Skip to content

דיגיטלי ומקרב

הקשר האדם-גולם המחשב ממשיך להתפתח ללא שליטה, החיים נעשים דיגיטליים יותר, האפשרויות מתרבות. בכנס הרביעי בנושא האינטראקציה אדם-מחשב שנערך במכללת שנקר הוצגו כלים יומיומיים שהולכים ומתפתחים ומשרתים אותנו בדרכים חדשות כדי לתקן ולרתום את ההתפתחויות לטובתנו. בתערוכה שנערכה במקביל הוצגו תכשיטים אלקטרוניים לבישים ומרתקים

דיגיטלי ומקרב

הקשר האדם-גולם המחשב ממשיך להתפתח ללא שליטה, החיים נעשים דיגיטליים יותר, האפשרויות מתרבות. בכנס הרביעי בנושא האינטראקציה אדם-מחשב שנערך במכללת שנקר הוצגו כלים יומיומיים שהולכים ומתפתחים ומשרתים אותנו בדרכים חדשות כדי לתקן ולרתום את ההתפתחויות לטובתנו. בתערוכה שנערכה במקביל הוצגו תכשיטים אלקטרוניים לבישים ומרתקים

ההתראות שאתם מקבלים בטלפון מעצבנות אתכם? התשובה היא כן. וגם לא. כאשר ההתראה לא חשובה, והיא מוגשת לנו בצורת צליל שמפר את הריכוז שלנו במשהו אחר, חשוב, היא מטרידה. כאשר היא מביאה לידיעתנו משהו מאוד חשוב לנו או קשור לסיטואציה בה אנו נמצאים, היא מוערכת ונתפשת כמועילה. נכון שזה נשמע מובן מאליו, אך אלה הן המסקנות של מחקר באוניברסיטת חיפה, שנערך במוזיאון שבתוך האוניברסיטה על ידי עידו בז'ה, יואל לניר וצבי קופליק, והשתמש בהתראות למוצגים בתוך המוזיאון.

מחקר אחר, שנמצא בחיתוליו והוצג על ידי יהב אמסלם ממכללת שנקר, מצא שאנשים עם ADHD יכולים להעזר מאוד בהחזרת קשב על ידי רובוט ידידותי שמסב את תשומת ליבם בצורה חביבה ונחמדה לכך שיצאו מריכוז. שוב, נשמע מובן מאליו, אך כמובן שבמחקר זה, שיילך ויתפתח, ייחקרו נושאים נוספים שיוכלו לתרום למיקוד קשב בדרכים שאינן תרופתיות ואין להן תופעות לוואי מזיקות.

                 יהב אמסלם משנקר מציג את מחקר הרובוט שמסייע בהתמודדות עם ADHD

עידית נוימן שטיינר, שפרוייקט הגמר שלה לתואר שני במכון הטכנולוגי בחולון עוסק בנושאים של סינכרוניזציה בין אנשים באמצעות טכנולוגיה משחקית. הסינכרון, מספרת נוימן שטיינר, גורם לאנשים לקשר חיובי. הסינכרון בו שני אנשים צריכים לחקות זה את זה, הוא הפוך לסלפי שמתמקד בי עצמי. כשאנשים צריכים להסתנכרן הם מסתכלים החוצה מעצמם.

ניסיון בסנכרון. צילום: אחיקם בן יוסף

"מעניין", אומרת נוימן שטיינר, "שיש מגמות אופייניות לפי גילאים. למשל, ילדים מתמקדים בתוך המשחק בעצמם, בני הנוער מנסים להסתנכרן בדרכים שונות, אך מבוגרים מתחלקים לכמה סוגים: יש כאלה שמסתכלים בעיקר על עצמם, אחרים מנסים להתמקד רק בשני, ויש כאלה שמתייחסים בעיקר לאינטראקציה ביניהם לבין אחרים". זה מצביע כנראה על דפוסי אישיות והתנהגות חברתית שונים.

קרן גיספן מדגמנת את הענק בשם 'דוקומנטמי' שהמציאה עם קטיה רביי  ותמר פלאי, חברותיה ללימודים במגמת עיצוב תכשיטים. אנטי-תיזה לרשתות החברתיות ולסלפי

במקביל לכנס התקיימה בשנקר תערוכה של מיכשור לביש. בתערוכה המרתקת הציגו הסטודנטים מוצרים מעניינים כגון ענק לצוואר שיש בו חלק דמוי סלולרי עם מצלמה שמשובץ בענק והוא מצלם לפי תכנות מראש. שוב, בניגוד לסלפי הפופולרי מאוד, אדם מצלם את  מה שהוא רואה בסביבתו והוא נושא עמו תמונות מיומו, תמונות שמתעדות עבורו את מה שקרה לו ומי שפגש במהלך היום.

מסקנתי מהיום הזה: תכשיטים שמבוססים על החוויות שלנו ומותאמים ואף משרתים אותנו, התפתחויות חברתיות ותיקוני ליקויים, הטכנולוגיה שמחבלת בתחומים שונים של חיי היומיום שלנו יכולה גם לשרת אותנו.

ההתראות שאתם מקבלים בטלפון מעצבנות אתכם? התשובה היא כן. וגם לא. כאשר ההתראה לא חשובה, והיא מוגשת לנו בצורת צליל שמפר את הריכוז שלנו במשהו אחר, חשוב, היא מטרידה. כאשר היא מביאה לידיעתנו משהו מאוד חשוב לנו או קשור לסיטואציה בה אנו נמצאים, היא מוערכת ונתפשת כמועילה. נכון שזה נשמע מובן מאליו, אך אלה הן המסקנות של מחקר באוניברסיטת חיפה, שנערך במוזיאון שבתוך האוניברסיטה על ידי עידו בז'ה, יואל לניר וצבי קופליק, והשתמש בהתראות למוצגים בתוך המוזיאון.

מחקר אחר, שנמצא בחיתוליו והוצג על ידי יהב אמסלם ממכללת שנקר, מצא שאנשים עם ADHD יכולים להעזר מאוד בהחזרת קשב על ידי רובוט ידידותי שמסב את תשומת ליבם בצורה חביבה ונחמדה לכך שיצאו מריכוז. שוב, נשמע מובן מאליו, אך כמובן שבמחקר זה, שיילך ויתפתח, ייחקרו נושאים נוספים שיוכלו לתרום למיקוד קשב בדרכים שאינן תרופתיות ואין להן תופעות לוואי מזיקות.

                 יהב אמסלם משנקר מציג את מחקר הרובוט שמסייע בהתמודדות עם ADHD

עידית נוימן שטיינר, שפרוייקט הגמר שלה לתואר שני במכון הטכנולוגי בחולון עוסק בנושאים של סינכרוניזציה בין אנשים באמצעות טכנולוגיה משחקית. הסינכרון, מספרת נוימן שטיינר, גורם לאנשים לקשר חיובי. הסינכרון בו שני אנשים צריכים לחקות זה את זה, הוא הפוך לסלפי שמתמקד בי עצמי. כשאנשים צריכים להסתנכרן הם מסתכלים החוצה מעצמם.

ניסיון בסנכרון. צילום: אחיקם בן יוסף

"מעניין", אומרת נוימן שטיינר, "שיש מגמות אופייניות לפי גילאים. למשל, ילדים מתמקדים בתוך המשחק בעצמם, בני הנוער מנסים להסתנכרן בדרכים שונות, אך מבוגרים מתחלקים לכמה סוגים: יש כאלה שמסתכלים בעיקר על עצמם, אחרים מנסים להתמקד רק בשני, ויש כאלה שמתייחסים בעיקר לאינטראקציה ביניהם לבין אחרים". זה מצביע כנראה על דפוסי אישיות והתנהגות חברתית שונים.

קרן גיספן מדגמנת את הענק בשם 'דוקומנטמי' שהמציאה עם קטיה רביי  ותמר פלאי, חברותיה ללימודים במגמת עיצוב תכשיטים. אנטי-תיזה לרשתות החברתיות ולסלפי

במקביל לכנס התקיימה בשנקר תערוכה של מיכשור לביש. בתערוכה המרתקת הציגו הסטודנטים מוצרים מעניינים כגון ענק לצוואר שיש בו חלק דמוי סלולרי עם מצלמה שמשובץ בענק והוא מצלם לפי תכנות מראש. שוב, בניגוד לסלפי הפופולרי מאוד, אדם מצלם את  מה שהוא רואה בסביבתו והוא נושא עמו תמונות מיומו, תמונות שמתעדות עבורו את מה שקרה לו ומי שפגש במהלך היום.

מסקנתי מהיום הזה: תכשיטים שמבוססים על החוויות שלנו ומותאמים ואף משרתים אותנו, התפתחויות חברתיות ותיקוני ליקויים, הטכנולוגיה שמחבלת בתחומים שונים של חיי היומיום שלנו יכולה גם לשרת אותנו.

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן