הבחירות הקרובות חייבות להוות תמרור אזהרה לכולנו. מסע השטנה נגד נתניהו מזכיר במשהו את המסע הנורא נגד רבין, שנגמר בשלוש יריות בגבו. כמעט ואפשר לומר שגם על נתניהו חל דין רודף. שום דבר בעולם לא יכול להצדיק זאת. זהו צו חיים עליון.

מחזה העוועים הנגלה לעינינו בתעמולת הבחירות הנוכחית הוא תוצאה ישירה של המצב הקשה והמשברי בו נמצאת המערכת הפוליטית שלנו. זו מציאות שנמשכת כבר למעלה משלושים שנה וכולנו אחראים לה. איש לא ישוחרר מן השורה. להטיל את מלוא כובד האחריות על כתפיו של בנימין נתניהו הוא כבוד גדול מדי שאיננו מגיע לו. אלו בחירות של אין-מוצא. שום דבר לא ישתנה בהן, ומה שהיה הוא שיהיה. על כן הן מזוהמות עד מאוד ומבישות. רפש נזרק לכל הכיוונים ובמיוחד לכיוונו של נתניהו. גם אם מעלים נושאים חשובים כמו יוקר המחיה והדיור והשלום והביטחון, הרבה לא נוכל לעשות בעניינם ולקדמם כל עוד התשתית החשובה הזאת של חיינו, הפוליטיקה, על הפנים. היא הרוסה. פגענו בה. העלבנו אותה. היא כאילו. היא כלל לא קיימת. הידרנו אותה מחיינו.

זה לא הדיור טמבל, זו הפוליטיקה. כאן קבור הכלב. זה מקור כל הרע שמלווה את חיינו הציבוריים. זה הפרומקל הלאומי שלנו שמגיר מוגלה על חיינו. את האלף בית הזה צריך להפנים ולהבין. הייתי שם בלב ליבה של המאפליה הפוליטית. באתי אליה מצויד היטב בכלים וביכולות. ואת שראיתי ושמעתי ריכזתי לכלל ספר. אינני מופתע כלל מן הדברים. כבר קרוב לארבע שנים אני צועק בקול רם זאב זאב (פוליטיקה פוליטיקה) ואיש בישראל לא אווה לשמוע: לא האקדמיה, לא אנשי הציבור, ובמיוחד לא התקשורת. זהו קשר השתיקה הלאומי הגדול והמופלא שלנו. זו גדולת הטמטום ותפארתו שכה מאפיינת את דורנו, בכל האמור לדרכי התנהלותן הכושלות של מערכות חיינו הציבוריים במדינה. חשבנו שאנו חכמים והנה אנו טיפשים גדולים. מנופחים מחשיבות עצמית יתרה. השלכנו את הפוליטיקה לחצר האחורית הנטושה והמוזנחת של חיינו, ועל כך אין מדברים. לא מכירים בשבר הגדול הזה. שתיקת הכבשים. זה כל הסיפור.

לפוליטיקה תפקיד מאוד חשוב בקונספט הדמוקרטי. היא מהווה את זירת חיינו הדמוקרטיים העיקרית, והיא מופקדת על פיתוח עוצמה של חיים דמוקרטיים. ללא עוצמה שכזו לא נוכל להגיע להסכמות לאומיות נרחבות, לתכנן כראוי את חיינו, ולהוציא אל הפועל את ההחלטות הלאומיות החשובות שאנו מקבלים. היא הפרוזדור לכנסת ולממשלה. תפקידה להכשיר את הפוליטיקאים שיובילו את המדינה בעתיד, להבטיח את איכותו ופוריותו של השיח הציבורי בתוכנו, שהוא כיום מסית ומדיח, ולהבטיח את איכות דרכי התנהלותן של מערכותינו הציבוריים ובראשם המערכת הפוליטית והמערכת השלטונית. שום דבר מכך לא נעשה זה שנות דור.

על כן רבותיי, מי תוקע לידינו, שנבחרינו הפוליטיקאים – שאינם מתרוממים לגודל העשייה והאחריות הנדרשת מהם ברמת המערכת הפוליטית, ונכשלים בגדול בהתמודדות עם שאלות היסוד והאמת שלה ומרכיביה האסטרטגיים – יפליאו לפתע לעשות בהיותם חברי כנסת ושרים. אז זהו שלא. עד גבול מסוים עוד אפשר לסלוח להם ולהבינם. הם נולדו לתוך השיטה ויכולתם לפרוץ אותה מוגבלת. אך מנגד, הם נושאי משרה בכירה ומוטלת עליהם החובה לדעת ולהכיר את הפרובלמטיקה היסודית שלה, ולפעול בנחישות, מקצועיות ובתעוזת הרוח כדי לשנותה.

זהו בית גידולם של מנהיגינו. איש מהם איננו מתרומם לגודל העשייה והאחריות הנדרשים ממנו. בעניין זה נתניהו איננו שונה מבוז'י הרצוג ובוודאי מן התאומים-האחים בנט ולפיד, וגם מאיש נעים הליכות כמו כחלון. איש איש בדרכו הוא בחזקת גידול פרא שאין ביכולתו להצמיח פירות למאכל. גלומה כאן סוג של נכות דורית שרק סדרת אירועים שהם בחזקת הפתעה בהיסטוריה יכולים לשנותה.

הקמפיין האלים והאישי כל כך נגד נתניהו רק מעיד על מצבנו העגום. אינני מחסידיו של האיש אך כשמציבים אותו על במת המציאות הוא לא יותר רע מאחרים. כל אחד עם ה'רוע' שלו. גם בוז'י הרצוג, הצח משלג, לא ישיג השג מהותי כלשהו בעוד הוא מתעלם כמו כולנו מן הצורך לחולל מפנה גדול בפוליטיקה. מחטפים למיניהם וקומבינות אינם תשובה לשאלות היסוד והאמת של חיינו הציבוריים. את זאת גם בוז'י לא הפנים עדיין.

ואם נביא בחשבון שאנחנו כבני אדם מחפשי גאולה נצחיים אנו, וזהו מצבנו הקיומי בעולם, נוכל בקלות רבה לזהות כיצד אנו משליכים עובדת חיים זו על שגרת חיינו. וכשהדברים באשר לפוליטיקה אינם זורמים כהלכה, העסק דפוק ואין תקווה, אנו נאחז בכל מה שנדמה שאולי ואפשרי ונראה ויתכן הוא הדבר. על רקע זה צומחים גם אנשים כמו הרטוריקן הדגול לפיד והלאומן האמוני הקטן בנט.

ואתם הפוליטיקאים, נסו לשכנע. ספרו לציבור סיפור חדש (נארטיב), שובה לב וראש, על החיים הטובים במדינת ישראל, על עתיד מפואר, על דברים גדולים שיכולים לשנות ולעשות. על הצורך לטפל במערכות חיינו הציבוריים ולהבטיח את איכותן. עלינו לקום בבוקר להחליף פאזה ולהתמקד בדברים אלה. זה לא מספיק להיות רוויים בכוונות טובות ובערכים נאצלים, ולקשקש את עצמו בלי די על שלום וביטחון וחברה וכלכלה. עלינו לעשות את הנכון והנדרש. נסחו אתוס לאומי חדש מגייס ומלכד של חדשנות רבה, יצירתיות ופריצות דרך. שחררו את העם הזה משאיפות אנושיות מגלומניות לשליטה ולריבונות על המציאות. התמקדו ברלוונטי והאפשרי והישמרו משיח של משאלות לב. הציבו תמרורים ואבני דרך ברורים. אנחנו חוליה בשרשרת הדורות ומוטלת עלינו אחריות עצומה.

דו"ח הדיור של מבקר המדינה חייב להוות אבן דרך לבניית מציאות ציבורית חדשה. כך למשל אפשר להמליץ על חיזוק השירות הציבורי והמרכיב המקצועי בו; על צמצום מוטת השליטה של השרים בממשלה, דרך הוצאת חלק ניכר מאחריות משרדיהם לרשויות ציבוריות ממלכתיות כמו בתחומי הבריאות, התכנון הכלכלי והתקציבי, החינוך, תקשורת, תשתיות פיסיות, הדיור ועוד; חיזוק הגורם הניהולי בעבודת משרדי הממשלה שישכין בה דפוסי עבודה והסדרים מחייבים, כולל הקפדה על איכותם של תהליכי קבלת ההחלטות. וזו רק רשימה חלקית.