"עקרו אותי מהבית, מהשורשים", אומרת דיירת עמידר שפונתה

"בית זה לא רק קורה, זה משהו שאתה מפתח בו זהות, מפתח אישיות, שורשים, חיים, זכרונות", אומרת רחל לוי, שפונתה מדירת עמידר

"עקרו אותי מהבית, מהשורשים", אומרת דיירת עמידר שפונתה

"בית זה לא רק קורה, זה משהו שאתה מפתח בו זהות, מפתח אישיות, שורשים, חיים, זכרונות", אומרת רחל לוי, שפונתה מדירת עמידר

 "בית זה לא רק קורה, זה משהו שאתה מפתח בו זהות, מפתח אישיות, שורשים, חיים, זכרונות. אמי נפטרה פה", אומרת רחל לוי. "אני לא מכירה משהו אחר חוץ מהבית הזה"

מאת מערכת מגפון והטלוויזיה החברתית

"עקרו אותי מהבית, עקרו אותי מהשורשים, אספו את כל החפצים שלי, את הזכרונות שלי, משנת 67'. אני גדלתי פה", אומרת רחל לוי מיבנה בכתבה שהופקה על ידי הטלוויזיה החברתית.

שנים נאבקת רחל לוי על זכותה להמשיך ולגור בדירת עמידר שהייתה בבעלות אמהּ. בטיעון טכני פסל משרד השיכון והבינוי את זכאותה של לוי לדיור ציבורי. טוענים שיש לה בעלות חלקית בדירה אחרת, אבל הדירה האחרת נרשמה רק מסיבה טכנית, כדי שתוכל לשמור בתור האפוטרופוסית של הילדים שלה, שהיו קטינים באותה עת. זה זכויות של הילדים שלה על הירושה של סבא שלהם – כפי שמסבירה עו"ד יהודית אילני, מהוועדה העממית להגנה על הזכות לדיור.


צילום: יוסי יעקב ירמי ברנר | עריכה: ירמי ברנר | קריינות: אמיר אשר

"אני אומרת שהבית בעצם זה לא רק קורה, זה משהו שאתה מפתח בו זהות, מפתח אישיות, שורשים, חיים, זכרונות. אמי נפטרה פה, אני לא מכירה משהו אחר חוץ מהבית הזה", אומרת רחל לוי.

החודש היא פונתה באופן סופי מהדירה ומצאה עצמה ברחוב. במקומה כבר הוכנסו לדירה זוג זכאים.

"אני לא זקוקה לרחמים, אני זקוקה לשפיות חברתית", היא זועקת.

כתבות נוספות: 

 

 

 "בית זה לא רק קורה, זה משהו שאתה מפתח בו זהות, מפתח אישיות, שורשים, חיים, זכרונות. אמי נפטרה פה", אומרת רחל לוי. "אני לא מכירה משהו אחר חוץ מהבית הזה"

מאת מערכת מגפון והטלוויזיה החברתית

"עקרו אותי מהבית, עקרו אותי מהשורשים, אספו את כל החפצים שלי, את הזכרונות שלי, משנת 67'. אני גדלתי פה", אומרת רחל לוי מיבנה בכתבה שהופקה על ידי הטלוויזיה החברתית.

שנים נאבקת רחל לוי על זכותה להמשיך ולגור בדירת עמידר שהייתה בבעלות אמהּ. בטיעון טכני פסל משרד השיכון והבינוי את זכאותה של לוי לדיור ציבורי. טוענים שיש לה בעלות חלקית בדירה אחרת, אבל הדירה האחרת נרשמה רק מסיבה טכנית, כדי שתוכל לשמור בתור האפוטרופוסית של הילדים שלה, שהיו קטינים באותה עת. זה זכויות של הילדים שלה על הירושה של סבא שלהם – כפי שמסבירה עו"ד יהודית אילני, מהוועדה העממית להגנה על הזכות לדיור.


צילום: יוסי יעקב ירמי ברנר | עריכה: ירמי ברנר | קריינות: אמיר אשר

"אני אומרת שהבית בעצם זה לא רק קורה, זה משהו שאתה מפתח בו זהות, מפתח אישיות, שורשים, חיים, זכרונות. אמי נפטרה פה, אני לא מכירה משהו אחר חוץ מהבית הזה", אומרת רחל לוי.

החודש היא פונתה באופן סופי מהדירה ומצאה עצמה ברחוב. במקומה כבר הוכנסו לדירה זוג זכאים.

"אני לא זקוקה לרחמים, אני זקוקה לשפיות חברתית", היא זועקת.

כתבות נוספות: 

 

 

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן