ושוב שאלו אותי אתמול באיזה קרם פנים אני משתמשת, ושוב עניתי שבדרך כלל בשמן קוקוס, ושוב קיבלתי את המבט המשתומם הזה, שמן קוקוס? כאילו מאיפה הבאת לנו עכשיו את הדבר הזה. אז למרות שכבר כמה שנים מתפרסמים ברחבי הרשת עשרות מאמרים על תכונותיו הטובות של שמן הקוקוס, עדיין אני נתקלת כל הזמן בשאלות תמהות מהסוג של מה זה השמן הזה, למה זה, איך זה ומה פתאום. לכן החלטתי לספר קצת עליו לטובת מי שעדיין לא מכירים, במיוחד בימים אלה של יובש חורפי, שלא ממש מיטיב עם העור.

כבר כמה שנים אני משתמשת בשמן קוקוס במטבח, מאז התחילו להתפרסם שלל הסופרלטיבים על יתרונותיו הבריאותיים. אני מטגנת בו חביתות, מקפיצה ירקות ומאדה בו בצלים למיני תבשילים ומרקים. יום אחד קראתי שהוא מצוין גם לעור, והפכתי אותו לקרם הכל-כלול שלי – גם למטבח וגם לאמבט. אני מורחת אותו על הפנים, עיניים, גוף, שפתיים, רגליים, במקום כל מיני קרמים ייעודיים, שמילאו לי פעם את הארונות.

נכון, שכבר שמעתי ממישהי שהשמן הזה הצמיח לה כמה פצעונים על הפרצוף, ולכן אצלה הוא משמש רק כקרם גוף ורגליים, אבל לי זה לא קרה. אני מורחת אותו על הפנים במקום קרם לחות, או הזנה, ובינתיים מאוד מרוצה. כמו כן, מאז שהתחלתי להשתמש בו אין לי יותר בחורף עור אדום מחוספס וסדוק בכפות הידיים, כזה שנגרם מיובש וקור, ואילו העור הקשה שבכפות הרגליים התפוגג. זה לא אומר שמדי פעם אני לא משתמשת גם בקרמים אחרים, אבל תמיד במוצר זול כלשהו, שמצאתי בחנות טבע או בדראגסטור. לא מאמינה בלהשקיע בקרמים יקרים, ומצידי כל מי שרוצה לפוצץ מאות דולרים על קופסונת של קרם פנים יוקרתי, שלא תפריע לעצמה.

את שמן הקוקוס אפשר לקנות בכל חנויות הטבע. הוא מגיע בצנצנות בגדלים שונים, והמחיר הוא כמה עשרות שקלים, תלוי בחברה ובגודל הצנצנת. מצב הצבירה שלו משתנה בהתאם לטמפרטורה. כשחם (מעל 24 מעלות צלסיוס) הוא נהפך לנוזלי ושקוף, כשקצת מתקרר הוא מתמצק למעין משחה לבנה, במרקם של חמאה. בקיץ אפשר להחזיק אותו במקרר, אז הוא אמנם מתקשה מאוד, אבל מתמוסס במגע יד. מדובר בשמן "יבש", כלומר כזה שנספג במהירות ולא משאיר אחריו עקבות שמנוניים, שיכולים 'לחרב' כל טקסטיל. אידיאלי למרוח אותו על כפות הרגליים לפני השינה, הוא לא מכתים את המצעים.   

בארצות הטרופיות השימוש בשמן הקוקוס מאוד פופולארי בשל מעלותיו הרבות. אבל בחברה המערבית הוא נחשב במשך שנים לשמן גרוע, בגלל שהוא שומן רווי וככזה העלילו עליו שהוא מזיק לבריאות. עד היום יש כאלה שלא ממש מתלהבים ממנו, אני דווקא כן. אז נכון שהוא שומן צמחי רווי, אבל המבנה הכימי שלו שונה משומן רווי המגיע מהחי, ולכן הוא גם מתנהג בגוף אחרת מאשר שומן רווי מהחי. הוא אחד המקורות הבודדים בטבע לריכוז גבוה של חומצות שומן רוויות בינוניות (לאורית, קפרית וקפרילית), המצויות רק בשמן דקלים ובחלב אם. וחוץ מזה יש מחקרים חדשים המוכיחים כי שומן רווי הוא לא הבעיה, אלא דווקא פחמימות פשוטות כמו סוכר וקמח לבן.

אז הנה כמה מסגולותיו של השמן, שליקטתי מהרשת. אם החלטתם ללכת על זה, תקפידו על שמן קוקוס אורגני המופק בכבישה קרה

• מתחמצן פחות משמנים אחרים בבישול, אפייה וטיגון, וכך נוצרים פחות רדיקלים חופשיים הגורמים להזדקנות הגוף ולהיווצרות מחלות שונות, בהן סרטן.

• מחזק את המערכת החיסונית ומגן מפני זיהומים. החומצה הלאורית הנמצאת בשמן הקוקוס, היא בעלת תכונות אנטי פטרייתיות, אנטי ויראליות ואנטי בקטריאליות, מה שמאפשר לו להילחם בסוגים שונים של זיהומים ומחלות.

• עשוי לסייע בשיפור איזון הסוכר בגוף ובהעלאת רמות הכולסטרול הטוב. מחקרים מראים כי צריכת שמן קוקוס משפרת את רגישות התאים לאינסולין ובכך מסייעת לאיזון רמות הגלוקוז בדם.

• יש מחקרים המדברים על כך ששמן הקוקוס גם עוזר לירידה במשקל ושמירה עליו, בכך שהוא מתעכל במהירות, אינו נאגר בגוף כשומן, מגביר את קצב חילוף החומרים ונותן תחושת שובע. אחד המחקרים מדבר גם על ירידה בשומן הבטני, אצל כאלה שהוסיפו שמן קוקוס לתפריט, מבלי שבכלל עשו דיאטה.

• מזין את עור הפנים והגוף, כשויטמין ה-E שבו יחד עם נוגדי החמצון, תורמים ללחות שבעור. התכונות האנטי בקטריאליות והאנטי פטריותיות שלו, עובדות גם על בעיות חיצוניות בעור, כמו אקזמה, אקנה ודלקות שונות.

• מסיר איפור ומטפח את השיער. בשני המקרים פשוט מורחים ושוטפים.

למרות כל המחקרים, המאמרים והספרים המתלהבים, יש עדיין מי שמסתייגים מהשמן הזה, בשל היותו רווי, ולדעתם צריכה מופרזת שלו דווקא עלולה להגביר את הסיכון למחלות לב וכלי דם. המתנגדים למתנגדים טוענים שמדובר כאמור בשומן רווי מסוג אחר, כזה שאין בו כולסטרול, והוא דווקא מיטיב עם הצורכים אותו. כך או כך, ההחלטה אם להשתמש בשמן הזה היא כמובן אישית.

ולהלן עוד שימושים בשמן קוקוס, לטיפוח אישי וגם לניקיון הבית, שליקטתי מהרשת: משמש כקונדישנר מצוין שמזין ומחזק את השיער, נותן לו ברק, מטפל בקשקשים וטוב גם נגד כינים; צחצוח שיניים בשמן קוקוס ביחד עם סודה לשתיה מרפא דלקות חניכיים; אפשר לנקות איתו רהיטי עץ, ולשמן איתו מחבתות ברזל שלא יחלידו; מצוין לניקוי כללי, למשל חרסינות במטבח או במקלחת, ביחד עם מעט חומץ. שלא לדבר על יתרונותיו האקולוגיים כמוצר טבעי, ללא כימיקלים.

שיפור בדמנציה ותרופה לאלצהיימר?

על פי מחקרים שונים שמן הקוקוס מועיל בטיפול בחולי דמנציה, והצורכים אותו באופן קבוע מרגישים שהזיכרון שלהם משתפר, כמו גם יכולות הריכוז. למרות שלא כל האנשים מגיבים לשמן באופן דומה, כשחלקם יגיבו בצורה דרמטית ואחרים פחות, תמיד ישנה מידה כלשהי של שיפור במצב. יש הטוענים שככל שמתחילים לצרוך את השמן מוקדם יותר, גדלים הסיכויים להאט ואפילו לעצור את קצב התפתחות הדמנציה. 

ולגבי האלצהיימר, אני מביאה כאן בקיצור את הסיפור על הרופאה, ד"ר מרי ניופורט, שתוכלו כמובן למצוא ברשת. בעלה, סטיב, התחיל בגיל 53 להראות סימנים של דמנציה מתקדמת, שבהמשך אובחנה כאלצהיימר. הוא קיבל את התרופות המקובלות נגד המחלה, אבל מצבו רק החמיר. אשתו, שהחליטה ללמוד כל מה שניתן על המחלה, הבינה שזה תהליך שמתחיל שנים לפני שהסימפטומים מתגלים ומקורו בבעיות באינסולין, המונעות מתאים במוח לנצל את הגלוקוז, שהוא מקור הדלק העיקרי שלהם ובלעדיו הם מתים.

אלטרנטיבה לגלוקוז, כמקור אנרגטי לתאי המוח, הם שומנים המכונים קטונים. כאשר מעכלים שומנים בעלי שרשרת בינונית של טריגליצרידים, כמו שיש בשמן הקוקוס, הכבד הופך אותם לקטונים. שבועיים אחרי שהוסיפה שמן קוקוס לתזונה של בעלה, חל שיפור במצבו. אחרי שנה, כשכל הזמן מצבו רק הולך ומשתפר, הוא פחות או יותר חזר לעצמו, עד שסריקת  mri  הראתה כי ניוון המוח נפסק לגמרי. יש הטוענים ששימוש קבוע בשמן קוקוס הוא סוג של הגנה מפני התפרצות מחלת האלצהיימר, ויכול גם לעזור לעוד מחלות, בהן: פרקינסון, טרשת נפוצה, ALS, אפילפסיה, מחלת הנטינגטון וסוכרת סוג 2. לפי ד"ר ניופורט שטיפלה בשמן הזה בבעלה, צריכה יומית של 4 כפיות מספיקה. כדאי להתחיל בהדרגה. ומי שממש מתעניין בנושא הזה, יש עליו , כאמור, המון חומרים ברשת ונכתבו גם מספר ספרים.