Skip to content

מה עומד מאחורי הוצאת הכוחות הרוסיים מסוריה

החלטתו של נשיא רוסיה להסיג את כוחותיו מסוריה, הפתיעה שוב ממשלות ואירגוני ביון בעולם כולו, אולם מניתוח הדברים עולה שפוטין אכן השיג בסוריה "את רוב מטרותיו", אם כי לאו דווקא בשדה הקרב. על מנת להבין את צעדו הנוכחי, יש תחילה לעמוד על הסיבות שהביאו את הנשיא הרוסי להתערב בלחימה לפני כחצי שנה.
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
מפציץ מדגם טופולוב 160 (התמונה באדיבות ויקיפדיה)

לפני כחצי שנה עוד בטרם שכחו קולות הביקורת הקשה שהוטחה בנשיא פוטין בשל התנהלותו הכוחנית במזרח אוקראינה, שב הנשיא הרוסי והדהים אף סובייטולוגים מנוסים, כאשר החליט במפתיע ליטול חלק פעיל בלחימה בסוריה. לצעדו זה של הנשיא פוטין היו בזמנו מספר מניעים/סיבות ואלו העיקריות שבהן:

מעבר לשמירה על אינטרסים רוסיים אסטרטגיים בסוריה, קרי נמלי הים בלטקיה וטרטוס, חפץ פוטין להפגין נאמנות וסיוע לבן ברית במצוקה, ובכך העביר למעשה שני מסרים רבי חשיבות. האחד יועד לכל מאוכזבי ונבגדי הנשיא אובמה, "סקטור" שהלך והתרחב במהלך שבע השנים האחרונות. לשון אחר: עליי פוטין, אתם יכולים לסמוך בעת צרה.

המסר הנוסף הופנה אז לוושינגטון, לונדון, פריז ובון, והיו בו למעשה שתי קביעות. אני נשיא רוסיה שוב עושה ככל העולה על רוחי על אף וחרף גינויי, איומיי, ואף הסנקציות מצד מדינות המערב. בנוסף שידרה הכניסה ללחימה בסוריה, שידרה זלזול בתקיפות האוויריות הספורדיות שביצעו מדינות המערב כנגד מטרות דעא"ש. גם פה בארץ היו שאמרו: "עכשיו הוא יראה להם איך באמת צריך לטפל בדעא"ש.

במערב מתקשים להבין זאת, אולם לענייני כבוד משקל רב בהוויה הפוטינית. עצם הכניסה ללחימה בסוריה ודווקא היכן שכשלו עד כה מדינות המערב, היה בה כדי לתחזק ולתדלק את שאיפתו (יש אומרים חלומו) של הנשיא פוטין, להשיב/להחזיר את רוסיה לימיה הגדולים כמעצמת על. אם גם באותה הזדמנות/מהלך אפשר לפגוע במיליטנטיים המוסלמים שנואי נפשו עוד מימי מלחמת צ'צ'ניה, אזי מה טוב.

כתרים ומחמאות רבות (במרכאות ושלא במרכאות) הורעפו על ראשו של הנשיא פוטין לאורך כל ימי שנות שלטונו, אולם איש לא יחס לו מעולם טיפשות. על כן גם הפעם מיהר הנשיא הרוסי לזהות הזדמנות להסיג את כוחותיו מסוריה, וכדרכו אמר ומיד גם החל בעשיה. גם הפעם החלטתו התבססה על מספר מרכיבים ואלו העיקריים שבהם:

תקיפות חיל האוויר הרוסי, סייעו בגזרות מסוימות לצבאו המדולדל והמותש של הנשיא אסד, להשיג אי אילו הישגים מקומיים, אך לא מעבר לכך. גם הנשיא פוטין יודע היטב כי לא ניתן להגיע בתקיפות אוויריות בלבד לכדי הכרעה, והדבר נכון שבעתיים כשמדובר בתקיפת אירגוני טרור וגרילה. על מנת להגיע לכדי הכרעה, היה על הנשיא הרוסי להעביר לסוריה דיביזיות וארמיות של הצבא האדום, והמחיר גם בחיי אדם, עלול היה להיות כבד. ואם במחיר עסקינן, אז גם הלוחמה האווירית הרוסית היום יומית בסוריה עולה בכסף רב וזאת, דווקא בעת שרוסיה נאנקת עתה תחת משבר כלכלי עמוק וחריף כמוהו לא חוותה שנים רבות.

כשהנשיא פוטין אומר שמרבית המטרות בסוריה הושגו, הוא אינו מכוון לשדה הקרב אלא דווקא להפסקת האש שהושגה לפני שבועות ספורים. לתפיסתו של פוטין, ללא לחץ מעורבותו והפצצות מטוסיו, לא היו הארגונים למיניהם מגיעים כלל לשיחות הפסקת האש, ובכך כאמור הישגו העיקרי. עתה משהושגה הפסקת האש, מפנה פוטין את השטח ומותיר את הצדדים להחליט לבדם על גורלם.

אל לנו לטעות בו בנשיא פוטין. אין שום ספק כי אין הבכוונתו לזנוח את אחיזתו בסוריה. בסיסיו לאורך החוף הסורי, ימשיכו לשרת הצבא האדום שאף יגן עליהם באם תתהווה כלפיהם איום או סכנה. ארגון דעא"ש ואלו הקרובים לו, אינם שותפים להסכם הפסקת האש, ובשורותיהם מצויים לוחמים רבים שהגיעו מאזור הקווקז הרוסי. באלה גם אלה, חיילות האוויר והים של הצבא האדום ימשיכו "לטפל" הן בסוריה והן בעיראק, אם כי התקיפות ישאו להבא אופי שונה. לא עוד תקיפות סיוע קרוב לכוחותיו של אסד, אלא בעיקר תקיפת מטרות איכות באמצעות טילי שיוט ומפציצים שיצאו וישובו לבסיסיהם שברוסיה.

אילו עוד שפנים צופן לנו הנשיא הרוסי? קשה לדעת. נותר לנו רק להמתין לנובמבר 16, בתקווה שהנשיא פוטין לא יפיח חיים במלחמה הקרה ההיא.

2 Comments

  1. גידי
    16 במרץ 2016 @ 14:26

    פוטין אינו טיפש הוא זיהה לפני שנים את הנשיא המוסלמי החיוור אובמה וחולשותיו . לתוך הריק הזה נכנס ברגל גסה בעל הבית וסיפח בכח את האי האסטרטגי קרים לרוסיה. כמובן כל זאת למרות התנגדות ואיומים של אמריקה אירופה נאטו וכו… פוטין בצדק לא סופר אותם. פוטין מראה לעולם איך מעצמה צריכה להתנהל.
    פוטין לימד את המערב איך נלחמים בטרור ואת זה אנחנו צריכים לעשות לאוייב,או לגרום להם להבין שזה גורלם.
    האיראנים וחיזבאללה שרק לפני שבועיים הוציאו כוחות יצתרכו לחזור ,מה טוב ליהודים אני לא בדיוק יודע.
    לא יהיה משעמם.

    • עמית מנדלזון
      16 במרץ 2016 @ 18:43

      גידי גידי נתתי לך קצת יותר מדי קרדיט ואתה מצטט את השטויות של כולם… "אובמה נשיא מוסלמי" תעיף מבט על הטלויזיה שלך, האם נראה לך שאם ברק אובמה היה מוסלמי באמת הוא היה נבחר בארה"ב של אחרי ה 11 בספטמבר ? תפעיל הגיון לא רגש

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן