Skip to content

דווח על פשע מחריד? רוב הסיכויים שהידיעה שגויה

הרוב המכריע של ידיעות הפלילים לוקה בשגיאות. אלה הממצאים העולים מעבודת התזה של לינור קאן, הזוכה בפרס "לדעת" לעבודה אקדמית מצטיינת בתחום ביקורת התקשורת לשנת 2012  מאת אורה עריף כץ קאן בחנה בעבודתה את מידת הדיוק בסיקור הפלילים בעיתונות הישראלית תחת הכותרת:  "בחינת הדיוק האובייקטיבי והדיוק הסובייקטיבי בסיקור הפלילים בעיתונות הישראלית" . העבודה נערכה בהנחיית ד"ר […]
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

הרוב המכריע של ידיעות הפלילים לוקה בשגיאות. אלה הממצאים העולים מעבודת התזה של לינור קאן, הזוכה בפרס "לדעת" לעבודה אקדמית מצטיינת בתחום ביקורת התקשורת לשנת 2012 

מאת אורה עריף כץ

קאן בחנה בעבודתה את מידת הדיוק בסיקור הפלילים בעיתונות הישראלית תחת הכותרת:  "בחינת הדיוק האובייקטיבי והדיוק הסובייקטיבי בסיקור הפלילים בעיתונות הישראלית" . העבודה נערכה בהנחיית ד"ר צבי רייך בפקולטה למדעי הרוח והחברה של אוניברסיטת בן גוריון.

מחקרה של קאן מגלה כי ב- 75% מידיעות הפלילים היתה לפחות שגיאה אחת לעומת כ- 40%-60% של טעויות במחקרי דיוק בארה"ב. חלק ניכר ומשמעותי מתוך הטעויות הללו, ב- 66% מן הידיעות- נוגע להיבטים עובדתיים קונקרטיים שאפשר להצביע עליהם בוודאות: מספרים, מקומות, מועדים, שמות וכיוצא באלה.
עם זאת, המחקר מצביע על הקשיים האובייקטיביים הניצבים בפני עיתונאים לעמוד בסטנדרטים גבוהים של דיוק, עקב לוחות הזמנים הצפופים (לחצי זמן) ובשל האופי הארעי של העבודה העיתונאית. אחת המסקנות המתבקשות מן המחקר היא כי ארגוני חדשות חייבים להשקיע בשיפור רמות הדיוק, ולנקוט גישה צנועה, נדיבה ופתוחה יותר בכל הנוגע לתיקוני טעויות.

חבר השופטים שבחר בעבודתה של קאן ציין כי העבודה מציבה מראה בעייתית מול מערכות העיתונים וכי מסקנותיה מחייבות את מערכות העיתונים לעשות בדק בית יסודי בנוגע לאופן איסוף המידע והדיווח על המתרחש.

בין המרואיינים לעבודה נמנו  ראובן שפירא, שסיקר את אירועי הפלילים במחוז תל אביב במסגרת עבודתו בעיתונים דבר, הארץ ומעריב, וכתבת הפלילים לשעבר שירה אימרגליק. השניים התייחסו לממצאים לפיהם בידיעות אחרונות רמת הדיוק גבוהה יחסית ואילו במעריב היא נמוכה. שפירא: "כמעט בכל יום אפשר להיתקל בכלי התקשורת בידיעות שכבר בעת פרסומן הבומבסטי ידוע לכותב ולעורכיו כי הידיעה והכותרת הגדולה שלה לא מחזיקות מים, והן בנויות על בסיס חצי ספקולטיבי אבל הן מושכות את העין ואת הקורא". אימרגליק טענה כי הדיוק הגבוה יחסית בידיעות נובע מריבוי הכתבים העוסקים בתחום הפלילים ומשכרם הגבוה יחסית לזה של עמיתיהם מכלי תקשורת אחרים. היא ציינה את השכר, כתמריץ לצאת לשטח ולא להסתפק בהודעות דובר המשטרה. לעומת זאת, אמר שפירא על מעריב: "נראה לי שזה חלק מהבעיות הכלליות של מעריב בשנים האחרונות. יש בעיתון הידרדרות גם בהיבט המקצועי ותחלופה גדולה של כתבים בדרגי השטח". אימרגליק הצטרפה לדעתו וציינה כי מחדלי הדיוק של מעריב מקורם בשכר הנמוך של כתביו הפליליים וממספרם המועט.

      הממצאים לא כוללים את ישראל היום ו- 24, שנוסדו לאחר עריכת המחקר.

הפרס יוענק לקאן, יחד עם הזוכים האחרים בטקס השנתי של "האגודה לזכות הציבור לדעת", שיתקיים ביום ראשון הקרוב, 26.02.2012 בבית סוקולוב, בת"א.

פרס "לדעת" מוענק לעבודת מחקר של סטודנטים ללימודים מתקדמים, אשר תורמת תרומה ממשית לנושאים הקשורים לאתיקה בתקשורת בפרט ועיתונאות בכלל כדוגמת יחסי גומלין בין מוסדות השלטון והתקשורת, הון ותקשורת, פוליטיקה ותקשורת, אתיקה תקשורתית, השפעת התקשורת על החברה בישראל וכדומה. וועדת הפרס מורכבת מאנשי אקדמיה ומומחים בנושא ביקורת התקשורת. בראשות הוועדה עמד השנה ד"ר אלי אברהם, מאוניברסיטת חיפה וחברים בה מר ישראל מידד, ד"ר רפי מן וד"ר צוריאל ראשי.

1 Comment

  1. ישער
    26 בפברואר 2012 @ 10:34

    אני חושב שהכוונה לשנת 2011 ולא 2012 .

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן