9 Comments

1. ישראל פטשניק
   27 ביולי 2016 @ 15:55

   אכן ניתוח מאוד מעניין
   אבל אם הבנתי אותך נכון אתה מציע להמתין
   אבל בשטח מתרחשים דברים גם על ידינו באופן פורמאלי ובאופן לא פורמאלי
   וגם על ידם. כגון בניית ערים חדשות באיזור רמאללה ובאיזור חברון וכו

   ובהנחה שנמתין עד מצב שבו הפרדות פיזית לא תתכן
   מה אז יהיה הפתרון למצב הסבוך שנקלע אליו

   • נמרוד נוי
     27 ביולי 2016 @ 19:15

     ישראל פטשניק, בהחלט יש מקום בעתיד גם למעשים שלנו. לצעדים חד צדדיים למיניהם. לתפיסתי ההתנחלויות אינן הבעיה אלא חלק מפתרונה. כמובן שהתנחלויות בלב הכפרים והישובים הערבים מן הראוי שלא תוקמנה עוד. ובבוא העת גם לקבל את התפיסה של נפתלי בנט לסיפוח שטחי C.

2. Eitan MediniMD
   8 במרץ 2016 @ 15:11

   מדינות ערב ניהלו טרור נגד קהילות יהודים בארצות ערב בכל הדורות, יהודים ברחו ממדינות ערב לא״י תחת השלטון העותומני והמנדט הבריטי.
   טרור ערבי ע״י פלסטינאים השתולל במשך מלחמת השחרור , בריטן ששתפה פעולה נבזית עם הפלסטינאים . פלסטינאים היו גם בני ברית של גרמניה הנצית , והמופתי של ירושלים נפגש עם היטלר בברלין , סקר והצביע לפלסטינאים חיילים בצבא הנציא. כל מלחמות ישראל כולל 1947, 67, 73 וביניהם כולל מלחמת ההתשה בסיסי ובתעלה ניספו על ישראל
   ירדן שדדה את הגדה המערבית ומצרים שדדה את רצועת עזה. ירדן אבדה את הגדה במהלך מלחמה שהם יזמו , אך במהרה ניקו את ידיהם האחריות על תושבי הגדה דבר דומה קרה לגבי עזה.יש עשרות מדינות ערב ועוד הרבא עשרות מדינות מוסלמיות עם שטחי אדמה ענקיים ואוצרות טבע מעל ומעבר צרכיהם.
   מטרת הערבים כולל הפלסטינאים היתה והיא להשמיד את המדינה היהודית האחת בעולם,.
   אנו צריכים לאמר להם שוב ושוב לא!!!!!אנו לא נוותר על זכויותינו לחיות להצמיח את העם היהודי בארץ הזאת בארצנו. השמאל והימין צריכים להתאחד ולדרוש מירדן ומצרים לשבת יחד בדיון עמוק ורציני למציאת פתרון מעשי ראלי. הפלסטינאים היו אזרחי ירדן וחייבים לחזור להיות אזרחי ירדן עם חלק ו, ורק חלק מהגדה
   לא שני מדינות לשני עמים ולא מדינה אחת לשני עמים , יש כבר 23 מדינות ערביות כולל ירדן מצרים וסוריה.
   לנו יש רק מדינה אחת שצריך לשמור כמדינה יהודית עם הגולן וחלק מהגדה לצורך עומק אסטר גדי בטחוני ובשום פנים ואופן לא לחזור לחצה שלפני מלחמת ששת הימים 1967 , שאז מצאנו עצמינו לבד ואפילו בת ברית צרפת בגדה בנו
   אני מקווה שהשמאל והימין , בעיקר השמאל יתפתקחו לראות ולהזכר איך הגענו למצב של עכשיו
   לא לשכוח את אירן אל גיידמקה דע״ש וכל יתר ארגוני הפשע סביבנו
   אפילו חברי הכנסת הערבים יורקים על מדינת ישראל ושותפים לארגוני הטרור

3. יצחק קצין
   2 בפברואר 2016 @ 22:14

   נמרוד,
   הסכמתי איתך עד לשלב שבו ציינת שאתה מוכן להתפשר על חלקי מולדת.
   מי שמך להתפשר על חלקים מיהודה שומרון ועזה?
   אף אחד. אתה מדבר בשם עצמך ולא ידע משפטי בינלאומי וידע היסטורי.
   ארץ ישראל נקראה פלשתינה מאז שהרומאים פלשו לאיזור וגרשו את היהודים לכל הרוחות עד 1948 כשהכרזנו לבסוף על פלשתינה בשם ארץ ישראל כבעבר.
   אומות העולם, החל מחבר הלאומים 1922 ועד האומות המאוחדות 1945, כבר הכירו בזכות העם היהודי בלבד כריבון על פלשתינה, ושהיהודים חייבים לאפשר ללא יהודים בפלשתינה, לאפשר זכויות אזרח וזכויות דת, למעט זכויות פוליטיות ושאיפות למימוש לאומי.
   זה כתוב במגילת האום בפרק 12 בסעיפים 77, 80.
   אז מה שנותר זה להציע לערבים, לא לפלסטינים כי אין מושג כזה פלסטיני, כי כמוני, אתה יודע שזו המצאה של מדינות ערב להנציח את הסיכסוך יהודי ערבי, וללומר לערבים שאנו הולכיםלהשלים את הכרזה על ארץ ישראל מאז 48 ולישם את המנדט על פלשתינה כפי שמצוין במגילת האו"ם.
   אין בעיה של דמוגרפיה, גם אם נספח למדינה את כל הערבים ביהודה, שומרון וחבל עזה, מפני שמבחינה דמוגרפית קצב הריבוי היהודי מול הלא יהודי עולה בהתמדה בפלשתינה מאז שנת 1800 כאשר היה מספר היהודים בפלשתינה רק 9,000 יהודים, כ-6-8% מכלל האוכלוסיה. בשנת 1900 כבר אחוז היהודים היה בין 20-25% ובשנת 2014 אחוז היהודים בפלשתינה הכולל את יהודה, שומרון ועזה כ-60%.
   לאחר שנחוקק את חוק הלאום שיגדיר בתוכו את חוק השבות ליהודים בלבד וחוק לבחור ולהיבחר לכנסת ליהודים בלבד, כאמור במסגרת החוק הבינלאומי, כמובן לא תהייה ליהודים לעולם בעיה של איום דמוגרפי ומי שירצה לחיות בתוכנו יהיה חייב לחתום על הצהרת נאמנות לחוקי המדינה והכרה בעובדה שהוא חי במדינה יהודית.
   עכשיו מה שנותר זה לאחר החקיקה, להחיל את הריבונות הישראל על כל פלשתינה-ארץ ישראל ולאפשר לכל מי שאינו יהודי לקבל אזרחות ותושב קבע בישראל ומי שיסרב ישללו ממנו כל הזכויות האזרחיות. לפרק את הרשות הבלסטינית ואת אנשי הביטחון לשלב בקרב משטרת ישראל למעט מי שיש לנו הוכחה, שיש לו דם על הידיים על מנת להמשיך לשמור על הסדר והביטחון בכפרים ובערים הערביות. בטוח שלא הכל יהיה חלק ואולי נידרש לפעול בכוח במקרים אחדים ואולי יהייה עלינו לחץ בינלאומי לא חוקי, כי מי שיתנגד למעשה סותר את הסכמתו להיות חבר באו"ם כשחתם על הסעיפים לעיל המוגדרים בהחלטה של המנדט על פלשתינה.

   • נמרוד נוי
     3 בפברואר 2016 @ 6:05

     תודה יצחק קצין על תגובתך. את הסיפור ההיסטורי כולנו מכירים. וגם את החלטות חבר הלאומים והאומות המאוחדות, ואכן הנך צודק. אך, נדמה לי שגם בימין ובוודאי שבשמאל מבינים שיש צורך להיפרד מן הפלשתינים שביהודה ושומרון. ולשם כך יש להיפרד גם משטחים שם. החידוש שלי הוא שאני מתנגד להקמתה של מדינה פלשתינית, כפי שביטאתי זאת במאמרי. התמונה שהך מצייר של חיים משותפים עם הערבים לדעתי וגם לדתו של רוב העם היא בלתי ריאלית. מה לעשות צריך להיות גם ראליים. כל טוב.

4. גיא
   1 בפברואר 2016 @ 19:38

   מ ט ל ט ל

5. שרה
   10 באוקטובר 2015 @ 9:42

   נמרוד, אתה צודק שאם אינך מפורסם, קשה להשפיע ואני קוראת גם מאמרים של בן-דרור ימיני וגיא בכור וגם להם אין השפעה רבה על התנהלות הפוליטיקה אצלנו ביחס לפלסטינים. אך לדעתי עיקר הבעיה נובע מהקבעון בחינוך אצל המוסלמים בכללותם. דור אחר דור, זה מאות בשנים הערבים כולם לא התקדמו לתקופה המודרנית. החינוך הסגור הזה שאינו מרשה לפקפק, לשאול או למרוד, המוכנות לרצוח למען מוחמד ועכשיו גם למען אל אקצה, הפונדמנטליזם הזה לא יאפשר אף פעם כל התקדמות לא אצלנו ולא במדינות ערב. ניצנים נראים בתוניסיה, אבל הדרך עדיין ארוכה. רק כאשר הרוב המוסלמי יפנה נגד הקיצוניות הזו ויחנך את ילדיו לפתיחות אפשר יהיה לפתור סכסוכים בין ערבייים ובינינו לביניהם. לכן, הזמן יעשה את שלו ואל לנו לקפוץ לפתרונות מהירים שלא פותרים. תהליכים היסטוריים נמשכים זמן רב. המשך בדרכך ובחשיבתך המקורית ואל תרפה.

6. שרה
   8 באוקטובר 2015 @ 22:37

   נמרוד,, שיתפתי את המאמר בפייסבוק. כל מה שכתבת אמת ויציב, וכל מה שאנחנו צריכים עכשיו זה אחדות, נחישות ובעיקר אורך רוח. ניתן לזמן לעשות את שלו. פני המזרח התיכון משתנים, ואולי מעז יצא מתוק. תודה על ההגיון, ועל כל היתר. יישר כוח!

   • נמרוד נוי
     9 באוקטובר 2015 @ 16:39

     תודה שרה על דבריך היפים.
     אני מאמין בדברים שאני כותב עליהם, ובדרך כלל מתנסח רק במקומות שיש לי בהם יתרונות יחסיים. מאוד קשה בזירה הציבורית שלנו להסב את תשומת לב הציבור ברעיונות שאני הולך עמם. אם אינך נמצא ברשימה מוכרת של אנשים הנחשבים לברי סמכה מקרב האליטות השולטות ואינך דוקטור מן האקדמיה, אין לך סיכויים רבים שיאזינו לך. כך עובדת השיטה. מציאות זו איננה מאפשרת לדעות חדשות ולאנשים בלתי מוכרים לתרום את תרומתם. וזאת כאשר אנו יודעים שפריצות דרך וחדשנות יגיעו תמיד ממקומות בלתי צפויים ומאנשים בלתי מוכרים. תודה על העניין שלך בדבריי. אני מאוד מעריך זאת ואני גם מוצא טעם טוב בדברייך.