בגן חיות הטרף / אריק לארסון  אולי בשל העובדה שהייתה זו המלחמה הגדולה האחרונה ואולי גם בשל הקושי להעלות על הדעת אימה מן הסוג הזה חוזרת על עצמה שוב, נדמה שהמוטיבציה לכתוב על מלחמת העולם השניה ובתוך כך על הרייך השלישי שהיה המחולל העיקרי שלה, לא פוחתת עם השנים.

אריק לארסון האמריקני, אחד הכותבים הבולטים בתחום הרומן הלא בדיוני (יש כאלה הרואים בספריו ספרי עיון אך נדמה לי כי ההגדרה הזאת חוטאת לאמת) מאפשר הצצה נדירה אל ברלין של אמצע שנות השלושים באמצעות עיניה של משפחה אמריקנית אחת שאט אט מתחילה להבין היכן היא נמצאת וכמה נחושים המארחים החביבים שלהם. ויליאם א' דוד, מרצה להיסטוריה משיקאגו מקבל על עצמו את תפקיד השגריר בגרמניה ומגיע לשם בשנת 1933 יחד עם אשתו בנו ובתו. בתחילה הם נסחפים ברוח ההתלהבות של הגרמנים מן העידן החדש – בעיקר נלהבת מכך מרת'ה, בתו הסוערת והמסעירה, אולם, עם הזמן הם מתחילים, כאמור, להבין לאן נקלעו. נדמה לי שמאז "אנשים טובים" של ניר ברעם לא מצאתי את עצמי מגלה עניין רב כל כך בברלין ההיא. דרך הביניים הזו של לארסון, לא בדיוק רומן ולא בדיוק עיון, הופכת לדרך המלך אפילו אל ליבם של מי שנדמה להם שמיצו מזמן את הנושא.

בגן חיות הטרף מאת אריק לארסון , הוצאת בבל, תרגם מאנגלית: יניב פרקש, 462 עמ'

הקרקס הנסתר / ג'ניפר איגן שנתיים וחצי חלפו מאז שגילינו את ג'ניפר איגן וחשבנו לעצמנו שמעניין כמה מסוגה עוד מסתתרים אי שם מעבר לים וכמה נצטרך לחכות עד שיתורגמו. "מפגש עם חוליות הבריונים" היה מעין סוד שעבר בלחישה מאוזן לאוזן והפך כמעט כל מי שקרא אותו למעריץ נלהב של מי שהפכה עם השנים לאחת הכותבות האמריקניות המעניינות. מאחר וחמש שנים חלפו מאז ראה אור בארה"ב ואיגן כנראה לוקחת את הזמן זכינו לקבל בהפתעה את ספר הביכורים שלה שראה אור לפני עשרים שנה וכבר אז סימן אותה כהבטחה גדולה.

פיבי או'קונור, צעירה בת 18 מסן פרנסיסקו של סוף שנות השבעים לא מצליחה להתנתק מן העבר ומשנות השישים הסוערות שבשבילה היו תחילתו של שבר גדול כאשר אבדה בנסיבות שונות הן את אביה והן את אחותה, ילדת פרחים שמתה במהלך טיול באירופה. בנסיון להתחקות אחר התקופה האחרונה בחייה, מחליטה פיבי לשחזר ככל הניתן את הטיול בו מצאה אחותה את מותה. ורק אחרי שתסיימו לקרוא, כי זה הסדר הנכון, תוכלו למצוא ולצפות גם בסרט שיצא בשנת 2001 בכיכובה של קמרון דיאז.

הקרקס הנסתר מאת ג'ניפר איגן, הוצאת עם עובד, תרגמה מאנגלית: ברוריה בן-ברוך, 409 עמ'

פסבדו / רומן גארי  לראשונה ובאיחור גדול רואה אור בעברית ספרו של אחד מבכירי הסופרים הצרפתיים המנסה לפתור את חידת זהותו של הסופר המומצא על ידו, אמיל אז'אר. עוד בהיותו סופר צעיר יחסית החל גארי את מה שיהפוך בהמשך לחלק מרכזי מקריירת הכתיבה שלו והוציא ספר תחת שם בדוי(פוסקו סינבלדי). בהמשך פרסם ספרים תחת שבעה שמות בדויים נוספים (נדמה כי אף כותב, לפחות לא המאה העשרים, לא פרסם כל כך הרבה יצירות תחת שמות בדויים, למעט, כמובן פרננדו פסואה שברא לעצמו לא פחות משבעים זהויות) כאשר הבולט שבהם הוא כמובן, אמיל אז'אר.

פסבדו ראה אור בשנת 1976, השלישי מבין ארבעת הספרים שיצאו תחת שמו של אז'אר והציג אוטוביוגרפיה בדיונית של דמות לא קיימת – אז'אר עצמו. פסבדו מפענח חלק מן המוטיבציות שהביאו את גארי להשתמש בדמותו הבדיונית של אז'אר, מלבד הסיבה המוצהרת שהיתה מיאוס בתגובות האוטומטיות של המבקרים והקוראים לספריו. נדמה שגם הוא עצמו לא צפה עד כמה יצליח התרגיל, עד כמה יעסיק וירעיש את עולם הספרות הצרפתי וכיצד יביא אותו להיות הסופר הצרפתי היחיד שזכה פעמיים בפרס החשוב בצרפת, הגונקור, בניגוד לתקנון שאינו מאפשר לסופר לזכות בו פעמיים..

פסבדו מאת רומן גארי, ספרית מעריב, תרגמה מאנגלית: רמה איילון, 213 עמ'

מגרש החיים / צ'אד הארבך  מישהו, יום אחד, יצטרך להשקיע קצת זמן ולבדוק על כמה ספרים מופיעים ציטוטים של ג'ונתן פראנזן וגם לקבוע, על הדרך, על כמה ספרים מותר למישהו לומר שהם נדירים בתקופת חיים אחת. כל זה אינו אומר כמובן דבר לרעת ספר הביכורים של הארבך שזכה לביקורות נלהבות למדי, גם כי אין כמעט דבר שהאמריקנים אוהבים יותר מספורט ודרמה אנושית.

הנרי סקרימשנדר, כוכב בייסבול מקומי בליגת הקולג'ים נראה בדרך לקריירה מקצוענית מזהירה אלא שאז מתרחש אסון כאשר אחת החבטות שלו סוטה ממסלולה ופוגעת במישהו. חייהם של חמישה אנשים יסטו יחד עם כדור הבייסבול התועה, ממסלולם. ג'ון אירווינג (המצוטט גם הוא על העטיפה כממליץ בחום) כתב בשנת 1989 את "תפילה לאוון מיני", רומן עבה, כהרגלו, בעל סיפור מסגרת כמעט זהה. וכמו אירווינג, גם הארבך כותב רומן שאין אמריקני ממנו, לטוב ולרע ולא יהיה זה הימור נועז מדי להניח שבקרוב מאוד יעובד לתסריט הוליוודי שובר קופות.

מגרש החיים מאת צ'אד הארבך, הוצאת כנרת זמורה ביתן, תרגם מאנגלית: גיל שמר, 509 עמ'