Skip to content

"שעה של שקט" בבית לסין ובתיאטרון חיפה: שעה וחצי של בידור טוב

לא נפלתי מהכיסא, אבל קיבלתי פארסה די מטורפת, שתחמם לכם את החורף. ששון גבאי לא יורד לרגע מהבמה ומנצח על שורה של מצבים אבסורדיים ושחקנים מעולים
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

★★★★

צריך לקחת את ההצגה הזו בקלילות. בסך הכל מדובר בפארסה, סוג של קומדיה "נחותה", שבה הדמויות גרוטסקיות והמצבים מוקצנים עד כדי אבסורד. אם עושים את הפארסה נכון, זהו בהחלט הישג אמנותי. כי להצחיק בתיאטרון קשה יותר מאשר לא להצחיק. ומה אנחנו צריכים בימים אלה אם לא שעה של שקט, רצוי מצחיקה?

פצצת אנרגיה. גבאי. צילום: ז'ראר אלון

"שעה של שקט", מאת הצרפתי פלוריאן זלר, הפקה משותפת של בית לסין ותיאטרון חיפה, מספקת את הסחורה. לא נפלתי מהכיסא מרוב צחוק, אבל קיבלתי פארסה די מטורפת מאת הצרפתי פלוריאן זלר ובבימוי סביר של משה נאור.

ששון גבאי הוא מישל, גבר באמצע החיים, שמבקש שעה של שקט כדי שיוכל להאזין לתקליט ג'ז נדיר שהוא אוהב. אבל לאשתו, לבנו ולשיפוצניק בבית יש תוכניות אחרות. אשתו מחליטה לגלות לו דווקא ביום הזה, שהיא בגדה בו עם החבר הכי טוב שלו, ושהבן האנרכיסט שלו הוא בכלל לא שלו. ויש גם שכן נודניק, שמשגע אותו. ואם זה לא מספיק, אז החבר הטוב של מישל, זה ששכב עם אשתו, מגיע לביקור.

אבל גם למישל יש מאהבת, שהיא לא במקרה החברה הכי טובה של אשתו. גם היא מפציעה לדירה כדי לגלות לחברה הכי טובה שלה, אשתו של מישל, את הסוד. מבולבלים?

בגידות ושקרים. גבאי וקלדרון. צילום: ז'ראר אלון

ששון גבאי, שלא נולד כשחקן קומי, הוא פצצת אנרגיה מצחיקה, לא יורד מהבמה לרגע ומנצח על שורה של שחקנים מעולים ביניהם הדס קלדרון, רפי תבור גיל וסרמן וג'יל בן דוד. לפעמים גבאי לוחץ יותר מדי כדי להצחיק, כאילו אינו סומך על עצמו. אבל הוא שחקן מיומן וגם כשהוא לוחץ, או לחוץ, זה עובר. הקהל אוהב אותו.

השם "שעה של שקט" נשמע מוכר. על בסיס המחזה של זלר נוצר סרט מצליח בצרפת, שהגיע גם לארץ, אבל לא נעשה  כאן להיט היסטרי. גם ההצגה אינה להיט היסטרי, אבל שומרת על אנרגיה טובה ועל קצב מהיר. "שעה של שקט" היא שעה וחצי של בידור טוב, פארסה עשויה היטב, שתחמם לכם את החורף. לא פחות, אבל גם לא יותר.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן