מריבה בין עובדים זרים הסתיימה בפציעה קשה של כמה מה. השבוע נגזר דינו של התוקף. "נסיבות המקרה כאן יוצאות דופן בחומרתן. " אמר השופט וציין כי "מוצדק להטיל עונש נפרד על כל פגיעה ופגיעה". הוא התייחס גם לריבוי "אזרחים זרים העובדים בישראל, שחוקיה והנורמות הנוהגות בה זרים להם". ויש צורך להבהיר להם "שיש דין ויש דיין ותחום העובדים הזרים אינו הפקר"

מאת אבירם זינו

בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר אתמול (ג, 21.02.2012) 19 וחצי שנות מאסר בפועל ופיצויים בסך של מאה אלף שקלים על פריאיוואן ינגדאישום, אזרח תאילנדי עובד זר המתגורר ועובד בקיבוץ אליפז.  פריאיוואן הורשע בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה כנגד חבריו, גם הם עובדים זרים בקיבוץ. השופט כתב בהחלטתו כי יש להעביר מסר לקהילת העובדים הזרים כי יש דין ויש דיין וכי המעשים חמורים.

 על פי הכרעת הדין, ב- 9.3.2011 התפתח ויכוח בין שני עובדים זרים: הנאשם פראיוואן לעובד אחר- צ'אינארין פיאופונג על עניין פעוט. בעקבות הויכוח בא הנאשם בטענות כלפי פונשאי סאטפאן, עובד נוסף. האחרון הציע לפראיוואן ליישר ההדורים בכך שיכה אותו במכת אגרוף. בתגובה אכן הפליא פראיוואן מכת אגרוף בפניו של פונשאי ופגע באחת משיניו. האחרון התרגז על פאריוואן וחיפש אחריו כשסכין בידו.  אחד מחבריו נטל ממנו את הסכין לפני שהתעמת עם הנאשם.

פראיוואן,  לקח סכין גדולה ונכנס לחדר בו שהו פונשאי וחבר. הוא משך את פונשאי, שישן במיטתו,  אל מחוץ למבנה והיכה אותו עם הסכין, בפניו, בזרועו ובכפות ידיו. הוא לא הסתפק בכך ושב למבנה כדי להכות גם את חברו לחדר- אוטן, ברגליו. אוטן ופונשאי נזקקו לטיפול ונפגעו באופן חמור.

במהלך המשפט טען נציג הפרקליטות עו"ד גיורא חזן כי המעשים חמורים וחריגים וציין כי הנאשם תקף את חבריו מבלי שהם תקפו או סיכנו אותו, ומכיוון שמדובר בעובדים זרים יש לתת משקל מיוחד לשיקולי ההרתעה.

מנגד נטען ע"י עו"ד עוזי נקש, שייצג את פראיוואן, כי יש לשקול את העובדה שקודם לתקיפה פונשאי חיפש אחר הנאשם כשסכין בידיו, וכי הנאשם הוא רווק ואזרח תאילנד, ממשפחה עניה שתלויה בפרנסתו. כן ציין עו"ד נקש כי יש להתחשב בקושי המיוחד של הנאשם לשהות בכלא, כזר הנמצא לבד בארץ זרה, ללא משפחה וחברים. עוד ציין כי הנאשם אינו דובר עברית ואינו יכול להשתלב במסלולי השיקום בכלא. עוד ציין כי חבריו שנפגעו בקטטה השתקמו וחזרו לעבודתם בקיבוץ. הנאשם עצמו הצטער וביקש לדון אותו במידת הרחמים.

 השופט אליהו ביתן ציין בגזר דינו כי, "מדובר בעבירת אלימות החמורה ביותר וקבוע לצדה 20 שנות מאסר. נתון זה מדבר בעד עצמו ומלמד שנקודת המוצא העונשית לעבירה צריכה להיות מחמירה. נסיבות המקרה כאן יוצאות דופן בחומרתן. כאשר מעשה עבירה אחד גורם לפגיעה גופנית ממשית במספר אנשים, מוצדק להטיל עונש נפרד על כל פגיעה ופגיעה. אני מקבל את טענת התביעה שעל רקע קיומה של קבוצה גדולה יחסית של אזרחים זרים העובדים בישראל, שחוקיה והנורמות הנוהגות בה זרים להם, הרי שכאשר מדובר בנאשם הנמנה על קבוצה זו, יכולות להיווצר נסיבות המצריכות העברת מסר המבהיר את החומרה בה רואה המדינה מעשים מסוימים, שאולי בארצות אחרות ההתייחסות העונשית אליהם קלה יותר, ומבהיר שיש דין ויש דיין ותחום העובדים הזרים אינו הפקר"

ביחס לבקשת הנאשם להתחשב בו ולכך כי מצטער על הפגיעות הוסיף השופט, "אלה הם בבחינת אמירות בעמלא, שלא היה להם ביטוי ממשי מצד הנאשם, לא שמעתי שפיצה את קרבנותיו..לא הודה במיוחס לו…ולא התנצל, אלא להפך..ניהל את משפטו וטען טענות בדים"

השופט אליהו ביתן גזר על הנאשם כאמור 19 וחצי שנות מאסר במצטבר על העבירות שביצע וגזר עליו פיצוי למתלוננים בסך של 100 אלף שקלים.