Skip to content

נאום הקרקס של יצחק הרצוג הוא הקרקס עצמו

אנחנו חיל החבלנים של מדינת ישראל, ובראש החייל עומדים הפוליטיקאים שלנו. הם אינם קוראים נכון את המציאות, אינם מזהים את חומרת הדברים, ואינם מתרוממים לגודל העשייה והאחריות הנדרשים. הם גדולי המסיתים והמדיחים בתוכנו

נאום הקרקס של יצחק הרצוג הוא הקרקס עצמו

אנחנו חיל החבלנים של מדינת ישראל, ובראש החייל עומדים הפוליטיקאים שלנו. הם אינם קוראים נכון את המציאות, אינם מזהים את חומרת הדברים, ואינם מתרוממים לגודל העשייה והאחריות הנדרשים. הם גדולי המסיתים והמדיחים בתוכנו

הנאום שנשא יצחק הרצוג במושב הכנסת שהשביעה את הממשלה החדשה – שהתקבע כ"נאום הקרקס", המשווה את מלאכת הרכבת הממשלה לקרקס – מעיד יותר מכל על חוסר הבנה עמוקה ובסיסית את הפרובלמטיקה היסודית של חיינו הציבוריים במדינה, ובראשם חולשתה הדורית הקשה של המערכת הפוליטית שלנו. לרגע היה נדמה שהוא עומד מעל דוחן הנואמים בבניין האומות המאוחדות בניו יורק, בניסיונו לחקות את אביו חיים הרצוג, בנאומו המפורסם כשגריר ישראל באו"ם בעצרת הכללית ב- 1975, בו הוא קרע לגזרים לעיני כול את הצעת ההחלטה הקובעת שהציונות היא צורה של גזענות.

מי כאן הליצן ואיפה בדיוק הקרקס. יצחק הרצוג (צילום ארכיון: דן בר דוב)

מילים מילים מילים. כשהן מנותקות מן המציאות מה ערך להן. וכבר נאמר בתולדותינו שהחיים והמוות ביד הלשון. מה, הרצוג וחבריו במפלגת העבודה חיים במציאות מדומיינת? מה, הם אינם קוראים אותה נכונה? הם אינם מזהים את השינויים הדרמטיים המתחוללים סביבם? הנאום הרם והנשגב הזה, כשמצורפת לו פוזה של אבו ג'ילדה, הוא אות קלון לשמאל הישראלי וליצחק הרצוג עצמו, והוא מבטיח עוד שנים ארוכות של התבוססות ביוון החיים הפוליטיים שלנו. שום תרומה ממשית להתמודדות עם שאלות היסוד והאמת של חיינו הציבוריים במדינה.

אלה אינם ימיה הגדולים של מפא"י. ימים שחלפו ואינם עוד וגם לא ישובו. ואת זאת יש לדעת. אז מה יותר אבסורדי, עצוב ומגוחך מאשר לראות את יצחק הרצוג עומד מלא חשיבות עצמית, משרג את שריריו, ומדקלם נאום מימי העבר. מפלגת העבודה, יורשתה, נמצאת בדעיכה מתמדת, הנגזרת מחוסר יכולתו של הדור להתאים את עצמו לשינויי העיתים. והימים יורו לנו כי גם החיבור עם ציפי לבני איננה אלא אפיזודה חולפת, ושההתנפחות הרגעית הזו שלה בבחירות האחרונות, איננה נגזרת משום בסיס איתן. בקיצור, שום דבר המצדיק נאום נפוח, פומפוזי ושלוח רסן שכזה.

אכן, הפוליטיקה שלנו חולה. אבדנו את הצפון, ואין מצפן שיורה לנו את הדרך. תחת שנקום בבוקר ונשאל את עצמנו מה עלינו לעשות כדי שנחיה כאן טוב יותר יחד, ונוכל לאתגרים החיצוניים הניצבים בפתחנו, אנו עסוקים בחבלה מתמדת. אנחנו חיל החבלנים של מדינת ישראל. ובראש החייל עומדים הפוליטיקאים שלנו. הם אינם קוראים נכון את מפת המציאות, אינם מזהים את חומרת הדברים, ואיש מהם איננו מתרומם לגודל העשייה והאחריות הנדרשים. על כן, המלל שהם מפזרים הוא תפל, בלתי מושכל, ובלתי ראוי ומסית ומדיח בעיקרו.

גם דבריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו על הצורך בשינוי שיטת הממשל מעידים על חוסר הבנה בסיסית של הדברים. לא את שיטת הממשל צריך לשנות אלא את המערכת הפוליטית. יש לחולל בה תמורות גדולות. היא המפתח לכל החוליים וההפסדים הנצברים בתוכנו, ביניהם גם הפגיעה החמורה במשילות בישראל. וכשנעשה זאת נוכל בפאזה מאוחרת יותר גם לעגן את הדברים בחקיקה.
הקריאה לשינוי השיטה בעת הזאת היא בעיקרה ניסיון להתעלם מן המערכת הפוליטית על בעיותיה ולעקפה. על כן היא בלתי דמוקרטית. ואחרי הכול, גם החלטה בגין שינוי השיטה חייבת לעבור בכנסת. לשם כך יש להגיע לידי הסכמות לאומיות נרחבות, ולפתח בתוכנו חיים של 'עוצמה דמוקרטית'. נראה לכם הגיוני, שאנחנו כחברה של בוגרים צריכים לחוקק חוק שיכפה עלינו בכוח להסתופף תחת שתי מפלגות גדולות. אנחנו יכולים כבר מחר בבוקר לקום ולהתחיל במלאכת הקודש הזו מבלי שנזדקק לחוק כלשהו. זה בידנו ואפשרי, ואף קרוב יותר מאשר אנו משערים.

אך, ללא השקעה במחשבת עומק ובתהליכים מקצועיים וסדורים של עיון והגות, לא נרד לשורשי הדברים ולא נבין את אשר עלינו לעשותו. על כך אני כותב בהרחבה בספרי על הפוליטיקה הישראלית "לקראת פרדיגמה חדשה", בו אני מראה בין היתר, כי הגורמים העומדים מאחורי התופעה הדורית הקשה של חולשת המערכת הפוליטית בישראל נושאים יותר אופי תרבותי-חברתי-התנהלותי מאשר הסדרי-מוסדי-חוקתי קרי, שינוי השיטה.

בנאומו של יצחק הרצוג היה גם מרכיב חזק ביותר של קריאה למרד. לאי קבלת דין הבוחר. זה דבר חמור ביותר, המהווה איום ממשי על הדמוקרטיה שלנו.  אפשר היה לצפות מבנו של נשיא המדינה לשעבר שיהיה הרבה יותר זהיר ואחראי. כבר עתה ניתן לזהות באי שקט נוראי הפוקד את מחנה השמאל ומביא אותו לידי סף ייאוש ודקה אחת לפני עשיית מעשים שלא ייעשו, דוגמת קריאתו לממשלות העולם לתמוך, מעל ראשה של ממשלת ישראל הנבחרת, בפניה אל האו"ם לקבל החלטה על הקמת מדינה פלשתינאית בגבולות 67 וירושלים בירתה. מעין פעולת תגמול של השמאל על רצח רבין בידי מתנקש מן הימין.
ואם נביא בחשבון, שבאשר לנושאים החברתיים-כלכליים המעסיקים אותנו ישנה כיום הסכמה לאומית נרחבת, ומתקיימת בנו תמימות דעים גדולה, ואפשר גם להגיע להבנות הנוגעות לשאלה הפלשתינאית, הרי שאין כל הצדקה לתהליכי הפירוד הגדולים המתרחשים כיום בקרבנו וההרס העצמי. בעיקר עלינו להבין, שלא הכול תלוי אך ורק בנו, ושיקול הדעת שלנו חייב להיות מונחה על ידי המחשבה מה יביא לנו ביטחון ושקט רב יותר ויסכן אותנו פחות. אני מאלה הסבורים שתפיסת שתי המדינות לשני העמים, כפי שהתגבשה בתוכנו בעבר והתקבעה בעולם כולו, איננה רלוונטית עוד והיא הרת אסון לישראל. וחשוב לדעת שישנן גם דרכים נוספות מלבד סיפוח שטחי יהודה ושומרון כולם והקמת מדינה דו לאומית. ואין צורך ללכת עלינו אימים בנדון ולנהל מסעות הפחדה על קץ המדינה היהודית, ועל חרם בין לאומי וכדומה, כפי שעושה השמאל.

לצערי, מהלכיו של יצחק הרצוג הם בבחינת עשיית עוד מאותו הדבר. אותו עוד המייצר כיום למדינת ישראל הפסדים עצומים. עלינו להיזהר ולהישמר עד מאוד שלא לרומם את עצמנו לשווא במלל נשגב על חשבון ירידה אל קרקע המציאות האפורה ולהתמודד שם עם הדברים. השמאל חייב להפנים אל תוכו, שעצם הדרת ידיו מן הצורך לטפל במערכות חיינו הציבוריות, הוא נהפך לשותף מלא להיווצרותן של תופעות שליליות רבות במדינה, ואל לו להלין על איש. וגם הכוונות הטובות שבליבו לא יושיעו אותו מגזר דינה של ההיסטוריה. בראיה שכזו נאומו של הרצוג הוא הקרקס האמיתי.

 

[related-posts title="מאמרים קודמים מאת נמרוד נוי"]

 

6 Comments

  1. גורן
    20 במאי 2015 @ 0:44

    היום שודרה בערוץ עשר התוכנית תחקיר על יצחק הרצוג של ענת גורן ,אתה רואה שהאיש מנותק ואלה שסביבו מאכלים אותו אולי במה שהוא רוצה לשמוע המפלגה מנותקת מהציבור כאב [ואני לא מתומכיו] לראות אותו מגיע לבית שאן והוא מדבר וכשהמצלמה מסתובבת מראים שאף אחד לא מסתכל אליו ואין לו קהל למעשה הסצנה הזו היא התמונה האמתית של מפלגת העבודה [סליחה המחנה הציוני השם ניתן כי הציבור טוען בצדק או לא שהעבודה מזמן כבר לא מפלגה ציונית ]אין לו קהל בעירות הפריפריה אתה רואה אנשים מבוגרים הצעירים לא שם ואלה שבאו לשמוע אותו אתה רואה שאלה אנשים מבוססים שבעיות הדיור כבר לא הבעיה שלהם והם באוטובוס לא נוסעים וכנראה גם לא יודעים כמה עולה לחם או כרטיס אוטובוס מפלגה בדעיכה כמו כל מפלגות השמאל היום כולם מנסים להיות מרכז

  2. גידי
    19 במאי 2015 @ 11:04

    נמרוד .
    אכן קרקס ,ובקרקס הזה יש צופים המתפעלים מדיבורים ולא ממעשי קוסמים .הרצוג חשף את פניו כפי שהוכתבו לו על ידי לחץ וחשש , כשלפיד שמזנב בו על תפקיד מנהיג מוביל ודובר האופוזיציה ובמפלגתו משחיזים סכינים . הרצוג לא מנהיג ,הוא מובל ע"י תרבות חדשה ישנה והיא חלולה פומפוזית לטווח קצר.
    הוא יצטער על דבריו כשלמעשה קרא לרוב העם כסילים וגנבים שבחרו בימין.את זה יכולים לומר במפלגת מרץ לא במפלגה שרוצה שלטון. גרוע יותר הוא גם לא מכיר בהחלטת הרוב …!? כמה מזל יש לנתניהו שאלה מתחריו… נפוליון היה גאה בו. מסכים שהמצב בשלב זה גרוע למדינה , אבל זה מה שיש.
    נמרוד אל תתרגש ממגיבים כמו הנ"ל הם עדיין במחלקת טיפול נמרץ השכל וההכרה עדיין לא חזרו .

  3. sofar
    18 במאי 2015 @ 9:58

    פטפוטי סרק!!!

    • נמרוד נוי
      18 במאי 2015 @ 11:37

      לכותב התגובה,
      אינך מזוהה ואינני יודע מה היו מניעך ומעיין הם נגזרו בכותבך את המילים "פטפוטי סרק". גם אם אינך מסכים עמי מן הראוי שתציג את עמדתך באופן שקול וראוי אם הנך רוצה שיתייחסו אליך ברצינות. בכל אופן, עד לרגע זה 20 אנשים מצאו לנכון לשתף את חבריהם במאמרי. והם ודאי לא פחות נבונים ואיכותיים ממך. וזה כשלעצמו עדות שדבריי הגיוניים ומדברים אל האנשים. הם נשענים על תשתית מחשבתית סדורה שהנחתי בספרי על הפוליטיקה "לקראת פרדיגמה חדשה", וחורגים בהרבה מן השיח הציבורי השגור באשר לפוליטיקה שהוא מאוד מאוד חובבני, ומתאפיין בשבטיות רבה ואף באינפנטיליות לא מועטה.

      • sofar
        20 במאי 2015 @ 11:47

        אכן פטפוטי סרק…
        למשל זה:

        "בנאומו של יצחק הרצוג היה גם מרכיב חזק ביותר של קריאה למרד. לאי קבלת דין הבוחר. זה דבר חמור ביותר, המהווה איום ממשי על הדמוקרטיה שלנו. אפשר היה לצפות מבנו של נשיא המדינה לשעבר שיהיה הרבה יותר זהיר ואחראי. כבר עתה ניתן לזהות באי שקט נוראי הפוקד את מחנה השמאל ומביא אותו לידי סף ייאוש ודקה אחת לפני עשיית מעשים שלא ייעשו, דוגמת קריאתו לממשלות העולם לתמוך, מעל ראשה של ממשלת ישראל הנבחרת, בפניה אל האו"ם לקבל החלטה על הקמת מדינה פלשתינאית בגבולות 67 וירושלים בירתה. מעין פעולת תגמול של השמאל על רצח רבין בידי מתנקש מן הימין."

        מה פירוש " לצפות מבנו של נשיא המדינה" או "קריאה למרד" ??!!
        אזרח במדינה – ח"כ או אזרח מהשורה חייבים בקיום החוק. פרט לזה אף אחד לא מחוייב לתת לנתניהו חיים שקטים, או לנאמנות(נוסח ח"כים של הליכוד)ואף אחד לא חתם איתו על הסכם אי התקפה.
        לכן אין כאן קבלת הדין כפשוטה ופרט לקיום החוק – אף אחד לא מחוייב לך להיות סולידרי, או קונצנסואלי כלפי פנים או חוץ.
        אתה יכול לקרוא לזה מרד, בגידה וכהנה וכהנה כמו בתקופת סטאלין…
        אני קורא לדבריך אלה: "פטפוטי סרק"!

        דוגמה נוספת:
        "אני מאלה הסבורים שתפיסת שתי המדינות לשני העמים, כפי שהתגבשה בתוכנו בעבר והתקבעה בעולם כולו, איננה רלוונטית עוד והיא הרת אסון לישראל. וחשוב לדעת שישנן גם דרכים נוספות מלבד סיפוח שטחי יהודה ושומרון כולם והקמת מדינה דו לאומית. ואין צורך ללכת עלינו אימים בנדון ולנהל מסעות הפחדה על קץ המדינה היהודית, ועל חרם בין לאומי וכדומה, כפי שעושה השמאל.

        לצערי, מהלכיו של יצחק הרצוג הם בבחינת עשיית עוד מאותו הדבר"

        אתה מאלה…לך יש דעה, אז זה אורים ותומים??!! כולם צריכים ללכת אחרי הנחיותיך??!! לאמץ את עמדותיך??!!

        ואף כי אתה מבקר את נתניהו פה ושם, ומביע דעה "כאילו נייטרלית", אתה בעצם מבטא את תפיסת הליכוד והמחנה הימני כולו.
        אסור לבקר ואסור להתנגד, מר נוי?? פטפוטי סרק!

        יש לך כנראה קבוצת תומכים. יערב לכם!
        ברוך השם שלא כולם חושבים כמוכם, ומותר עדיין להתנהג אחרת,ולהביע דעות מנוגדות.
        אכן המאמר שלך נשאר, לטעמי, חסר ערך !

        (בנוסף, אינני חייב להזדהות מעבר למה שהמערכת דורשת.)

        • נמרוד נוי
          20 במאי 2015 @ 14:48

          תודה על תגובתך המפורטת, אף שהנך חסוי ואיש איננו יודע מי אתה.

          מקריאת דבריך אני חש שיש לך חשבון אישי עימי. קשה לך לקבל שמישהו קם ומתנסח היטב, ודבריו סדורים ונשענים על תשתית נרחבת של חשיבה המגובה בהתמקצעות רלוונטית ובקריאת ספרים מספיק עשירה ורחבה בנדון.

          כמובן שאינך חייב להסכים עמי בדבר. אך מן הראוי שתנמק את דבריך היטב.

          סה"כ אני עושה את מלאכתי באמונה, וסבור שעלינו להישמר שלא לגלוש לשיח ציבורי רלטיביסטי, בחזקת אתה אומר וחושב כך ואילו אני חושב הפוך לך או אחרת. בקיצור – מגדל בבל אחד גדול. אם אנו רוצים לחיות כאן יחד עלינו להגיע לפחות ברמת התשתית של הדברים להסכמות לאומיות נרחבות. אני משקיע מאמץ רב בביסוס של תשתית שכזו, בכל האמור לזירת חיינו הציבוריים במדינה ובראשם התופעה הדורית הקשה של חולשת המערכת הפוליטית בישראל. נדמה לי שאת זאת אינך מבין ומנסה בכל דרך להתאמת עמי באופן אישי.

          אינני חבר מפלגה כלשהי, ואין לי חוג חברים שאומר אמן אחרי דבריי. בעבר הייתי שש שנים חבר בקדימה, שהיוותה עבורי משל וסמל למערכת הפוליטית כולה. דרכה גיבשתי את עיקריי ממצאי והתובנות המושכלות שלי על הפוליטיקה שלנו, שבסופו של תהליך גובשו לכלל ספר צנום בנדון. אני יודע ומבין עד כמה קשה כיום בחברה הישראלית לצאת עם המסרים שלי אל הציבור, שנתפסים כמהפכה קופרניקאית של ממש. אף על פי כן אני חש שהציבור כמהה למשמעות ולפשר. הוא מעוניין להבין מעיין בה לנו כל הדבר הזה באשר לפוליטיקה שלנו. מה מקור התוצאות הרעות שאנו מקבלים, וכדומה. בזאת אני עוסק.

          ניסיונך לסווג אותי כאיש ימין, משום שאני מרבה לבקר את השמאל הישראלי, שגויה עד מאוד. התשתית שביססתי חורגת הרבה מעבר להגדרות השגורות של שמאל וימין ומציעה פרדיגמה חדשה לחיים פוליטיים בישראל.

          אינני כופה את דעתי על איש ואינני סבור שחייבים לחשוב כמותי והתפרצת סתם כך אל דלת פתוחה.

          הגדרת דבריי כפיטפוטי סרק מעידים יותר מכל עליך ולא מקנים לך נקודות חיוביות רבות.

הנאום שנשא יצחק הרצוג במושב הכנסת שהשביעה את הממשלה החדשה – שהתקבע כ"נאום הקרקס", המשווה את מלאכת הרכבת הממשלה לקרקס – מעיד יותר מכל על חוסר הבנה עמוקה ובסיסית את הפרובלמטיקה היסודית של חיינו הציבוריים במדינה, ובראשם חולשתה הדורית הקשה של המערכת הפוליטית שלנו. לרגע היה נדמה שהוא עומד מעל דוחן הנואמים בבניין האומות המאוחדות בניו יורק, בניסיונו לחקות את אביו חיים הרצוג, בנאומו המפורסם כשגריר ישראל באו"ם בעצרת הכללית ב- 1975, בו הוא קרע לגזרים לעיני כול את הצעת ההחלטה הקובעת שהציונות היא צורה של גזענות.

מי כאן הליצן ואיפה בדיוק הקרקס. יצחק הרצוג (צילום ארכיון: דן בר דוב)

מילים מילים מילים. כשהן מנותקות מן המציאות מה ערך להן. וכבר נאמר בתולדותינו שהחיים והמוות ביד הלשון. מה, הרצוג וחבריו במפלגת העבודה חיים במציאות מדומיינת? מה, הם אינם קוראים אותה נכונה? הם אינם מזהים את השינויים הדרמטיים המתחוללים סביבם? הנאום הרם והנשגב הזה, כשמצורפת לו פוזה של אבו ג'ילדה, הוא אות קלון לשמאל הישראלי וליצחק הרצוג עצמו, והוא מבטיח עוד שנים ארוכות של התבוססות ביוון החיים הפוליטיים שלנו. שום תרומה ממשית להתמודדות עם שאלות היסוד והאמת של חיינו הציבוריים במדינה.

אלה אינם ימיה הגדולים של מפא"י. ימים שחלפו ואינם עוד וגם לא ישובו. ואת זאת יש לדעת. אז מה יותר אבסורדי, עצוב ומגוחך מאשר לראות את יצחק הרצוג עומד מלא חשיבות עצמית, משרג את שריריו, ומדקלם נאום מימי העבר. מפלגת העבודה, יורשתה, נמצאת בדעיכה מתמדת, הנגזרת מחוסר יכולתו של הדור להתאים את עצמו לשינויי העיתים. והימים יורו לנו כי גם החיבור עם ציפי לבני איננה אלא אפיזודה חולפת, ושההתנפחות הרגעית הזו שלה בבחירות האחרונות, איננה נגזרת משום בסיס איתן. בקיצור, שום דבר המצדיק נאום נפוח, פומפוזי ושלוח רסן שכזה.

אכן, הפוליטיקה שלנו חולה. אבדנו את הצפון, ואין מצפן שיורה לנו את הדרך. תחת שנקום בבוקר ונשאל את עצמנו מה עלינו לעשות כדי שנחיה כאן טוב יותר יחד, ונוכל לאתגרים החיצוניים הניצבים בפתחנו, אנו עסוקים בחבלה מתמדת. אנחנו חיל החבלנים של מדינת ישראל. ובראש החייל עומדים הפוליטיקאים שלנו. הם אינם קוראים נכון את מפת המציאות, אינם מזהים את חומרת הדברים, ואיש מהם איננו מתרומם לגודל העשייה והאחריות הנדרשים. על כן, המלל שהם מפזרים הוא תפל, בלתי מושכל, ובלתי ראוי ומסית ומדיח בעיקרו.

גם דבריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו על הצורך בשינוי שיטת הממשל מעידים על חוסר הבנה בסיסית של הדברים. לא את שיטת הממשל צריך לשנות אלא את המערכת הפוליטית. יש לחולל בה תמורות גדולות. היא המפתח לכל החוליים וההפסדים הנצברים בתוכנו, ביניהם גם הפגיעה החמורה במשילות בישראל. וכשנעשה זאת נוכל בפאזה מאוחרת יותר גם לעגן את הדברים בחקיקה.
הקריאה לשינוי השיטה בעת הזאת היא בעיקרה ניסיון להתעלם מן המערכת הפוליטית על בעיותיה ולעקפה. על כן היא בלתי דמוקרטית. ואחרי הכול, גם החלטה בגין שינוי השיטה חייבת לעבור בכנסת. לשם כך יש להגיע לידי הסכמות לאומיות נרחבות, ולפתח בתוכנו חיים של 'עוצמה דמוקרטית'. נראה לכם הגיוני, שאנחנו כחברה של בוגרים צריכים לחוקק חוק שיכפה עלינו בכוח להסתופף תחת שתי מפלגות גדולות. אנחנו יכולים כבר מחר בבוקר לקום ולהתחיל במלאכת הקודש הזו מבלי שנזדקק לחוק כלשהו. זה בידנו ואפשרי, ואף קרוב יותר מאשר אנו משערים.

אך, ללא השקעה במחשבת עומק ובתהליכים מקצועיים וסדורים של עיון והגות, לא נרד לשורשי הדברים ולא נבין את אשר עלינו לעשותו. על כך אני כותב בהרחבה בספרי על הפוליטיקה הישראלית "לקראת פרדיגמה חדשה", בו אני מראה בין היתר, כי הגורמים העומדים מאחורי התופעה הדורית הקשה של חולשת המערכת הפוליטית בישראל נושאים יותר אופי תרבותי-חברתי-התנהלותי מאשר הסדרי-מוסדי-חוקתי קרי, שינוי השיטה.

בנאומו של יצחק הרצוג היה גם מרכיב חזק ביותר של קריאה למרד. לאי קבלת דין הבוחר. זה דבר חמור ביותר, המהווה איום ממשי על הדמוקרטיה שלנו.  אפשר היה לצפות מבנו של נשיא המדינה לשעבר שיהיה הרבה יותר זהיר ואחראי. כבר עתה ניתן לזהות באי שקט נוראי הפוקד את מחנה השמאל ומביא אותו לידי סף ייאוש ודקה אחת לפני עשיית מעשים שלא ייעשו, דוגמת קריאתו לממשלות העולם לתמוך, מעל ראשה של ממשלת ישראל הנבחרת, בפניה אל האו"ם לקבל החלטה על הקמת מדינה פלשתינאית בגבולות 67 וירושלים בירתה. מעין פעולת תגמול של השמאל על רצח רבין בידי מתנקש מן הימין.
ואם נביא בחשבון, שבאשר לנושאים החברתיים-כלכליים המעסיקים אותנו ישנה כיום הסכמה לאומית נרחבת, ומתקיימת בנו תמימות דעים גדולה, ואפשר גם להגיע להבנות הנוגעות לשאלה הפלשתינאית, הרי שאין כל הצדקה לתהליכי הפירוד הגדולים המתרחשים כיום בקרבנו וההרס העצמי. בעיקר עלינו להבין, שלא הכול תלוי אך ורק בנו, ושיקול הדעת שלנו חייב להיות מונחה על ידי המחשבה מה יביא לנו ביטחון ושקט רב יותר ויסכן אותנו פחות. אני מאלה הסבורים שתפיסת שתי המדינות לשני העמים, כפי שהתגבשה בתוכנו בעבר והתקבעה בעולם כולו, איננה רלוונטית עוד והיא הרת אסון לישראל. וחשוב לדעת שישנן גם דרכים נוספות מלבד סיפוח שטחי יהודה ושומרון כולם והקמת מדינה דו לאומית. ואין צורך ללכת עלינו אימים בנדון ולנהל מסעות הפחדה על קץ המדינה היהודית, ועל חרם בין לאומי וכדומה, כפי שעושה השמאל.

לצערי, מהלכיו של יצחק הרצוג הם בבחינת עשיית עוד מאותו הדבר. אותו עוד המייצר כיום למדינת ישראל הפסדים עצומים. עלינו להיזהר ולהישמר עד מאוד שלא לרומם את עצמנו לשווא במלל נשגב על חשבון ירידה אל קרקע המציאות האפורה ולהתמודד שם עם הדברים. השמאל חייב להפנים אל תוכו, שעצם הדרת ידיו מן הצורך לטפל במערכות חיינו הציבוריות, הוא נהפך לשותף מלא להיווצרותן של תופעות שליליות רבות במדינה, ואל לו להלין על איש. וגם הכוונות הטובות שבליבו לא יושיעו אותו מגזר דינה של ההיסטוריה. בראיה שכזו נאומו של הרצוג הוא הקרקס האמיתי.

 

[related-posts title="מאמרים קודמים מאת נמרוד נוי"]

 

6 Comments

  1. גורן
    20 במאי 2015 @ 0:44

    היום שודרה בערוץ עשר התוכנית תחקיר על יצחק הרצוג של ענת גורן ,אתה רואה שהאיש מנותק ואלה שסביבו מאכלים אותו אולי במה שהוא רוצה לשמוע המפלגה מנותקת מהציבור כאב [ואני לא מתומכיו] לראות אותו מגיע לבית שאן והוא מדבר וכשהמצלמה מסתובבת מראים שאף אחד לא מסתכל אליו ואין לו קהל למעשה הסצנה הזו היא התמונה האמתית של מפלגת העבודה [סליחה המחנה הציוני השם ניתן כי הציבור טוען בצדק או לא שהעבודה מזמן כבר לא מפלגה ציונית ]אין לו קהל בעירות הפריפריה אתה רואה אנשים מבוגרים הצעירים לא שם ואלה שבאו לשמוע אותו אתה רואה שאלה אנשים מבוססים שבעיות הדיור כבר לא הבעיה שלהם והם באוטובוס לא נוסעים וכנראה גם לא יודעים כמה עולה לחם או כרטיס אוטובוס מפלגה בדעיכה כמו כל מפלגות השמאל היום כולם מנסים להיות מרכז

  2. גידי
    19 במאי 2015 @ 11:04

    נמרוד .
    אכן קרקס ,ובקרקס הזה יש צופים המתפעלים מדיבורים ולא ממעשי קוסמים .הרצוג חשף את פניו כפי שהוכתבו לו על ידי לחץ וחשש , כשלפיד שמזנב בו על תפקיד מנהיג מוביל ודובר האופוזיציה ובמפלגתו משחיזים סכינים . הרצוג לא מנהיג ,הוא מובל ע"י תרבות חדשה ישנה והיא חלולה פומפוזית לטווח קצר.
    הוא יצטער על דבריו כשלמעשה קרא לרוב העם כסילים וגנבים שבחרו בימין.את זה יכולים לומר במפלגת מרץ לא במפלגה שרוצה שלטון. גרוע יותר הוא גם לא מכיר בהחלטת הרוב …!? כמה מזל יש לנתניהו שאלה מתחריו… נפוליון היה גאה בו. מסכים שהמצב בשלב זה גרוע למדינה , אבל זה מה שיש.
    נמרוד אל תתרגש ממגיבים כמו הנ"ל הם עדיין במחלקת טיפול נמרץ השכל וההכרה עדיין לא חזרו .

  3. sofar
    18 במאי 2015 @ 9:58

    פטפוטי סרק!!!

    • נמרוד נוי
      18 במאי 2015 @ 11:37

      לכותב התגובה,
      אינך מזוהה ואינני יודע מה היו מניעך ומעיין הם נגזרו בכותבך את המילים "פטפוטי סרק". גם אם אינך מסכים עמי מן הראוי שתציג את עמדתך באופן שקול וראוי אם הנך רוצה שיתייחסו אליך ברצינות. בכל אופן, עד לרגע זה 20 אנשים מצאו לנכון לשתף את חבריהם במאמרי. והם ודאי לא פחות נבונים ואיכותיים ממך. וזה כשלעצמו עדות שדבריי הגיוניים ומדברים אל האנשים. הם נשענים על תשתית מחשבתית סדורה שהנחתי בספרי על הפוליטיקה "לקראת פרדיגמה חדשה", וחורגים בהרבה מן השיח הציבורי השגור באשר לפוליטיקה שהוא מאוד מאוד חובבני, ומתאפיין בשבטיות רבה ואף באינפנטיליות לא מועטה.

      • sofar
        20 במאי 2015 @ 11:47

        אכן פטפוטי סרק…
        למשל זה:

        "בנאומו של יצחק הרצוג היה גם מרכיב חזק ביותר של קריאה למרד. לאי קבלת דין הבוחר. זה דבר חמור ביותר, המהווה איום ממשי על הדמוקרטיה שלנו. אפשר היה לצפות מבנו של נשיא המדינה לשעבר שיהיה הרבה יותר זהיר ואחראי. כבר עתה ניתן לזהות באי שקט נוראי הפוקד את מחנה השמאל ומביא אותו לידי סף ייאוש ודקה אחת לפני עשיית מעשים שלא ייעשו, דוגמת קריאתו לממשלות העולם לתמוך, מעל ראשה של ממשלת ישראל הנבחרת, בפניה אל האו"ם לקבל החלטה על הקמת מדינה פלשתינאית בגבולות 67 וירושלים בירתה. מעין פעולת תגמול של השמאל על רצח רבין בידי מתנקש מן הימין."

        מה פירוש " לצפות מבנו של נשיא המדינה" או "קריאה למרד" ??!!
        אזרח במדינה – ח"כ או אזרח מהשורה חייבים בקיום החוק. פרט לזה אף אחד לא מחוייב לתת לנתניהו חיים שקטים, או לנאמנות(נוסח ח"כים של הליכוד)ואף אחד לא חתם איתו על הסכם אי התקפה.
        לכן אין כאן קבלת הדין כפשוטה ופרט לקיום החוק – אף אחד לא מחוייב לך להיות סולידרי, או קונצנסואלי כלפי פנים או חוץ.
        אתה יכול לקרוא לזה מרד, בגידה וכהנה וכהנה כמו בתקופת סטאלין…
        אני קורא לדבריך אלה: "פטפוטי סרק"!

        דוגמה נוספת:
        "אני מאלה הסבורים שתפיסת שתי המדינות לשני העמים, כפי שהתגבשה בתוכנו בעבר והתקבעה בעולם כולו, איננה רלוונטית עוד והיא הרת אסון לישראל. וחשוב לדעת שישנן גם דרכים נוספות מלבד סיפוח שטחי יהודה ושומרון כולם והקמת מדינה דו לאומית. ואין צורך ללכת עלינו אימים בנדון ולנהל מסעות הפחדה על קץ המדינה היהודית, ועל חרם בין לאומי וכדומה, כפי שעושה השמאל.

        לצערי, מהלכיו של יצחק הרצוג הם בבחינת עשיית עוד מאותו הדבר"

        אתה מאלה…לך יש דעה, אז זה אורים ותומים??!! כולם צריכים ללכת אחרי הנחיותיך??!! לאמץ את עמדותיך??!!

        ואף כי אתה מבקר את נתניהו פה ושם, ומביע דעה "כאילו נייטרלית", אתה בעצם מבטא את תפיסת הליכוד והמחנה הימני כולו.
        אסור לבקר ואסור להתנגד, מר נוי?? פטפוטי סרק!

        יש לך כנראה קבוצת תומכים. יערב לכם!
        ברוך השם שלא כולם חושבים כמוכם, ומותר עדיין להתנהג אחרת,ולהביע דעות מנוגדות.
        אכן המאמר שלך נשאר, לטעמי, חסר ערך !

        (בנוסף, אינני חייב להזדהות מעבר למה שהמערכת דורשת.)

        • נמרוד נוי
          20 במאי 2015 @ 14:48

          תודה על תגובתך המפורטת, אף שהנך חסוי ואיש איננו יודע מי אתה.

          מקריאת דבריך אני חש שיש לך חשבון אישי עימי. קשה לך לקבל שמישהו קם ומתנסח היטב, ודבריו סדורים ונשענים על תשתית נרחבת של חשיבה המגובה בהתמקצעות רלוונטית ובקריאת ספרים מספיק עשירה ורחבה בנדון.

          כמובן שאינך חייב להסכים עמי בדבר. אך מן הראוי שתנמק את דבריך היטב.

          סה"כ אני עושה את מלאכתי באמונה, וסבור שעלינו להישמר שלא לגלוש לשיח ציבורי רלטיביסטי, בחזקת אתה אומר וחושב כך ואילו אני חושב הפוך לך או אחרת. בקיצור – מגדל בבל אחד גדול. אם אנו רוצים לחיות כאן יחד עלינו להגיע לפחות ברמת התשתית של הדברים להסכמות לאומיות נרחבות. אני משקיע מאמץ רב בביסוס של תשתית שכזו, בכל האמור לזירת חיינו הציבוריים במדינה ובראשם התופעה הדורית הקשה של חולשת המערכת הפוליטית בישראל. נדמה לי שאת זאת אינך מבין ומנסה בכל דרך להתאמת עמי באופן אישי.

          אינני חבר מפלגה כלשהי, ואין לי חוג חברים שאומר אמן אחרי דבריי. בעבר הייתי שש שנים חבר בקדימה, שהיוותה עבורי משל וסמל למערכת הפוליטית כולה. דרכה גיבשתי את עיקריי ממצאי והתובנות המושכלות שלי על הפוליטיקה שלנו, שבסופו של תהליך גובשו לכלל ספר צנום בנדון. אני יודע ומבין עד כמה קשה כיום בחברה הישראלית לצאת עם המסרים שלי אל הציבור, שנתפסים כמהפכה קופרניקאית של ממש. אף על פי כן אני חש שהציבור כמהה למשמעות ולפשר. הוא מעוניין להבין מעיין בה לנו כל הדבר הזה באשר לפוליטיקה שלנו. מה מקור התוצאות הרעות שאנו מקבלים, וכדומה. בזאת אני עוסק.

          ניסיונך לסווג אותי כאיש ימין, משום שאני מרבה לבקר את השמאל הישראלי, שגויה עד מאוד. התשתית שביססתי חורגת הרבה מעבר להגדרות השגורות של שמאל וימין ומציעה פרדיגמה חדשה לחיים פוליטיים בישראל.

          אינני כופה את דעתי על איש ואינני סבור שחייבים לחשוב כמותי והתפרצת סתם כך אל דלת פתוחה.

          הגדרת דבריי כפיטפוטי סרק מעידים יותר מכל עליך ולא מקנים לך נקודות חיוביות רבות.

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן