Skip to content

"שובר את הכלים": בובי פישר, גאון או מטורף?

סיפורו של אמן השחמט האמריקני בובי פישר הוא סרט מעניין ועשוי בתבונה, אבל חסר פרטים חשובים, שישפכו אור על דמותו האקסצנטרית. משחק נהדר של טובי מגווייר
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

[rating=3]

השם בובי פישר אולי אינו מוכר כיום כפי שהיה בימי המלחמה הקרה, אולם הוא נחשב כגאון עולם השחמט, אדם אקסצנטרי שבנה את עצמו משכונת עוני בברוקלין, ושלט במהלך אותן שנים בכותרות העיתונים.

הפכפך, לוחמני, פרנואיד. מגווייר

במהלך הקיץ של שנת 1972, כל כלי התקשורת, כולל תוכניות הספורט הכבדות ביותר בטלוויזיה, ריתקו מיליוני צופים ברחבי העולם למשחק האליפות בין הצעיר האמריקני, בובי פישר (טובי מגווייר, "התו האחרון") ואלוף העולם הסובייטי, בוריס ספסקי (ליב שרייבר, "ריי דונובן"), בריקיאוויק, איסלנד.

סביב אותו לוח שחמט, מתגלה הסיפור של פישר. לאחר שהפסיד במשחק הראשון, נראה כי פישר הוא אישיות מוזרה, הפכפך ולוחמני, חושד כי הק.ג.ב. עוקב אחריו לכל מקום, מתלונן על רעש זמזומי מצלמות העיתונאים ואפילו על קרבת קהל הצופים במשחק.

האנשים שתומכים בו ומסייעים לו להגיע לאליפות הם פול מרשל (מייקל סטלברג, "יסמין הכחולה") – עורך דין, מנהל ופטריוט אמיתי, וכן הכומר ביל לומברדי (פיטר סארסגארד, "לאבלייס") – מאמן שחמט, שמתאר בחמלה את שחקני השחמט כאנשים הנמצאים על קצהו של "חור הארנב", משמע משתגעים.

התסריט נבנה כדוקו-דרמה ביוגראפי על ידי סטיבן נייט ("סימנים של כבוד", "לוק"), ובוים בתבונה רבה על ידי אדוארד זוויק ("התנגדות", "לגעת ביהלום", "הסמוראי האחרון"), שבאופן דיגיטאלי דאג להחליף את פישר האמיתי במגוויר בראיון טלוויזיוני, שהתקיים עם דיק קאווט בשנת 1971.

מיליוני צופים בכל העולם עקבו אחרי הקרב בין פישר וספסקי

פלאשבקים מראים את ניצני גאונותו של פישר בגיל שש, להפתעתו הרבה של אחותו, ג'ואן (לילי רייב, "כל הדברים הטובים"), ואימו – פעילת השמאל הרוסייה היהודייה, רגינה (רובין וייגרט, "דדווד"), שנחשדה בקומוניזם. הבעיה, שמגווייר נראה מטורף במיוחד, פרנואיד, עיניו כשל רוצח סדרתי. אם נשפוט על פי סרטונים המופיעים ב-YouTube, פישר האמיתי לא החצין כל כך את מוזרויותיו.

כתוצאה מכך, ספסקי של שרייבר, מתגלה כדמות הרבה יותר מסקרנת, שלא פותחה עד הסוף בסרט. בנוסף, רבות מהמחלוקות של השנים המאוחרות יותר של פישר אינן מופיעות בסרט, כמו המשחק הנוסף עם ספסקי בשנת 1992, והאנטישמיות שגדשה כל משפט שני של פישר.

עוד עובדה מעניינת, שלא מוזכרת בסרט – פישר חי בבדידות את אחרית חייו, הדרכון האמריקני שלו בוטל, ובעת אסון התאומים בניו יורק הוא כינה את האירוע: "חדשות נפלאות". בשנת 2008, הוא מת בריקיאוויק בשל אי ספיקת כליות בגיל 64.

בסופו של דבר, "שובר את הכלים" הוא סרט מעניין עם משחק נהדר של מגווייר וכן של שרייבר, אולם אם אתם מעוניינים ללמוד על הסיפור האמיתי ללא פרשנות הוליוודית, כדאי לצפות בסרט הדוקומנטרי "בובי פישר נגד העולם" (2011), שמשודר פעם בפעם ב-Yes דוקו.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן