דַבְּרִי / לורי האלס אנדרסון  כמה חודשים כבר חלפו מאז שראשוני הספרים אשר זכו להגנת חוק הספרים הנודע, יש שיגידו לשמצה, שבו אל החיים האמיתיים והפרועים שבאזור המבצעים. מדי פעם ארשה לעצמי להיזכר באחד מהם, נשכח, כזה שנדמה שפוספס. "דברי" ראה אור בארצות הברית כבר ב-1999 והיה לרב מכר ענק שם וגם במדינות רבות אחרות, זכה באינספור פרסים אך אצלנו, כאמור, לא זכה לתשומת הלב הראויה.

מלינדה בת ה-14 מנודה על ידי חבריה לשכבה לאחר שהעיזה להזמין משטרה למסיבת קיץ שהסתיימה מוקדם מהצפוי ועוד במעצרם של כמה מהנערים שלקחו בה חלק. היא לא מספרת מה היה שם ואף אחד לא ממש מבקש לשמוע. שנה ראשונה בתיכון חדש בגיל המזעזע הזה יכולה להיות גיהנום גם בלי לעבור אונס (זה לא באמת ספוילר – מה עוד יכול היה להיות שם?!)  ומלינדה, גיבורה כובשת אמיתית, מצליחה לרגש נערים בגילה אבל גם כאלה שכבר כמעט שכחו שהיו שם פעם. סיכוי טוב שמאז ראה אור הספר לפני 16 שנה (ספר הביכורים של אנדרסון שמאז הפכה לאחת מסופרות הנוער הבולטות בארצות הברית) הוא גרם ללא מעט נערות לוותר על שתיקתן, וזה, כנראה, שווה הרבה יותר מ 42 הפרסים בהם זכה הספר.

דַבְּרִי מאת לורי האלס אנדרסון , הוצאת כנרת זמורה ביתן, תרגמה מאנגלית: יעל אכמון, 188 עמ'

גוזל / ארנה קזין  אז חוץ מזה שמדובר, אבל באמת, באחת הכותבות הטובות והמקוריות שיש כאן, העוסקת לרוב בכתיבה אישית הרבה יותר, מסות וממואר (וגם מוציאה מדי פעם את תסכולה על כך שמעט מדי כותבים מקומיים פונים אל הסוגה הזאת) וכעת פורצת את גבולותיה אל תחום הבלש (ית), מצאתי את עצמי שמח גם על ארכו של הספר. בכלל, ככל שחולפות השנים אני מוצא שמעט מאוד ספרים מצדיקים את מספר העמודים הרב עליו הם נישאים ועל כן היכולת לצמצם ראויה להערכה אמיתית.

הנובלה הבלשית הראשונה של קזין, "גוזל" מגלה בעצם את הבלשית שבה, תוך כדי תנועה. אליאנה דוידוב היא בכלל חוקרת ציפורים שנקלעת לגמרי במקרה לחקירת רצח תוך שהיא מנסה לסייע לחברתה הטובה שנקלעה לצרה. תוך כדי המסע, עוברת דוידוב שכבר זכתה לכינוי "הבלשית הלסבית העבריה הראשונה" בקהילת הויפסנה בדרום, אצל הברסלבים בתל אביב ולא מעט בבר השכונתי שלה, כי כל בלשית צריכה אחד כזה.

גוזל מאת ארנה קזין, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 160 עמ'

גרנטה – כתב עת לספרות מקומית ובינלאומית  הזמן חולף וכבר גיליון שלישי למהדורה העברית של כתב העת הבינלאומי. ואחרי הגיליון הקודם שעסק ב"שוטטות" נקראים כולם לשוב הביתה והנושא המרכזי הפעם הוא "קרוב לבית".

וכמו השניים הראשונים גם הוא עמוס כל טוב ועשיר וצבעוני ובעיקר שופע בכותבים מעניינים. סיפורים קצרים של דיפטי קאפור ההודית, מרתה גלהורן, עודד מנדה לוי, רג'א שחדה (הסופר הפלסטיני הנהדר), מוחמד עלי טאהא, ז'ורז' פרק, אלמוג בהר, ריימונד קארבר,  תהילה חכימי (שיש לקוות שהסיפורים שלה נפלאים כמו השירים) ועוד. וגם שירים של אורית גידלי ושל שירה סתיו ודליה ביטאולין-שרמן (שיש לקוות שהשירה שלה טובה כמו הפרוזה).

ומה עוד? צילומים של ג'ניפר אבסירה וציורים יפים ממש של יונתן גולד. עשרים וחמש יצירות ועם רשימת היוצרים הזו מדובר בהימור חסר סיכונים.

גרנטה – קרוב לבית | 3 , הוצאת רסלינג בשיתוף סיפור פשוט, 257 עמ'

הלהט האדום של המצוק – אנתולוגיה של שירה פולנית עכשווית  כמה מהישראלים ימצאו עצמם נדהמים נוכח העובדה שלבד משימבורסקה פועלים בפולין עוד כמה משוררים, חלק מהם אפילו לא רעים בכלל. אז לפולניה הנהדרת ולצ'סלב מילוש גם דור יורשים מוכשר למדי שאולי עם הזמן יכנס לנעליים הענקיות של השניים הללו.

הנה אחד מהם, של תדיאוש דומברובסקי בן ה-36, "הבדל":  הַגְּבוּל בֵּין טוֹב לְרַע הוּא חַד־מַשְׁמָעִי, / חַד בְּצוּרָה מַפְחִידָה. דַּק כְּמוֹ קַו / מְצֻיָּר בָּעִפָּרוֹן הַקָּשֶׁה בְּיוֹתֵר. הַהֶבְדֵּל בֵּין / טוֹב לְרַע הוּא לֹא פָּחוֹת חַד־מַשְׁמָעִי / מֵאֲשֶׁר הַהֶבְדֵּל בֵּין הִתְעַטְּשׁוּת לְהִשְׁתַּעֲלוּת. / כָּתַבְתִּי שִׁיר וּבְדִיּוּק הָיִיתִי חַיָּב לְהִתְעַטֵּשׁ, כַּאֲשֶׁר / אָבִי צִלְצֵל בַּדֶּלֶת. נִבְהַלְתִּי / עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁשָּׁבַרְתִּי אֶת חֹד הָעִפָּרוֹן וּבִמְקוֹם לְהִתְעַטֵּשׁ / – הִשְׁתַּעַלְתִּי. הַהֶבְדֵּל בֵּין טוֹב לְרַע / הוּא בָּרוּר. כְּמוֹ הַהֶבְדֵּל בֵּין / פַּחַד מְנֻמָּק / לְפַחַד לְלֹא סִבָּה.

הלהט האדום של המצוק, הוצאת אבן חושן, תרגם מפולנית: יונתן ברקאי, 111 עמ'