פרופסור רבקה שכטר כותבת בספרה "בראשית היה הדבר – האומנם?", כי "ההשקפה התנ"כית היא פילוסופיה לשונית. השקפה זו קובעת שהעולם נברא, שהעולם הנברא אפשרי רק בגבולות, שחיים אנושיים אפשריים רק אם מאמצים את צווי השפה, שקיימת הגבלה בכל התחומים…. וההלכה היא תוצר ההשקפה הלשונית התנ"כית". ככך, ערכים ומושגים כמו אמנה, ברית, גבולות וריסון היו מאז ומעולם מושגי יסוד ביהדות. מצב של חוסר גבולות נתפס במערכת הדתית היהודית כ'חטא מטאפיסי'. זהו מצב המזמין צרות ומייצר בעיות מיסודו. לא חשוב מה שייעשה, דבר לא יצא טוב אם נמשיך להתנהל במערכת חסרת גבולות.

באופן כללי ניתן לזהות ארבעה תחומים חשובים ביותר בחיינו הפוליטיים בהם באה המציאות של חיים ללא גבולות לידי ביטוי קיצוני: (1) חוסר יכולתנו להבדיל ולהפריד בין 'הגיון המדינה' ל'הגיון הפוליטיקה', בחזקת מה שלמדינה למדינה ומה שלפוליטיקה לפוליטיקה. במצב עניינים זה למעשה אין מתקיימים בתוכנו חיים פוליטיים של ממש. הפוליטיקאים הלאימו אותם והמדינה בלעה אותם אל תוככי רחמה החם. (2) העדר מוחלט כמעט של הגדרות יסוד מה זו מפלגה בישראל וכיצד עליה לפעול. (3) שליטתם חסרת הרסן והגבולות של הפוליטיקאים במערכת הפוליטית. לא קיימת בפוליטיקה שלנו כל הגדרה מחייבת באשר לתפקידם של נבחרי הציבור שלנו. (4) העדרה של חוקה המייצגת את הריבונות הישראלית. במצב עניינים זה כנסת ישראל היא המייצגת האמתית של הריבונות הישראלית. מעל נבחרי העם אין כל מסגרת הקובעת סייגים וגבולות, עקרונות ועיקרים להתנהלותם. כללים של מותר ואסור, ערכים ויסודות נוספים. אף שקיימים חוקי יסוד, המצמצמים במעט את חופש פעולתם של הפוליטיקאים, עדיין אין זה מספיק, וחלק ניכר מן הבעיות של המערכת הפוליטית נגזרות ממציאות חסרת גבולות זו.

כמי שהתהלך במשעולי הפוליטיקה הישראלית, והירבה לפרסם מאמרים עליה ואף כתב ספר באשר לה בשם "לקראת פרדיגמה חדשה", אינני ממהר להטיל את כל כובד המשקל על עניין החוקה. ישנן מדינות מתקדמת בעולם ללא חוקה, אך מתקיימים בהן מסורת רבת שנים, תרבות ודרכי התנהלות כיצד עושים את הדברים. כמו כן, אינני ממהר לשנות את שיטת הבחירות והממשל בישראל. עוד בטרם נעשה זאת מחכה לנו עבודה רבה בשינוי פני הפוליטיקה שלנו, שניתן להתחיל בה מיד. הניסיונות והיוזמות לעשות כן באות מן האקדמיה וגורמים נוספים, שלא כאן המקום להרחיב בכך, הרחוקים עד מאוד מן הפרובלמטיקה היסודית של הפוליטיקה שלנו. זהו מהלך עוקף פוליטיקה מיסודו המתעלם מחולייה של זו.

אנחנו בחרנו בנציגנו לכנסת כדי שיובילו את הספינה הזו המכונה ישראל מנקודה A לנקודה B שהיא טובה יותר. שיביאו אותו אל חוף מבטחים. הם לא יכולים לומר לא ראינו, לא שמענו ואיננו יודעים. ואם יש צורך לשנות את המערכת הפוליטית, אז שיעשו כן. בכישלונם לעשות את הנדרש הם מאשימים בין היתר את השירות הציבורי והממלכתי על פקידיו הבכירים, ובמיוחד את בית המשפט העליון. זו שערורייה מאין כמותה. זו פגיעה חמורה ביסודות המדינה.

ממשלות הימין בראשותו של בנימין נתניהו פועלות ללא הפסק, כדי לשנות את מה שנוצק כאן מאז ימי האבות המייסדים של המדינה ועוגן במגילת העצמאות שלה. בכך הם מערערים את יסודות הדמוקרטיה בארץ ופוגעים באורחות חייהם של ציבורים גדולים בעם. רוב פוליטי קטן ומזדמן, הנגזר מחולשתה הדורית הקולוסאלית של המערכת הפוליטית בישראל, לא יכול לשנות סדרי עולם ומוסכמות שהשתרשו כאן במהלך השנים ויצרו תרבות חיים שלמה בקרב קהלים מאוד נרחבים.

לאור מציאות זו יש להחמיר עם עבודתם וסמכויותיהם של הפוליטיקאים הנבחרים שלנו ושרי הממשלה והעומד בראשה. בעיקר יהא עלינו לצמצם עד למינימום הכרחי את מוטת שליטתם של השרים, וכל מה שניתן ונכון יש להוציא מידיהם החוצה אל רשויות לאומיות למיניהן. יש אף להחמיר עם דפוסי העבודה השונים בממשלה ובכנסת ולעגנם בחקיקה ובהסדרים מתאימים. ניהול מדינה איננו עניין לחלטורות והוא לא שדה ניסויים מופקר של איש.

כששר אוצר הוא גיבור תרבות ועיתונאי מצליח, ומעבר לכך כלום אחד גדול, זו פגיעה חמורה בסדרי שלטון ונורמות שאסור לעבור עליהם. וכך גם כאשר מתכנתת צעירה ממונה לשרת המשפטים. גם זו שערורייה גדולה. וששרת התרבות והספורט חושבת שהיא פועלת במציאות ללא גבולות והכל מותר לה זה חמור ביותר. היא צריכה ללכת על בהונות רגליה. 'של נעליך מעל רגליך כי המקום קדוש הוא'.

כדי לשנות סדרי בראשית יש לבנות עוצמה דמוקרטית בעם ולהגיע לידי הסכמות לאומיות נרחבות. מחטפים למיניהם ועשייה במחשכים, וקומבינות מכוערות בכנסת, נוסח מעשי נתניהו באישור הסכם הגז ודברים דומים אחרים, כמו החלת חוק השבת על מגרשי הכדורגל, הם בחזקת חטא מטאפיסי שכל העובר עליו יבוא במהרה על עונשו.

שתהיה זו שנת תבונה לכולנו.
.

.