Skip to content

"כ-3.8 מיליארד שקלים הפסיד המשק ב-2014"

עקב אובדן של כ-490 אלף כניסות תיירים נוספות במחצית השנייה של 2014, שהיו צפויות לפני פרוץ מבצע צוק איתן", כך מסר היום אלי גונן נשיא התאחדות המלונות בישראל. המלונאים דורשים: קידום החלטת הממשלה המכירה בתיירות כתעשייה בעדיפות לאומית והכפלת תקציבי השיווק של משרד התיירות לשנים 2015 - 2016 ל-400 מיליון שקל לשנה
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
אלי גונן נשיא התאחדות המלונות. צילום: נמרוד אהרונוב
אלי גונן נשיא התאחדות המלונות. צילום: נמרוד אהרונוב

"על פי בדיקת תמונת המצב הנוכחית בתיירות ובמלונאות מתברר, כי המשק הישראלי הפסיד כ-3.8 מיליארד שקלים במחצית השנייה של 2014, עקב אובדן של כ-490 אלף כניסות תיירים נוספות, שהיו צפויות לפני פרוץ מבצע צוק איתן", מסר היום אלי גונן נשיא התאחדות המלונות בישראל במפגש עם עיתונאים לקראת הוועידה השנתית של ההתאחדות שתתקיים מחר בירושלים.

לדבריו, ברבעון הרביעי של 2014 נפגע השוק הרוסי וחלה ירידה של 23% בכניסות התיירים משם, שמשמען הפסד הכנסות למשק בהיקף של 200 מיליון שקל.

גונן ציין, כי מסקר ציפיות בקרב המלונאים מתברר שהירידה בלינות התיירים נמשכת ברבעון הראשון של 2015 והיא צפויה להגיע לכ-20% ירידה, ואילו ברבעון השני תצטמצם הירידה לכ-10%.

כדי להתגבר על משבר התיירות הנכנסת לישראל דורשת התאחדות המלונות:

• קידום החלטת הממשלה המכירה בתיירות כתעשייה בעדיפות לאומית.

• הכפלת תקציבי השיווק של משרד התיירות לשנים 2015 ו- 2016 ל- 400 מיליון שקל לשנה.

• בניית תוכנית רב שנתית לתיירות, בדומה למדינות אחרות בעולם שאימצו מדיניות תיירות ארוכת טווח ומצליחות להתמודד עם משברים (כמו: טורקיה, מצרים ואחרות).

• יישום החלטת הממשלה להוזלת עלויות הנופש בישראל, בהתאם למסקנות ועדת בר ניר.

• הארכת הסדרי הסיוע למלונות בעקבות 'צוק איתן' והאירועים הביטחוניים לשנת 2015.

• הקמת רשות שיווק ממלכתית.

בניגוד לענפים אחרים התיירות לא מתאוששת

סקר החברות של בנק ישראל, שהתפרסם לאחרונה מציין, כי בניגוד לרוב ענפי המשק, התיירות עדיין לא מתאוששת מצוק איתן. "בענף המלונאות הייתה ברביע הנוכחי ירידה משמעותית בפעילות בהשוואה לרביע המקביל אשתקד, אולם היא משקפת את השפעת הירידה החדה בלינות התיירים מחו"ל בזמן מבצע צוק איתן. התאוששות הדרגתית נרשמה בנתון זה ברביע האחרון של שנת 2014. במקביל לירידה בפעילות בענף זה ברביע הרביעי,לא נרשמה גם הקלה של ממש בחומרת מגבלת הביקוש בענף, מה שתרם גם כן לירידת מספר העובדים בו. בדומה להשלכות של הרעה ביטחונית בעבר, שנמשכו גם לאחר סיום המבצע הביטחוני, צופים בתי המלון כי גם ברביע הבא תמשך ירידה בהזמנות של תיירים מחו"ל, בהשוואה לרביע המקביל אשתקד", ציין בנק ישראל.

למרות זאת הדגיש גונן, כי בתקופה האחרונה מצויים המלונאים תחת מתקפת רגולציית יתר מצד רשויות המדינה, שמתייחסות לבתי המלון כאל 'פרה חולבת'. "זה נובע מחוסר ההבנה של השלטון, כי מדובר בתעשייה שתרומתה למשק אדירה. התוצאה היא: פגיעה בכדאיות הקמת בתי מלון בארץ וברמות הרווחיות".

המלונאים מלינים

המלונאים מלינים על כך שהמלצות ועדת בר ניר לבדיקת עלויות הנופש, מהן התברר, כי תפעול בתי המלון בארץ יקר בכ-30% מאשר באירופה, ושההמלצות אומצו על ידי הממשלה, נותרו כאבן ללא הופכין, ובנוסף לכך, בחודשים האחרונים צצו, לדיבריהם, דרישות חדשות והיטלים לא הוגנים מצד הרשויות, בהן:

• במסגרת חוק ההסדרים, דרישה להיטל של 30% על העסקת מבקשי המקלט! (המשמעות: פגיעה כלכלית קשה בעיקר בבתי המלון באילת ובים המלח), וכן דרישה מבתי המלון בים המלח להשתתף במימון הגנות הים עקב הפעילות התעשייתית של כיל.

• כללי שפכים מחמירים על בתי המלון, שמפלים לרעה לעומת משקי בית פרטיים, ונושאים בחובם קנסות על המלונות, שמטילים תאגידי הביוב, בהיקף של עשרות מיליוני שקלים בשנה!
• בים המלח – אגרת הביוב זינקה לצורך מימון מפעל טיהור שפכים (מט"ש) של המועצה האזורית תמר.
• חוקי הנגישות החדשים, אשר מחייבים השקעות בבתי המלון בהיקף של מאות מיליוני שקלים עד שנת 2017, ומפלים לרעה את מגזר המלונאות בהשוואה למגזר הציבורי ולרשויות המקומיות, שלהן ניתנה תקופת היערכות ממושכת יותר למימוש חוקי הנגישות.

• חקיקה חדשה בדרך מטעם משרד הבריאות, שתחייב רישיון יצרן על הכנת מזון בבתי המלון ומשמעה: עוד מגבלות ועוד עלויות.

מקורות המימון לתוכניות חברתיות נמצאות בתיירות

"הציפיות שלנו גבוהות לקראת הבחירות. המפלגות לא יכולות להכריז על תוכניות חברתיות להוזלת הדיור ויוקר המחיה, בלי לטפל בהגדלת ההכנסה הלאומית ולתת פרנסה לאנשים. מקורות המימון לתכניות השונות נמצאים בתיירות, ולכן מצפים שבמו"מ הקואליציוני יילחמו המפלגות על תיק התיירות, כדי לקדם את ישראל למעמד TOURIST NATION" הסביר גונן.

לדבריו, "במשך כשני עשורים הובילה התאחדות המלונות שני מאבקים גדולים: לפתיחת השמים לתחרות ולהקמת 'רשות שיווק'. המאבק הראשון צלח והתוצאות מתחילות להיראות. כעת נתמקד בהקמת רשות שיווק ממלכתית, בדומה לרוב מדינות העולם. זהו יעד אסטרטגי של המדינה – לחבר בין הגורם המשווק – המלונאים, מארגני התיירות, חברות התעופה, מורי הדרך ואחרים – לבין המוצר – ישראל".

תחלופת שרים בקצב לא נורמאלי

"חוסר היציבות השלטונית, והעובדה ששרי התיירות מתחלפים אצלנו בקצב לא נורמאלי, וכל שר חדש, שמגיע, מבקש לפחות 100 ימי חסד כדי ללמוד את הנושא ובוחן מדיניות שיווקית חדשה – הרסניים לתיירות. הקמת הרשות מוטלת לפתח השר, או השרה הבא. החשיבות היא שילוב הכוחות בין הממשלה ובין הסקטור הפרטי לשם פעילות שיווקית נכונה ומשותפת במשך כמה שנים, על בסיס תוכנית מובנת ונכונה", אומר גונן.

תיירות ומלונאות במספרים

• כ- 50.2 אלף חדרי מלון יש בישראל (בשנת 2014 נפתחו 1,000 חדרים).

• כ- 40.5 מיליארד שקל = ערך כלל המלונות בישראל

• כ- 200 מיליארד שקל! תרמה תעשיית התיירות לתמ"ג ב- 5 השנים האחרונות.

• כ- 22 מיליון לינות נרשמו השנה במלונות בארץ.

• כ- 63% הייתה תפוסת בתי המלון בישראל בשנת 2014.

• יותר מ-215 אלף עובדים מועסקים בתיירות (שהם כ- 6.5% מכלל המועסקים במשק) מזה, מועסקים במלונות כ-36 אלף עובדים.

• כ- 3 מיליארד שקל לשנה עלות שכר עובדי התיירות.

• 7,000 שקל בקירוב היה השנה השכר הממוצע למשרת שכיר במלונות.

• כ- 900 מיליון שקל היה אובדן ההכנסה הצפוייה מלינות התיירים שהיו צפויות במחצית השנייה של 2014 אלמלא צוק איתן ויתר האירועים

• כ- 3.8 מיליארד שקלים איבדנו מהתל"ג במחצית השנייה של 2014 בעקבות צוק איתן.

• כ-200 מיליון שקל הפסד הכנסות למשק ברבעון האחרון של 2015 עקב המשבר בשוק הרוסי.

• 20% ירידה בלינות התיירים – צופים המלונאים ברבעון הראשון של 2015.

• 10% ירידה בלינות התיירים – צופים המלונאים ברבעון השני של 2015.

• 26,500 שקל בלבד הוא הרווח התפעולי הממוצע לחדר בית מלון בישראל לפני הוצאות פחת בסוף 2014.

• 400 מיליון שקל לשנה לשיווק בשנים 2015 וב-2016 נדרשים למשרד התיירות כדי להצליח בשיווק ישראל בעולם.

שר/ת התיירות הבא/ה?

לקראת הוועידה, יצאה התאחדות המלונות בישראל בסקר מיוחד בו השתתפו מאות מלונאים וגורמי תיירות. בסקר נבדקו שתי שאלות: מיהם הפוליטיקאים הרצויים לתפקיד שר/ת התיירות? ומהו הנושא הראשון שכדאי שהשר/ה הבא/ה יקדם/תקדם?

אנשי התיירות התבקשו לבחור נציג או נציגה מכל אחת מהמפלגות הגדולות והבינוניות. בסקר נמצא שהתיירנים ישמחו לקבל פוליטיקאית בתפקיד שרת תיירות בממשלה הבאה, את ח"כ אורלי לוי אבקסיס מישראל ביתנו, או את ח"כ יעל גרמן מיש עתיד, או את ח"כ סתיו שפיר מהאיחוד הציוני.

אפשרות אחרת היא: ח"כ אופיר אקוניס מהליכוד, שנחשב ידיד תעשיית התיירות, או אחד הפוליטיקאים החדשים: מייקל אורן מכולנו, או ינון מגל מהבית היהודי.

מהו הדבר הראשון ששר/ת התיירות הנכנס/ת צריך/ה לקדם? נשאלו התיירנים, ורובם השיבו: "לקדם החלטת ממשלה המציבה את התיירות בסדר עדיפות לאומית גבוה".

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן