עוד קובע מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא: "על הממשלה לוודא כי כל עוד קיים מונופול בתחום אספקת הגז הטבעי, מחיר הגז יהיה תחרותי. לשם כך עליה לבחון את הצורך בשימוש במגוון האמצעים העומדים לרשותה ובראשם פיקוח על המחירים. עליה לפעול בעניין זה מתוך איזון בין הצורך לפתח את משק הגז לבין האינטרסים של הצרכנים […]
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
"התנהלות הממשלה על זרועותיה בתחום הגז הטבעי הייתה לקויה ובלתי מגובשת. הממצאים מצביעים על היעדר מדיניות ממשלתית כוללת ושלמה, חוסר עשייה אפקטיבית, פעולה בקצב אטי ואסדרה חלקית שאין בה כדי לספק את צורכי משק הגז הטבעי – ובכך תרמה להיווצרות מונופול בתחום זה". כך מעלה דו"ח מבקר המדינה על פיתוח משק הגז הטבעי המתפרסם היום. הדו"ח מצביע על היעדר מדיניות ממשלתית כוללת, חוסר עשיה אפקטיבית, פעולה בקצב איטי ורגולציה חלקית ובלתי אפקטיבית. המבקר קובע כי על הממשלה להתנהל כ"תזמורת הרמונית עם מנצח בראשה".
המבקר קובע כי על משרד האנרגיה, שהוא האחראי העיקרי לפיתוח משק הגז הטבעי, לא פעל די ובקצב התואם את ההתפתחויות במשק הגז הטבעי. אי לכך אין מי שמוביל את התחום ומתכלל אותו. המשרד טרם הסדיר נושאים מהותיים, שאינם מוסדרים בחוק הנפט ובחוק משק הגז הטבעי.
הדו"ח מצביע על שורת בעיות לגבי הבטחת הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל בתחום הגז הטבעי: יש ספק יחיד – שהוא מונופול; האספקה מקידוח אחד – תמר; יש צינור אחד עם קיבולת מוגבלת ואין מאגר לאחסון הגז הטבעי – אילוץ שמעצים (ביחד עם אילוצים נוספים) את הצורך בפיתוח מהיר של שדות נוספים והגביר את הצורך במציאת פתרונות לטווח הקצר בסד זמנים. משרד מבקר המדינה מתריע שבשנים הקרובות אין למדינת ישראל גיבוי להספקת גז טבעי.
המבקר מותח ביקורת קשה על המונופול במשק הגז הטבעי, שמשפיע באופן מהותי על מחירי הגז הטבעי ועל יוקר המחיה – וזאת בעיקר לנוכח הצפי שהתלות של המדינה בגז הטבעי כמקור אנרגיה רק תלך ותגבר. למרות קיומו של מונופול באספקת גז טבעי, הוועדה לפיקוח על המחירים המשותפת למשרד האוצר ולמשרד האנרגיה לא גיבשה שיטה ולא קבעה פרמטרים וקריטריונים. כתוצאה מכך טרם הוחלט אם ואיזה רמת פיקוח תוטל על מחיר הגז הטבעי.
מבקר המדינה מעיר למשרדי האוצר והאנרגיה כי ברור היה, שהמונופול באספקת הגז הטבעי שעמד לנגד עיניה של ועדת המחירים – ימשיך להתקיים עוד כמה שנים, וייתכן אפילו שנים רבות, על אף הפעולות שנקט הממונה על ההגבלים בעניין זה. לכן, "לנוכח השלכותיה הדרמטיות של הסוגיה שהונחה לפתחה של הוועדה, ובכללן ההשפעות על מחירי החשמל, היה עליה לגבש שיטה, לרבות קביעת פרמטרים וקריטריונים שיאפשרו קבלת החלטה על רמת הפיקוח המומלצת. לחלופין היה על הוועדה להעלות לפני השרים המופקדים על פעילותה את הקשיים בקבלת ההחלטה כאמור ואת השפעותיה של סוגיה זו על כלל המשק".
המבקר קובע עוד: "מונופול במשק הגז הטבעי המצוי בבעלות פרטית עלול לפגוע בתחרות וגם ליצור סיכון אסטרטגי – ולכן ברור ששיקולים אלה צריכים לעמוד לנגד עיני מקבלי ההחלטות בנושא, לרבות רשות ההגבלים, האמונה על תחום התחרות". משרד מבקר המדינה מותח ביקורת גם על הרשות ההגבלים וקובע כי מן הראוי היה שההחלטות בנושאים שבתחום סמכותה, ולא כל שכן בנושא כה רגיש וגורלי לעתיד המדינה, יתקבלו לאחר עבודת מטה מסודרת ומעמיקה ובתוך פרק זמן סביר.
במבקר אומר כי במשק הגז הטבעי קיימים רגולטורים רבים. שום רגולטור אינו יכול להתמודד עם האתגרים בכוחות עצמו ושיתוף הפעולה ביניהם הוא הכרחי. ממצאי הדו"ח מלמדים שאין די שיתוף פעולה בין הרגולטורים. בתחומים רבים תרמו חוסר הרגולציה והיעדר התיאום עיכובים בפיתוח משק הגז, שעלולים למנוע ממדינת ישראל לממש את מלוא הפוטנציאל הטמון במשאב זה.
המבקר קובע עוד כי בהעדר פתרון אחסון, בהעדר החלטה של ועדת המחירים בנוגע לרמת הפיקוח על מחירי הגז הטבעי ובעיכוב בקבלת החלטת הממונה על ההגבלים, גיבשו מקבלי ההחלטות את מתווה הגז תחת אילוצים ובעמדת חולשה מול הגורמים הפרטיים.
"הגז הטבעי הוא משאב טבע בעל חשיבות לאומית ואסטרטגית עליונה לישראל ולעצמאותה האנרגטית", קובע המבקר. "הוא גם חשוב לפיתוחם של המשק והתעשייה ולשגשוגה של כלכלת ישראל. גילוי מאגרי הגז במים הכלכליים של מדינת ישראל, הוא אירוע מכונן במדינת ישראל, שיכול להפוך את המדינה למעצמת אנרגיה אזורית ולהיטיב עם אזרחיה. הגז הטבעי מקים מקור הכנסות חשוב למדינה שיאפשר לממן צרכים מגוונים של החברה, והשימוש בו מפחית את זיהום האוויר, מרחיב את אפשרויות התעסוקה ומקטין את עלויות המפעלים. כמו כן השימוש בו מוזיל את עלויות הייצור ועשוי להוזיל את יוקר המחיה ובכלל זה את מחיר החשמל ואת מחירם של מוצרי יסוד.
"לאור גילוי תגליות הגז במים הכלכליים של ישראל בשנים 2000-1999, ובייחוד לאחר תגליות הגז הגדולות של השדות תמר ולווייתן, הולך וגדל השימוש בגז טבעי והוא צפוי להמשיך לגדול בשנים הבאות. ואולם מבנה ענף הגז הטבעי כפי שהתפתח עד היום יוצר תלות של המדינה במונופול פרטי בכל הנוגע להפקה ולאספקה של משאב חיוני זה".
עוד קובע המבקר: "על הממשלה לוודא כי כל עוד קיים מונופול בתחום אספקת הגז הטבעי, מחיר הגז יהיה תחרותי. לשם כך עליה לבחון את הצורך בשימוש במגוון האמצעים העומדים לרשותה ובראשם פיקוח על המחירים. עליה לפעול בעניין זה מתוך איזון בין הצורך לפתח את משק הגז לבין האינטרסים של הצרכנים מול המונופול החזק הקיים ובכללם הצורך להוזיל את עלות ייצור החשמל ולהפחית את יוקר המחיה".
המבקר אומר כי בימים אלה מצוי משק הגז בצומת קריטי מבחינת כיוון התפתחותו. "על הממשלה להשלים מהלך של קביעת מדיניות שלמה וכוללת ובהתאם לה להכין תכנית עבודה לטווח ארוך שתכלול אבני דרך, לוחות זמנים, משימות ומנגנוני מעקב ובקרה על יישומה".
מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף שפירא, אומר כי דו"ח זה מתפרסם בכוונת מכוון לפני תום מועד השימוע לציבור, שמתקיים בעקבות ישיבת הקבינט בנושא. זאת כדי לסייע לכל הגורמים הנוגעים בדבר ובראשם ממשלת ישראל לצורך קבלת החלטה מושכלת לגבי פיתוח משק הגז הטבעי. "מבקר המדינה מייחס חשיבות רבה לנושא פיתוח משק הגז הטבעי על כל היבטיו והשלכותיו. בהתאם לכך דו"ח מיוחד זה, מצטרף לסדרת דו"חות שפרסם משרד המבקר בנושא הגז הטבעי אשר עסקו בסוגיות של הבטחת אספקת גז טבעי, הגנה על אסדות הפקה, גביית תמלוגים מההכנסות על משאבי טבע והשפעות סביבתיות של קידוחים בים".
חברת הכנסת, שלי יחימוביץ', הגיבה על הדו"ח: "דו"ח המבקר הוא עוד מסמר בארון המתים של מתווה הגז, אשר לידתו בחטאים שאת מקצתם מתאר המבקר. אף שהדו"ח אינו שלם וניכרת בו השפעתן של חברות הגז, הוא מצייר תמונה קשה של כשל מוחלט בטיפול במשק הגז, בלא שום נקודת אור של תקינות או סבירות. על נתניהו ושטייניץ לבטל את מתווה הגז הנואל, ולגבש מדיניות שקולה, אחראית וצודקת לפרוק המונופול, לפיתוח משק הגז, ולפיקוח על המחירים".
ח"כ שלי יחימוביץ' אומרת עוד כי מדיניות מתן הרשיונות שעליה מצביע המבקר הייתה שערורייתית ובלתי ניתנת להסבר או להצדקה. בשל הממון הרב המעורב בעניין, אי אפשר להוציא מכלל אפשרות בזהירות הראויה, כי הרשלנות, היעדר העשייה האפקטיבית, והאיטיות – אשר שיחקו תמיד לידי חברות הגז, היו לפחות בחלקם מכוונות. דבר זה אפשר שמצריך בדיקה פלילית.
"יש לשים לב לעמדת המבקר באשר להקמה של צוות קנדל, אשר למעשה פעל באופן בלתי תקני ובלתי חוקי", אומרת יחימוביץ'. "המבקר קובע כי בשל לחציהם של תשובה וחבריו עבודת הצוות הייתה חשאית, לא רשמית, ללא הגדרת תפקיד, תוך דריסה בוטה של הממונה על ההגבלים ושל הכנסת, ובעיקר – תחת לחץ זמנים בלתי סביר ובלתי מוצדק. אם לפשט את דברי המבקר, מדובר ביסודה של רפובליקת דלק, יישות אוטונומית ואקס-טריטוריאלית לחופי מדינת ישראל שלא כפופה לחוק, למחוקק ואולי גם לבית המשפט".
יחימוביץ גם מותחת ביקורת על הדו"ח: "חרף חריפותו וחשיבותו, הדו"ח לוקה בחסר. הוא אינו עוסק כלל באיומים, בלחצים ובהרחקה שהיו ועודם נחלתם של רגולטורים אשר העזו להביע דעה שונה. הוא אינו עוסק בשימוש הנואל והשקרי בנימוקי בטחון כדי לעקוף באופן חסר תקדים בית דין בישראל – בית הדין להגבלים עסקיים. המבקר גם לא מזכיר את ההקלות האדירות שניתנו לחברות בכל התחומים, ללא הצדקה, ולא מתייחס לעובדה הפשוטה שהמתווה לא יוביל לפרוק המונופול, בניגוד למטרותיו המוצהרות.
"עוד מצער כי המבקר לא השתמש כלל בכוח, בכלים ובסמכות הנתונים רק לו כדי להפוך לשקופה, לחשוף ולבקר את הנגישות התמוהה, החשודה והמופרזת של חברות הגז, מנהליהן, בעלי השליטה שלהן ונציגיהם – אל משרדי הממשלה ואל מקבלי ההחלטות, ומכאן גם השפעתן הפרועה והמזיקה על מדיניות הממשלה בכלל ועל המתווה בפרט".
התנועה לאיכות השלטון: "הדוח מעניק אישור רשמי ראשון לכך שנפלו פגמים חמורים בצוות קנדל ובהתנהלות שלו, וכל מי ששכלו בראשו יגיע במהרה למסקנה כי הדברים לא נעשו ברשלנות, אלא ביד מכוונת. על מקבלי ההחלטות לאמץ את הביקורת ולפתוח באופן מיידי בתיקון הליקויים, שבראשם – ביטולו לאלתר של 'המתווה' שגיבש הצוות ואתחול של כל הליך הסדרת משק הגז הטבעי, במטרה להביא לפירוק המונופול העוצמתי".
תגובת משרד התשתיות: "משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים סבור, כפי שקבע גם המבקר בדו"ח זה, כי ריבוי המאסדרים בסמכות ואף בלי סמכות, חוסר התיאום ביניהם וקבלת החלטות נקודתיות, ללא בחינת השפעותיהן על משק הגז הטבעי כולו, הם אלה אשר הגבירו את אי-הוודאות והביאו לחלק ניכר מהליקויים עליהם הצביע המבקר. במהלך השנים, התערבו במשק גורמים שונים, ללא סמכות וללא נשיאה באחריות.
"על אף התערבות זו, עושה המשרד, מאמצים רבים לקידום עצמאותה האנרגטית של ישראל, ומשק הגז הטבעי, הן בהיבט התשתיתי והן בהיבט הכלכלי. הוא עושה זאת במקצועיות וביעילות, שהוכיחה את עצמה, בפיתוח המהיר של מאגר תמר והמקשר הימי, בהשוואה למקובל בעולם. בנוסף, ניתנו על ידי המשרד שטרי חזקה מפורטים המעגנים את אינטרס הציבור, נקבעו כללים להעברת זכויות, כונסה ועדת צמח להסדרת נושא הייצוא. נפרסה מערכת הולכת הגז הטבעי באורך של 500 ק"מ שחוברו אליה כל תחנות הכוח הרלוונטיות ומרבית מפעלי התעשייה הגדולים. תוך תריסר שנים, עברה המדינה מאפס ל50% ייצור חשמל מגז טבעי – היקף גבוה בקנה מידה עולמי. המשרד הוביל לחיסכון של מעל ל-40 מיליארד ש״ח למשק הודות לניהולו המושכל של ענף הגז הטבעי.
"המשרד סבור כי הפתרון לליקויים עליהם הצביע המבקר טמון בריכוז הסמכויות אצל הרגולטור המרכזי, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים. ראוי כי מי שנושא באחריות יישא גם בסמכות. עמדתנו המקצועית וכל פעילויותינו הובאו לידיעת המבקר. לצערנו, חלק ניכר מהדברים לא בא לידי ביטוי בדוח. משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים ימשיך לפעול במרץ לקידום הנושא לטובת המדינה ואזרחיה, ייבחן את ממצאי המבקר ברצינות ובאחריות ויפעל ליישום כל הפעולות לקידום הנושא".