היעלמותם של האבות המייסדים של המדינה הוא קו פרשת המים ממנו אפשר לראות בבירור כיצד הפוליטיקאים בישראל עוסקים בקניבליזציה והשמדת ערך התשתיות המערכתיות-מוסדיות הקיימות במדינה, והמרתן בהחלטות הד הוק מזדמנות של יחידים ומפלגות. במיוחד בולט הדבר בקרב ממשלות הימין, אך הוא נכון גם לשמאל. תחת שיפעלו לביצורה ולשכלולה של זירת חיינו הציבוריים במדינה וישקדו על טיוב אורחותיה הם יוצאים נגדה: נגד המערכת המשפטית על גופיה השונים, נגד השירות הממלכתי והציבורי והפקידות הבכירה שבו, נגד תהליכי עבודה וקבלת החלטות איכותיים ומקצועיים, נגד גופי הייעוץ השונים, ובסופו של יום גם נגד הציבור.

מדינה דמוקרטית, מודרנית ומתקדמת אינה יכולה, ואסור לה גם, להיות תלויה בהחלטות של יחידים ופוליטיקאים. גם נבחרינו חייבים לפעול במסגרת מערכות המדינה השונות וההסדרים הקיימים בתוכן, ואל להם לחרוג מהם. כמובן שבתהליכים סדורים ואיכותיים של קבלת החלטות, דרך יצירת הסכמות לאומיות נרחבות כמקובל בדמוקרטיה איכותית, ניתן גם לשנות ולהתאים את מערכות חיינו לתנאי המציאות המשתנה. זו אף חובתם של נבחרינו.

אך, כשראש ממשלה בישראל עוקף את הרגולטור להגבלים עסקיים, וללא מתן הסבר ונימוק משכנעים לציבור הוא חותר כיחיד לאישור מתווה הגז, ונדמה שהוא לוביסט של חברות הגז, זו פגיעה חמורה באושיות המדינה. עליו לשכנע את הציבור שהוא עושה הכול למען טובת הכלל והמדינה ולא עובד עליו בעיניים. הדרך היחידה הפתוחה בפניו במקרה זה היא למנות ועדה ציבורית מקצועית ובלתי תלויה, שתשב על המדוכה בנדון ותכין המלצות מחייבות לפעולה, שצריכות להיות סיבות יוצאת דופן וחריגות עד מאוד כדי שהן לא תתקבלנה על ידי הממשלה ותבוצענה כלשונן.

וכשראש ממשלה בישראל פועל כיחיד ובצורה אובססיבית נגד הסכם המעצמות עם אירן, באשר לתוכנית הגרעין שלה, ויוצא חזיתית נגד נשיא ארה"ב, עלינו להיות מאוד מאוד מודאגים. ושוב, עליו לשכנע אותנו שהוא פועל נכונה. שהוא מפעיל ומשתף את כל גופי הייעוץ והחשיבה שעומדים לרשותו, כולל מומחים מן האקדמיה ויועצים רלוונטיים נוספים. וכמובן הממשלה והכנסת על ועדותיה. עליו לצאת מכליו כדי להראות לנו את הדבר. זו חובתו. אחרת, הוא פועל נגד המדינה ויש להדיחו.

כשפקיד בכיר במשרד האנרגיה כמו פרופסור איתן ששינסקי מתבטא, כי הוא פועל על פי 'רוח המפקד' ועל כן הוא איננו חופשי להגיד את דעתו, וכשהמפקד הזה הוא בנימין נתניהו, אשר מכריז בפרהסיה שהוא 'מצפצף על מה שיגידו' בבואו להדיח את יו"רית רשות החשמל, שהיא רגולטור לכל עניין ודבר, שדעתה בהקשר למחירי הגז שונה משלו, אז כולנו נמצאים בפרשת דרכים קריטית לחיינו כאן.

אין צדק חברתי ואין חברה אזרחית חיה ותוססת כשמערכות חיינו הציבוריים כושלות

על זאת בלבד יש לצאת לרחובות. הסיפור של צדק חברתי מתחיל בכך שהמדינה איננה מנוהלת כראוי. שנבחרינו הפוליטיקאים אינם ממלאים את תפקידם כנדרש, ומערכות חיינו הציבוריים כושלות.

אך, גם כשאין מדובר באירועים מן הסוג המתואר לעיל, ממשלות ישראל כולן, בדור הזה, אינן מודעות ואף אינן סבורות שעיקר תפקידם הוא להבטיח את איכות התנהלותן של מוסדותינו הציבוריים ובראשם המערכת הפוליטית והמערכת השלטונית. שעליהם לשקוד על טיוב פעולתן של מערכות אלה. להגן עליהם מכל משמר ולטפחן. ושללא תפקודם היעיל והאיכותי שום דבר טוב לא יעלה ולא יצלח בידינו. המדינה איננה משחק יחיד של איש וגם לא של ראש ממשלה.

ממשלות הימין בראשותו של בנימין נתניהו פועלות ללא הפסק, כדי לשנות את מה שנוצק כאן מאז ימי האבות המייסדים של המדינה ועוגן במגילת העצמאות שלה. בכך הם מערערים את יסודות הדמוקרטיה בארץ ופוגעים באורחות חייהם של ציבורים גדולים בעם. רוב פוליטי קטן ומזדמן, הנגזר מחולשתה הדורית הקולוסאלית של המערכת הפוליטית בישראל, לא יכול לשנות סדרי עולם ומוסכמות שהשתרשו כאן במהלך השנים ויצרו תרבות חיים שלמה בקרב קהלים מאוד נרחבים.

לאור מציאות זו יש אף להחמיר עם עבודתם וסמכויותיהם של הפוליטיקאים הנבחרים שלנו ושרי הממשלה והעומד בראשה. בעיקר יהא עלינו לצמצם עד למינימום הכרחי את מוטת שליטתם של השרים, וכל מה שניתן ונכון יש להוציא מידיהם החוצה אל רשויות לאומיות למיניהן. יש אף להחמיר עם דפוסי העבודה השונים בממשלה ובכנסת ולעגנם בחקיקה ובהסדרים מתאימים. ניהול מדינה איננו עניין לחלטורות, והוא לא שדה ניסויים מופקר של איש.

הקניבליזציה של אורחותינו הציבוריים בישראל היא מכת מדינה והדור כולו נושא באחריות לקיומה. נבחרינו לכנסת ולממשלה הם בשר מבשרינו וקשה לצפות מהם שיתנהגו באופן שונה, אף שלשם כך הם נדרשים. השינוי לטובה יבוא רק מתוכנו פנימה.