כמו שכבר אמרתי קירות מארסיי לא מפסיקים להשתנות. לשום יצירה אין אורך חיים רב אלא אם כן הוזמנה במיוחד ובדרך כלל מדובר על חנויות. מעבר לזה גם גדולי האמנים אינם מקבלים יותר משבוע שבועיים של חיי קיר בלי ונדליזם. אפילו העתק של יצירת מופת של ואן גוך שבוצע על ידי זוג אמנים (גבר ואישה) לא שרד יותר משבועיים. אמנים רבים מייצרים סדרות שלמות שמפוזרות בכל רחבי העיר. כל נסיון לרכז את כל הסדרות נדון לכישלון שכן רק החיפוש אחריהן יקח חודשים.

אחת הסדרות היפות ביותר היא סדרת דיוקנים צבעוניים של נשים ועוד תתקלו ברבים כאלו בהמשך. העבודות הללו מבוצעות על נייר המודבק לקירות.

אמנים רבים פועלים במארסיי וסביבותיה כשהמסר שלהם הוא מסר של מחאה, דמוקרטיה, חופש היצירה, פרטיות ועוד, רבים מהם, נשארים במחתרת למרות שהמסר שלהם הוא מסר ברור ולגיטימי.

לא פעם מזמינים בעלי חנויות מהאמנים דקורציה שתתאים לחנות שלהם, ולפעמים הם פשוט נותנים לאומן יד חופשית והתוצאות מהממות.

הסדרה למעלה מזכירה ערבסקות, האומן ממוצא ערבי וההתמחות שלו היא בעצם קליגרפיה, הרבה מאוד כתובות סתמיות שלו ניתן למצוא במרכז העיר.

לעיתים קרובות מתארגנים אירועים שכל עיקרם הוא גרפיטי ובמהלך סופי השבוע ממלאים מיטב האומנים את הקירות בשכונת קור ג'וליאן. התמונה הבאה נמרחה באירוע האחרון על כל המבנה המדובר – בהסכמת הדיירים כמובן.

אמנים רבים מטיילים בעולם ומשאירים את חותמם בכל מקום בו הם נוחתים, כך שיתכן מאוד שסגנון כלשהו יזכיר לכם יצירה שראיתם היכן שהוא בעיר אחרת בעולם.

עוד תתקלו בהמשך ביצירות של FKDL ממארסי אבל גם בניו יורק כבר נצפו עבודות שלו

להזכירכם זוהי כתבה שלישית בלבד בסדרה

כתבה שניה
כתבה ראשונה