דו"ח קשה העוסק בתנאי כליאה, שיטות חקירה ואלימות מילולית ופיסית של נחקרים בידי השב"כ, הותר הבוקר (רביעי) לפרסום. הדו"ח טוען כי קיימת מדיניות רשמית של המדינה ב"שגרת התעללות בנחקרים". הדו"ח הוכן בידי ארגוני זכויות האדם "בצלם" ו "המוקד להגנת הפרט". הדו"ח מתאר בפרוטרוט את תנאי המעצר והחקירה במתקן החקירות בכלא שקמה באשקלון, על סמך תצהירים ועדויות של 116 עצירים ביטחוניים פלסטינים שנחקרו במקום בין אוגוסט 2013 למארס 2014.
העדויות מספרות על מניעת שינה, כבילות ממושכות, אלימות מילולית ולעיתים פיסית; חשיפה לקור וחום; מזון מועט ובאיכות ירודה; כליאה בצינוק קטן ומצחין, לרוב בבידוד, בתנאי היגיינה ירודים למשך ימים ארוכים. כך לטענת כותבי הדו"ח נראית חקירה שגרתית במתקן החקירות של השב"כ בבית הסוהר שקמה. על פי העדויות עולה כי לכל התנאים הללו, או לחלקם, נחשף כמעט כל אחד מהנחקרים. כשליש מהנחקרים הגיעו למתקן לאחר שהוכו או שעברו התעללות בידי חיילים או שוטרים בעת מעצרם; לפחות 14 מהם נחקרו בעינויים בידי הרשות הפלסטינית זמן קצר לפני מעצרם בידי ישראל.

תנאי מעצר קשים ולא אנושיים כחלק ממדיניות חקירה
על פי העדויות מתברר כי תנאי המעצר בשקמה הם חלק בלתי נפרד מהחקירה עצמה. הדו"ח קובע כי מטרתם להחליש את גופו ואת נפשו של העציר במקביל לחקירה הפרונטלית בחדר החקירות. "שילוב זה של תנאי מעצר וחקירה – המהווה התעללות, יחס בלתי אנושי ומשפיל, ובחלק מהמקרים אף מגיע לכדי עינויים – הופעל באופן שיטתי כלפי נחקרים פלסטינים בשקמה. כל זאת תוך הפרה בוטה של המשפט הבינלאומי, של פסיקת בג"ץ ושל אמות מידה מוסריות בסיסיות", טוענים בארגוני זכויות האדם.

האשמה: שיטת חקירה אכזרית אלימה וחמורה כמדיניות חקירה רשמית
העדויות כוללות דיווחים חוזרים ונשנים על התנהלות בלתי חוקית של הרשויות, שתוארה בעקביות על ידי נותני העדויות וגם על ידי נחקרים במתקני כליאה אחרים בתקופות קודמות.
"מכל אלה עולה כי זוהי מדיניות החקירות הרשמית, המיושמת באופן שיטתי", מאשימים כותבי הדו"ח. לטענתם מדיניות זו כוללת אלימות והשפלה בעת המעצר; תנאי כליאה בלתי אנושיים הכופים על הנחקר צפיפות וזוהמה; ניתוק העציר מהעולם החיצון תוך גרימת חסך חושי, תנועתי וחברתי; מתן מזון ירוד ומועט; חשיפה לתנאי קור וחום קיצוניים; איזוק ממושך לכיסא החקירה, לעתים בתנוחות מכאיבות במיוחד; מניעת שינה לאורך זמן; איומים, קללות, צעקות והשפלות – ובכמה מקרים אף אלימות ישירה מצד החוקרים.
זאת ועוד – מעבר להפעלה ישירה של אמצעים אכזריים, בלתי אנושיים ומשפילים, רשויות החקירה שותפות לעינויים באופן עקיף כאשר הן משתמשות ביודעין במידע שהושג בעינויים – לרוב קשים ואכזריים – שהפעילו חוקרי הרשות הפלסטינית נגד הנחקרים, נכתב בדו"ח.

חיילים מתעללים, רופאי שב"ס מעלימים עין, שופטים צבאיים מאריכים מעצר שרירותית ופרקליטות שמעניקה חסינות
הדו"ח מצייר כי משטר החקירות המסתמך על הפעלת אמצעים כאלה, הן בחקירה הפרונטלית והן בתנאי המעצר, עוצב למעשה בידי רשויות המדינה ואינו יוזמה פרטית של חוקר או סוהר זה או אחר. מערך החקירות מופעל למעשה בידי השב"כ, אך מעגל רחב של רשויות משתפות עמו פעולה ומאפשרות אותו, טוענים כותבי הדו"ח.
לטענתם רשויות השב"ס מעצבות את תנאי הכליאה כך שישתלבו במשטר החקירות המיועד לשבור את נפשו של הנחקר; אנשי הרפואה ובריאות הנפש של השב"ס נותנים אור ירוק לחקירת פלסטינים המגיעים למתקן – גם כשמצב בריאותם לקוי – ואף משיבים לידי החוקרים נחקרים שבהם טיפלו לאחר שבריאותם הפיזית והנפשית נפגעה כתוצאה מהחקירה; חיילים ושוטרים מביאים נחקרים לידי השב"כ אחרי שהתעללו בהם, מפקדיהם מעלימים עין, והפרקליטות הצבאית ופרקליטות המדינה אינן ממצות עמם את הדין; שופטים צבאיים מאשרים כמעט אוטומטית את הארכות המעצר ואת התמשכות ההתעללות והתנאים הבלתי אנושיים; פרקליטות המדינה והיועץ המשפטי לממשלה מעניקים עד כה חסינות מלאה לחוקרי השב"כ; שופטי בג"ץ דוחים באופן שיטתי עתירות נגד מניעת מפגש של נחקרים עם עורכי דינם. כל אלה שותפים, במידה זו או אחרת, למרכיבים השונים של היחס הבלתי אנושי, המשפיל, האכזרי והמתעלל שאליו חשופים נחקרים פלסטינים בשקמה ובמקומות אחרים.

עדות: " שוטרים הצטלמו איתי כשהייתי ליד גלגל המכונית המשטרתית. עשו תנועות, צחקו ולקחו תמונות למזכרת"
אחד ממוסרי העדויות פיראס מיסכ, בן 24, עובד תעשייה מחברון העיד: "הייתי בתל אביב ללא אישור שהייה. בערך בשעה 12 בצהריים התנפלו עלינו פתאום כשמונה רעולי פנים. הם אמרו שהם מהמשטרה. הוציאו אותי מהחדר כשאני אזוק בפלסטיק לאחור, מאוד חזק. ביקשתי שיתירו קצת, ואחד מהם הידק עוד יותר. היו כאבי תופת.
הייתי כחצי שעה ברחוב, על הרצפה, כשפניי לקיר. ישבו מעלי לפחות שלושה מתוכם. הם נתנו לי מכות רצח באגרופים ובאלות בראש ובחזה, כשידיי אזוקות לאחור והאזיקונים לוחצים ולוחצים. הם דפקו את ראשי בקיר כמה פעמים. כל פעם שניסיתי לדבר איתם, הם נתנו עוד יותר מכות. הראש שלי התנפח וגם הזרועות והחזה. היו לי מלא שטפי דם. עד היום יש לי כאבים בצד שמאל, מתחת לצלעות. אחרי חצי שעה הגיעה המשטרה. צבע הבגדים שלהם לא היה כחול, אבל היה להם סמל של עלה וחרב. הם חקרו את זהותי ואז לקחו אותי. הם לא הסכימו להתיר קצת את האיזוק. הרבה שוטרים הצטלמו איתי כשהייתי ליד גלגל המכונית המשטרתית. הם צילמו את עצמם אתי עם הניידים שלהם. הם עשו תנועות וצחקו ולקחו תמונות למזכרת. הם הביאו אותי מהשטח לתחנה.

יצוין כי ארגון "חוננו" המייצג לא מעט עצירים יהודים מהימין הקיצוני, התלונן וטען לא פעם כי העצורים נכלאו ונחקרו בשיטות כליאה וחקירה הדומות לאלו המתוארות בדו"ח. כל לדוגמא כינסו לא מזמן עורכי הדין של החשודים בהצתה ורצח המשפחה בכפר דומא, ביניהם נערים קטינים, מסיבת עיתונאים בה הם טענו כי הזדעזעו קשות מהפרטים ששמעו אודות חקירתם. לטענתם של הקטינים בפגישה עם עורכי דינם, החקירה כללה עינויים קשים, דברים שלא נעשו בעבר במדינת ישראל. במסיבת העיתונאים שנערכה בירושלים אמר עורך הדין עדי קידר כי זה "יום עצוב למערכת המשפט ואכיפת החוק. בחדר החקירות בשב"כ לנחקר אין זכות. אין דין ואין דיין ומותר לעשות הכול כולל בגופו של העצור".

בצלם: על ישראל לחדול לאלתר מהשימוש ביחס אכזרי, בלתי אנושי ומשפיל, בהתעללות ובעינויים. השב"כ: הטענות המוצגות בדו"ח מוצגות באופן מגמתי ומעוות
בארגוני זכויות האדם מגיבים לדו"ח עצמו כי "אין לנו אלא לחזור ולדרוש את מה שהיה צריך להיות מובן מאליו: על ישראל לחדול לאלתר מהשימוש ביחס אכזרי, בלתי אנושי ומשפיל, בהתעללות ובעינויים כלפי נחקרים, הן במהלך החקירה הפרונטלית והן באמצעות תנאי הכליאה. נוסף על כך, על ישראל להקפיד על האיסור נגד עינויים והתעללות גם במסגרת שיתוף הפעולה הביטחוני שהיא מקיימת עם הרשות הפלסטינית".
בשב"כ הגיבו לדו"ח ומסרו כי "שירות הביטחון הכללי מבקש להבהיר כי בבית המשפט העליון תלויה ועומדת עתירה העוסקת בטענות המופיעות בטיוטת דו"ח "בצלם" (בג"ץ 6392/15). מאחר שמסגרת העתירה הגישה המדינה תגובה מפורטת הדוחה את הטענות, אין בכוונת שב"כ להתייחס לטענות המוצגות בטיוטת הדו"ח באופן מגמתי ומעוות.
יודגש כי חקירות שירות הביטחון הכללי מתבצעות בהתאם לחוק ובמטרה לסכל ולמנוע פעילות שנועדה לפגוע בביטחון המדינה. פעילות השירות נתונה לפיקוח ולביקורת שוטפים של גורמים פנימיים וחיצוניים, לרבות מבקר המדינה, פרקליטות המדינה, היועץ המשפטי לממשלה, כנסת ישראל ובתי המשפט".
בחודש נובמבר 2010 פרסמו הארגונים בצלם והמוקד להגנת הפרט דו"ח דומה שכלל עדויות של 121 עצירים ממתקן החקירות בפתח תקווה, עדויות שסיפרו על שימוש בבני משפחה סובלים, תנאי על תנאי היגיינה מבישים ואור בוהק 24 שעות – "כמו מדינה רודנית". המדינה הגיבה: כי אין ביסוס לטענות, וביהמ"ש דחה טענות דומות.
סקר המכון הישראלי לדמוקרטיה – רוב מוחץ להפעלת כוח פיזי בחקירות שב"כ

85% מהציבור היהודי מצדדים בהפעלת כוח פיזי בחקירות של שירות הביטחון הכללי. כך עולה מסקר שנערך על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה בשיתוף אוניברסיטת תל אביב שהתפרסם בתחילת ינואר 2016.
הסקר 'מדד השלום' בדק את עמדת הציבור הישראלי לגבי האפשרות ששירות הביטחון הכללי יפעיל אמצעים פיזיים חריגים בחקירות גורמים החשודים במעורבות בטרור – יהודים וערבים.
מהסקר עולה כי 85 אחוזים, כאמור, תומכים בהפעלת כוח, אך 29.6% מהם תומכים בהפעלת כוח רק במקרה שמדובר ב"פצצה מתקתקת", 26% תומכים רק במקרה שיש אישור מגורמים בכירים ו-29.4% תומכים בהפעלת כוח כאשר מדובר בחשודים בביצוע פיגועים.
השב"כ עצמו זוכה לביקורות מאוד חיוביות בסקר: בציבור היהודי קיימת הסכמה כמעט מלאה (88%) שהשב"כ עושה את עבודתו בכל מאמץ אפשרי כדי למנוע פיגועים של פלסטינים נגד יהודים.