Skip to content

"לא נשבר": אנג'לינה ג'ולי מאכזבת

סרטה השני של ג'ולי, כבמאית, מביא למסך סיפור גבורה של טייס אמריקני, שנפל בשבי היפני במלחמת העולם השניה. ג'ולי אינה מחדשת הרבה והתחושה היא שאת הסרט הזה כבר ראינו
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

[rating=2]

אם יש דבר שאוהבים בעונת פרסי האוסקר, זהו סיפור אמיתי ומעורר השראה. בכל שנה, בתקופה שמובילה לקראת הלילה הגדול, שבו הוליווד מכבדת את עצמה בפרסים, בתי הקולנוע מתברכים בדרמות ביוגרפיות – יפות, ויזואלית, עם משחק מצוין, והתסריט דואג לא לפגוע או להעליב אף אחד. היבול של השנה כולל את "משחק החיקוי", "צלף אמריקאי", ו"התיאוריה של הכל" (בקרוב גם "סלמה"), כשכולם מנסים לעורר אותנו בסיפורים על אומץ לנוכח מצוקה אדירה.

"רגע של כאב שווה לחיים שלמים של תהילה". באדיבות גלובוס מקס

הסרט "לא נשבר" כמעט שהעפיל לרשימה הסופית של המועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר באוסקר (הסרט מועמד לשלושה פרסים אחרים), ומסמל את מאמץ הבימוי השני של השחקנית, אנג'לינה ג'ולי ("מליפיסנט"). זהו סרט ביוגראפי מלחמתי אודות רץ מרתון אולימפי, ששירת כמטיל פצצות ממטוסים בזמן מלחמת העולם השנייה, לואי זמפריני. הסיפור מתאר כיצד מטוסו התרסק בלב האוקיינוס השקט, ולאחר מכן כיצד "בילה" במשך שנתיים כשבוי מלחמה ביפן.

הסרט מבוסס על הספר "לא נשבר: סיפור של הישרדות, חוסן וגאולה בזמן מלחמת העולם השנייה", שכתבה לורה הילנברנד. עם כותרת ספר ארוכה וכה מרשימה, לא פלא שהסרט מהלל, משבח ומקלס את הגיבור, עד שעושה ממנו דמות פולחן. כפי שתיארה זאת ג'ולי, והשחקן המגלם את זמפריני – ג'ק אוקונול ("כמו גדול"), הוא לא פחות מעמוד התווך האנושי בכל הקשור לגבורה ולכוח: מעין הנדסה גנטית של ג'סי אוונס וקפטן אמריקה. פלאשבקים של לפני המלחמה באים להשלים ציטוטי מוטיבציה מאולצים הנאמרים במהלך הדיאלוגים: "רגע של כאב שווה לחיים שלמים של תהילה", כפי שאומר הגיבור במהלך הסרט.

כמובן, בשום פנים ואופן אין להמעיט בהקרבה שעשה זמפריני במהלך המלחמה. עם זאת, זה שהוא גיבור, אינו עושה אותו גיבור מעניין. סיפורי גבורה מתקופת מלחמת העולם השנייה נעשו לעייפה (רק השנה יצא "איש המסילה" ותמיד אפשר להיזכר ב"חג שמח, מר לורנס"), ולמען האמת, "לא נשבר" לא מביא שום דבר חדש למסך. ג'ולי מתארת את אויביה של אמריקה בממדיות שטוחה למדי, ובהעדר מוחלט של צחוק או הומור. הדמות היפנית היחידה שמוזכרת בשמה הוא רב"ט ווטאנבי (שמגלם אותו המוזיקאי היפני הנודע – מיאבי), שנבלותו הקריקטוריסטית מונעת כל חקירה פסיכולוגית לגבי מניעי ההתעללות שלו.

"לא נשבר" אינו סרט נוראי. ג'ולי מביימת באופן מדויק, שחקניה עושים עבודה טובה והעלילה – רדודה וקונבנציונאלית ככל שתהיה – מעניינת. האכזבה הגדולה בסרט, שהוא פוסע על קצות האצבעות, שורף זמן קולנועי (137 דקות), שבוודאי לא תתחרטו שראיתם, אבל זאת בהנחה שבכלל תזכרו שראיתם אותו.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן