז איפה אתם מוכרים כיום?

"בגלל שאנו חברה קטנה מאוד, גם התקציב קטן – ואנו לא עושים שיווק. לא תראו מודעות עצומות, פרסומות טלוויזיה או קמפיינים מאסיביים. אנו פועלים בעיקר מפה לאוזן, ובקנדה פשוט שמנו את המוצר על המדף, והוא התחיל למכור בפני עצמו. פעם אחרונה שביקרתי בצפון אמריקה הגיעו אנשים וביקשו שנחתום על הבקבוקים. בחנות אחת, זה אפילו הגיע לאלפי אנשים. אנו יוזמים הרבה טעימות צרכנים, ומשלבים לא מעט גימיקים קטנים – כמו משפך היוצא מפקק המגבעת שעל הבקבוק".

"אנו משווקים כיום ב-50-60 מדינות בעולם. אפילו ארצות מתפתחות כבר שותות ג'ין, מאז שהחלו לאמץ הרגלי שתייה מן המערב. מיקסולוגים וברמנים בעולם מתערבבים ונפגשים, ומאמצים רעיונות ויצירתיות, כולל ממזגי ג'ין. ההפתעה הגיעה אלינו ממדינות כמו אינדונזיה, מלזיה, יפן והונג קונג", מסביר דאוסון, "ובהחלט אפשר לראות שאנשים כבר זזים מוודקה. שוק הוודקה רווי ויתכן אף שהגיע לקצה גבול הצרכני. נתוני המכירה התאזנו איפשהו למעלה, ועתה אפשר לראות ששותים פחות וודקה ועוברים לג'ין. וודקה היא כוהל פשוט, ולא ממש מעניינת. אבל הג'ין עשיר בטעמים ובבשומת".

הג'ין של ברוקרס מתובל בעשרה רכיבים טבעיים, ובהם גרגרי ערער (ממורדות האלפים באירופה), מקלות קינמון (מאיי סיישל), שורש אוריס וליקריץ (מאיטליה), אגוז מוסקט (מהודו), קליפת לימון וקליפת תפוז (מספרד), זרעי כוסברה (מבולגריה), כסיית האבוב (מאינדונזיה) ו-אנג'ליקה אירופאית (מפולין).

אתה יכול לאפיין את קהל חובבי הג'ין?

"הג'ין נחשב בעבר למשקה של האדם המבוגר. תכנס היום לפאב בלונדון, ותראה שם בני 22-23 ששותים ג'ין. הצעירים מגלים את הג'ין, חלק אף שותים זאת כצ'ייסר נקי, ללא קרח או תיבול", מסביר דאוסון ומתלוצץ: "מלבד צפון אמריקה. שם הם שותים את זה בתוך מרטיני – אבל לצערי, וודקה מרטיני. בגלל זה ג'יימס בונד הוא האויב הכי גדול שלי. הסרטים הדגישו את הוודקה במקום הג'ין. מקווה שבסרט הבא ישימו את הדגש על האנגליות שבדמותו, והוא יחזור לשתות ג'ין".

  • לפי נתונים שפורסמו במגזין אקונומיסט (יוני 2013): בשנת 2012 נמכרו בעולם 4.44 מיליארד ליטר וודקה, 1.47 מיליארד ליטר רום, 860 מיליון ליטר וויסקי, 440 מיליון ליטר ג'ין ו-230 מיליון ליטר טקילה.
  • המדינה עם צריכת ג'ין לנפש לשנה הגבוהה בעולם היא הפיליפינים: 1.4 ליטרים, לאחר מכן סלובקיה 1.2 ליטרים, הולנד – 0.8 ליטרים, ספרד – 0.6 ליטרים, ו-בריטניה – 0.4 ליטרים.
  • מנתונים מישראל, ניתן לראות שצריכת הג'ין עלתה מ-0.6% לפני 7 שנים לכדי 2.6% מצריכת הכוהל הכללית בארץ. המשקה נוסק בישראל, בעיקר בממזגים (קוקטיילים), ובשנתיים האחרונות גם מספר ברים בגוש דן החלו להציע צ'ייסר של ג'ין.

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן