[rating=2]

רבים מהשחקנים בסרט "מלון מריגולד האקזוטי השני" אינם זרים לסרטי המשך מפוקפקים: "מלחמת האופל 2", "הנזירות בלוז 2", "העולם אינו מספיק" ועוד. הבעיה עם סרטי המשך ללא קרבות, גיבורי פעולה או אפקטים מיוחדים היא שהם נוטים להתמקד שוב ושוב בדמויות, מדגישים את האופי הייחודי שלהם וזאת על חשבון פיתוח עלילה, שהפכה את הסרט המקורי לכה פופולארי.

"מלון מריגולד האקזוטי השני" הוא ההגדרה המושלמת לסרט המשך מיותר: ביחס לסרט הקודם, יש פחות מכל דבר; אם כי הסרט הנוכחי מבטיח לגרום לקהל השבוי לצחקק בכוח במקומות הנכונים. בהקשר זה נרשמת הצלחה מסוימת; אבל מבחינה אמנותית קשה לרשום כאן ציון עובר.

העלילה מתרחשת פחות משנה לאחר האירועים שהתגוללו ב"מלון מריגולד האקזוטי" והמקורי, כשצוות הליהוק כולל את סאני (דב פאטל, "נער החידות ממומביי"), המנסה להרחיב את בית המלון לקשישים בעזרתה של מיוריאל (מגי סמית', "דירה בפריז"), בעודו מנסה לארגן את חתונתו עם סונינה (טינה דסאי, "מלון מריגולד האקזוטי"); אוולין (ג'ודי דנץ', "פילומנה") ודאגלס (ביל ניי, "גאווה") פוסעים על קצות האצבעות סביב רגשותיהם האחד לשני; והמצטרף הטרי, גיא צ'יימברס (ריצ'ארד גיר, "עסקה מגונה"), עובד על הרומן הראשון שלו. או שאולי לא?

פיתוחי הדמויות נשאבו חלקם מהסרט הראשון, בעוד אחרים לקחו צעד אחורה: מיוריאל כבר לא גזענית, ואוולין ודאגלס מופרדים רגשית בשל תסריטים שרירותיים לחלוטין. לסוני מותר להיות עם סונינה (אין כבר הבדלי מעמדות), אבל הוא הופך לבלתי נסבל, עד כדי אידיוטי, בכל הקשור למערכת היחסים שלו, המאוימת מקנאה קטנונית.

הרבה מן המניירות המוכרות מהסרט הראשון לא היו רלוונטיות אם העלילה בסרט זה הייתה זוכה לפיתוח מינימאלי. אנסמבל שחקנים מכובד כבר הופיע בסרט הראשון וסרט זה מגדיל אותו עוד יותר  ואפילו מחזיר למסך את ג'ין (פנלופה ווילטון, "אחוזת דאונטון") לסיבוב של העלבה מעט פתטית. כל אחת מן הדמויות עושה את השטיק שלה, אבל את הרושם האבסורדי ביותר משאיר נורמן (רונלד פיקאפ, "מלון מריגולד האקזוטי") עם סיפור התנקשות ביזארי לחלוטין, ועלילת משנה זו כתובה בצורה מבורדקת למדי.

"מלון מריגולד האקזוטי השני" חסר לחלוטין את רוח הגילוי ואת החדשנות הקולנועית שמהן נהנה הסרט הראשון. החלק השני מתאפיין בשימוש מעייף במה שהפך את החלק הראשון לקסום. רוב השחקנים מרגישים מיותרים כאן, ונאבקים בגבורה בתסריט חסר השראה. הבמאי שחוזר לכסא הוא ג'ון מאדן ("מלון מריגולד האקזוטי") אשר נכשל אף בסצנות המורכבות והמטורפות ביותר, ומצליח בגבורה להרדים את הצופים.

בעולם שבו מספר הסרטים שלא צריכים להיעשות גדל באופן משמעותי בכל שנה, "מלון מריגולד האקזוטי השני" הוא דוגמה בוטה למדי לכך. כמעט מובטח שאוהדים תובעניים יזכו בחיוך בסיסי בסרט זה, אבל כחלק ממכלול חוויתי ריקני לחלוטין.