מתקפת הטרור בפאריז עדיין משמיעה הדי פיצוצים ברקע. הצבא הצרפתי תוקף בסוריה ועיראק מטרות של דאעש ובו זמנית מארגן קואליציה. העולם כמרקחה, בפאריז הצייד אחרי השותפים לפשע הארור הזה גבה עוד שני קורבנות.

אבל בפח שטמן דאעש לאירופה נפלו כבר רבים. ארגון שמפעיל טרור יודע היטב שאיננו יכול לנצח, הוא יודע שאורך חייו מוגבל ומה שנשאר לו הוא לגייס את הנחיתות האינטיליגנטית של האוכלוסיה, לגייס את הפחדים שלה, לרסק את הבטחון ולהפעיל את מה שחבוי ברוב בני האדם שנאת הזר והשונה.

הדרכונים הסורים שנטמנו בזירת הפשע מוכיחים נסיון להסית את הציבור הצרפתי כנגד הפליטים הסורים. ההסבה של הבעיות הפנימיות של צרפת כמדינה והצרפתים כחברה אל מאבק חסר פשרות בקצה השני של העולם גם הוא נפילה בפח, שכן הסבת משאבי עתק למלחמה רק יעמיק את המשבר הכללי ויעצים את תחושת הקיפוח בקרב האוכלוסיות החלשות. וכמובן הסכסוך הבין דתי יועצם, שכן רוב אזרחי העולם מתקשים להבדיל בין מוסלמי אחד למישנהו ועבורם כל העניין הוא בעצם מלחמת דת בין מוסלמים לבין שאר העולם. טעות בסיסית שכן מספר המוסלמים שנטבחו על ידי דעאש גדול לאין ערוך מנוצרים, יהודים או כל דת אחרת ביחד.

במלחמת דת אמיתית ספק רב אם העולם המערבי היה מסוגל לעמוד.

רחובות מארסי, העיר השניה בגודלה בצרפת ש: 25 אחוז מתושביה מוסלמים ו- 10 אחוז אחרים יהודים , אינם בוערים תושבי העיר מאופקים המוסלמים אינם חרדים לגורלם והנוצרים אינם מרגישים מאויימים. רק היהודים נשארים בגטאות שלהם, כרגיל. שלשום נדקר מורה יהודי בצאתו מבית ספר יהודי בו לימד, לכאורה אירוע אנטישמי, ואכן כן, אבל לא ממש מגמה בסך הכל מדובר בשלושה חלאות צעירים שמחפשים הזדהות עם משהו ויהיו עוד כאלו, דקירה פה דקירה שם. ויהיו תגובות נגד, כמו אישה מוסלמית שהותקפה גם היא. כן עוד נראה את הכל אבל גם זה ישכח כי טרור לא יכול לנצח אלפי שנים של תרבות ולא משנה כמה חזק הוא ולא משנה כמה נשק יש לו ולא משנה כמה הוא נחוש.

טרור הוא כלי של נואשים וסכסכנים

הציבור במארסי כמו בכל ערי צרפת עצוב מיואש, לא בגלל האירועים אלא מכיוון שהאירועים הללו הוסיפו על מועקה שכבר קיימת. אבטלה גבוהה, יוקר מחיה בלתי סביר קיצוצים בהטבות ועוד אבל בעיקר עשיד לוט בערפל לדור שלם הוא הדור הצעיר מוסלמים נוצרים ויהודים כאחד אבטלה מטורפת וחוסר מוחלט בהזדמנויות ועכשיו הם גם חווים על בשרם את הטרור.

בנמל הישן נוצרה אנדרטה פרוביזורית מנרות, שלטים וכבלים אליהם חיברו העוברים והשבים פיסת נייר עליהם כתבו מה הם מרגישים. המסר הוא מסר של אהבה, של שלום זו צרפת המודרנית. רוב השלטים הללו נתלו על ידי צעירים, והללו אינם פונים אל השנאה הם לא רואים בה דרך חיים. הם אינם פוחדים הם מאוחדים למרות כל הקשיים שמציבה המאה ה-21 בפניהם. יש להם מספיק צרות ודאעש לא הולך להרוס להם את המעט שנשאר להם, בשום פנים ואופן לא.

אתמול בבוקר הועברה הודעת SMS בין הטלפונים בעיר והגיעה גם אלי… אזהרת טרוריסטים… אל תסעו בתחבורה הציבורית … וכיו"ב, כמובן מפוברקת , כן יש גם כאלו שינסו לנצל את המצב, זה לא ממש יועיל להם, כי צרפתי גם אם תודיע לו להישאר בבית באופן רשמי, אתה מדבר אל הקיר , ציות זה לא הצד החזק שלהם.

שוב בנמל מול הנרות שחלקם כבר כמה ניצבים זוג מוסלמים מבוגרים, אם ובנה, לא הם לא פוחדים ללכת ברחוב, ואינם פוחדים להרכין ראש ולהביע צערם. הם צרפתים, שני הצדדים לא יפחידו אותם. לא המטורפים מכאן ולא המטורפים משם.