"מצב הדיפלומטיה הישראלית נמצא בקריסה ארגונית טוטאלית. שגרירויות ברחבי העולם קורסות, הסכמי שכר לא מיושמים ונראה כי קיים רצון מכוון לחסל את פעילות משרד החוץ". בהאשמות קשות אלו יצאו היום, עובדי משרד החוץ, בדיון סגור על מצב משרד החוץ – שהתקיים בוועדת המשנה לענייני חוץ, של וועדת החוץ והביטחון בכנסת.

בדיון השתתפו יו"ר הוועדה חה"כ מייקל אורן, שהיה שגריר ישראל בוושינגטון; שר החוץ לשעבר חה"כ אביגדור ליברמן, בכירי משרד החוץ, נציגי משרד האוצר, נציגי ועד עובדי משרד החוץ ונציגי האגודה הישראלית לדיפלומטיה.

בין הנושאים שעלו לדיון: הקיצוץ החד והמשמעותי של מיליוני שקלים בתקציב משרד החוץ, ההחלטה לסגור 7 נציגויות ברחבי העולם כחלק מהקיצוץ בתקציב המדינה וסוגיית אי כיבוד הסכמי השכר של עובדי משרד החוץ שנחתמו כבר ב-2014 וטרם יושמו.

יו"ר ועד עובדי משרד החוץ, השגריר חנן גודר, אמר: "בראש ובראשונה, אנו דורשים לכבד את הסכמי השכר שנחתמו עם המדינה בנובמבר 2014. בנוסף לבשורות המרות שקיבלנו עם תקציב המדינה, בדבר קיצוץ מאסיבי בתקציב המשרד, משרד החוץ הישראלי נמצא במשבר והמצב רק הולך ומתדרדר. נדמה כי קיים רצון להחליש את פעילות המשרד דרך סגירה בפועל של נציגויות, שמשמעותה סגירה של כ-10% מהפעילות של מדינת ישראל בעולם. יחסי החוץ חייבים להיות בראש סדר היום הלאומי של מדינת ישראל. מדובר בצעדים המהווים חלק ממגמה ארוכת טווח לשבש את פעילות משרד החוץ".

יו"ר האגודה הישראלית לדיפלומטיה, יאיר פרומר: "איראן קיבלה החלטה אסטרטגית להגדיל בכל שנה את תקציב החוץ שלה בכ- 10-20%. בתוך כך, הגדילה את מספר הנציגויות ואת מספר הדיפלומטים המקצועיים, כאשר התוצאה של המהלך היא קבלת הסכם הגרעין. הפלסטינים הגדילו ועשו גם כן, כך גדל תקציב ההסברה שלהם וכיום הוא אף גדול יותר משל מדינת ישראל. בהחלטה אסטרטגית זו, הם העבירו את המערכה למישור המדיני בניסיון ליצור דה-לגיטימציה למדינת ישראל. כעת, אנו נמצאים במגמה שאם נמשיך בה – נפסיד במערכה. המציאות היא, כי ברוב הנציגויות יש כעת דיפלומט מקצועי או שניים על 4-5 מדינות כמובן שדבר זה לא מאפשר פעילות וגורם נזק מדיני רב.

"כאשר איראן החליטה לעשות שינוי במדיניות שלה ולפעול יותר באופן דיפלומטי היא הגדילה את תקציב משרד החוץ שלה ב 20 אחוז", נאמר עוד בדיון. "איראן מפעילה היום 167 שגרירויות – 67 יותר ממה שיש לישראל. זה מוביל אותנו לכישלון מדיני. אחר כך כולנו נאלץ להתמודד עם הסכם גרעין רע וחרם על ישראל. אנחנו נאלצים לשלוח צוערים לחו"ל אחרי 4 חודשים בלבד מתום הקורס. זו פשוט הפקרות. משהו החליט לחסל את שירות החוץ הישראלי כי לא רוצים לשמוע את דעתנו המקצועית. מתייחסים אלינו באופן יהיר. יש לנו אחריות אבל יש לנו אפס סמכות".

יעקב ליבנה, מזכיר האגודה הישראלית לדיפלומטיה: "משרד החוץ החל תהליך של פתיחת נציגויות, וכעת המטרה בעצם סגירתן היא ברורה: לצמצם ולהחליש את משרד החוץ. עלינו להבין, כי נוכחות דיפלומטית שלנו בשטח איננה באה לידי ביטוי רק בכסף, מאחר שאם אין אנשים בשטח – העבודה פשוט לא תתבצע. השיח גולש למספרים, כאשר זו לא המציאות. תקציב הפעילות של המערך המדיני הינו בשווי של כ-20 מיליון שקל, ולאחר הורדת גורמים שונים, לא נשאר כל תקציב לפעילות משרד החוץ".

שר החוץ לשעבר, ח"כ אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו) אמר בפתח הדיון: "במצב הנוכחי כאשר מדינת ישראל נאבקת בחזית המדינית מול החרם על ישראל וכנגד הסכם הגרעין עם איראן, הממשלה גוזרת עוד ועוד מסמכויות ממשרד החוץ. ראש הממשלה פועל נגד הסכם הגרעין עם איראן בארה"ב אבל במקביל מחליט לסגור בארצות הברית שלוש נציגויות. לא ברור מה הם השיקולים המדיניים של הממשלה ועל בסיס מה מקבלים שם החלטות מדיניות. בשעה שכל משרדי הממשלה זוכים לקבל תוספת תקציב הוחלט לקצץ בתקציבו של משרד החוץ למרות שהאתגרים המדיניים רק גוברים".

אנשי משרד החוץ טענו עוד כי מתוך 180 מדינות בעולם, ישראל מפעילה באופן מלא  100 שגרירויות בלבד כאשר ברוב השגרירות עובדים רק שני דיפלומטים מקצועיים במקום לפחות ארבע. "זוהי תקלה כרונית בתפקודו של משרד החוץ בחו"ל. הקיצוץ שהוחלט לבצע בתקציב משרד החוץ הוא קשה ומשמעותי במיוחד, הרבה מעבר למה שמשרד האוצר טוען. יש לנו מקרים שבהם אנחנו מפעילים שגריר נודד שיושב בארץ אבל הוא אחראי על 9 מדינות. זו פשוט בדיחה לא רצינית ולא מקצועית".

נציג המל"ל בדיון גונן גם הוא על תפקודו ואחריותו המקצועית של משרד החוץ כשטען כי  "משרד חוץ חלש הוא פגיעה בביטחון הלאומי של ישראל. ניתן לפתור את כל בעיות משרד החוץ ל 5 שנים הקרובות עם תקציב של 2 מסוקים בלבד".

יו"ר הוועדה, ח"כ מייקל אורן סיכם: "כמי שכיהן כשגריר ישראל בוושינגטון במשך כמעט חמש שנים אני מכיר היטב את פעילותו החיונית של משרד החוץ. חלק מביטחוננו הלאומי תלוי ביכולתו של המשרד לפעול. עלינו לבחון מחדש את התקציבים המועברים עליו ולראות כיצד אנו מחזקים את הדיפלומטיה הישראלית. יחד עם זאת על המשרד לבחון את מערך כוח האדם שלו ולהתאימו למציאות המדינית שעמה אנו מתמודדים היום בעולם".

[related-posts]