הכנסת דחתה אתמול (ד') במליאה שתי הצעות מטעם "קדימה", לחקיקה שתחייב גיוס חרדים לצבא או לשירות אזרחי-לאומי. "צבא ישראל הפסיק להיות צבא העם, הלב מתקומם" אמרה לבני לחכי"ם. הרמטכ"ל אמר בכנס בצפון ש"כולם יכולים וצריכים לשרת – זהו כורח המציאות…אם לא נחיה ביחד, לא נחיה פה"

מאת צבי זינגר

מי שקיווה אולי, שהצבא יודיע שאין בכוחו או ברצונו לקלוט חרדים לשורותיו – בא הרמטכ"ל, בני גנץ, והבהיר חד משמעית כי צה"ל יכול ורוצה לשלב את כולם בצבא. הרמטכ"ל אמר זאת במהלך כנס מנהיגות שהתקיים בתל-חי לזכרו של רב-סרן איתן בלחסן ז"ל.

"נמצא את הדרך לשלב את כולם בצבא, השירות הצבאי הוא הכרחי לישראל ולא אלטרנטיבה אפשרית", אמר גנץ. "כולם יכולים וצריכים לשרת, זהו כורח המציאות".

"האתגרים במזרח התיכון השתנו, מה שאסור שישתנה זו המחויבות שלנו לעצמנו ולעשייה שלנו", אמר הרמטכ"ל. "האתגרים הביטחוניים אינם היחידים במדינת ישראל, אבל הם בתוקף – פעילים, נוכחים ומאיימים. גם לדורנו יש את התור שלו ואנחנו צריכים לעשות מעשה. לצערנו, לא כולם עושים זאת, לא כולם נוטלים חלק בנטל, אבל אנחנו חייבים להישאר חזקים ומאוחדים ולהסכים על המכנה המשותף. אם לא נחיה ביחד, לא נחיה פה".

לדברי רב אלוף גנץ, "השירות הצבאי הוא הכרחי למדינת ישראל, הוא לא אלטרנטיבה אפשרית. חלק מהערכים הלאומיים שלנו הם שאדם נותן לחברה בה הוא חי. כולם יכולים וצריכים לשרת – זו התווית דרך שצריך להתחיל איתה. אני משוכנע שהממלכתיות שלנו וההבנה שמדינת ישראל היא ערך משותף, הם הבסיס לשירות משותף בצה"ל".

בהתייחס לשירות המשותף בצה"ל אמר הרמטכ"ל כי "בצבא יהיה לכל אחד מקום לשרת. אין סיבה שנשים לא תשרתנה בכל מקום שהן יכולות". הוא ציין כי "החרדים משרתים בצה"ל ואנחנו יודעים למצוא את הדרך לשלב כל אחד בצבא. אנחנו נותנים את כל הצרכים הבסיסיים באופן שכל אחד יוכל לשרת. אין לנו כוונה להשפיע על אמונותיו או השקפותיו של מי שמתגייס לצה"ל ונתחשב איפה שאפשר. לא יהיו חטיבות נפרדות למגזרים שונים, הממלכתיות היא הגורם המוביל בצה"ל".

יו"ר ועדת החוץ והביטחון, שאול מופז, שהשתתף גם הוא בכנס, קרא לראש הממשלה לכונן ועדה משותפת לקואליציה ולאופוזיציה ולהביא הצעת חוק שירות על בסיס הסכמה לאומית רחבה לאישור הכנסת. "נפתחה הזדמנות לייצר שוויון אזרחי בנשיאה בנטל הביטחון הלאומי של ישראל. אני קורא לראש הממשלה לכונן ועדה משותפת לקואליציה ולאופוזיציה ולהביא הצעת חוק שירות על בסיס הסכמה לאומית רחבה לאישור הכנסת", אמר מופז.

בינתיים דחתה אתמול מליאת הכנסת שתי הצעות חוק שהגישו חברי כנסת מ"קדימה" בנושא גיוס חרדים לצה"ל ושירות לאומי-אזרחי. את הצעות החוק הציגה באופן יוצא דופן, ראש האופוזיציה, ח”כ ציפי לבני (קדימה). ”הגיע הזמן להפסיק לשקר את עצמנו", אמרה לבני. "צבא ישראל הפסיק להיות צבא העם, הלב מתקומם. שנים ניסינו להגיע להסכמות שישמרו על עולם הישיבות כסמל ליהדות. שנים השתמשו הפוליטיקאים החרדים בחולשת הפוליטיקאים שמדברים בפאתוס על הביטחון הלאומי ואחדות העם, כדי לשנות את כללי המשחק. אחדות העם עוברת קודם כל דרך תרומה משותפת לחברה. לכן, החקיקה אינה נגד החרדים אלא בעד אחדות ישראל. נבוא אליכם עם פרחים וצווי שירות כי אין ברירה, אתם חייבים לשרת ובכל מקום שהמדינה שלנו, של כולם, צריכה אתכם”.

לבני הוסיפה, ”גם אני מאמינה בתפילות אבל אתם תתפללו גם בצבא ובטירונות ובמילואים, בבתי החולים ובמכבי האש ובכל מקום בו ישראל זקוקה לעזרה. העוול הזה מאיים על הישרדותנו כחברה. פנו למנהיגים שלכם, לרבנים, שישתפו פעם אחת פעולה עם המדינה של כולנו. אנחנו כבר לא בגלות. העם דורש צדק חברתי שעובר דרך חובת השירות לכל. מפעל הישיבות ימשיך להתקיים אבל יפסיק להיות מקלט למשתמטים. זו הדרך היהודית והציונית, זה מה שצודק.

"אם המצב יימשך כמו שהוא, הוא יוביל לקרע בעם. יש שבר בישראל הציונית ויש לתקנו. אנחנו מוכנים להמשיך להיות מגש הכסף עליו ניתנה מדינת היהודים, אך לא מוכנים שזה יהיה המגש עליו נותנים ארוחות חינם”.

ח”כ יואל חסון (קדימה), מיוזמי הצעות החוק, פנה לח”כ משה גפני (יהדות התורה) ואמר ”אתה לא מייצג את הדור הצעיר, אתם מנותקים ממה שהציבור שלכם רוצה והולכים לשיח הישן. ההבדל ביניכם לחרדים בברוקלין הוא שלהם אין ברירה, אין מי שייתן להם קצבאות. זה דורש מכם אומץ לבוא למנהיגים שלכם ולומר שהמצב השתנה ושצריך לתקן. אני מאמין בהסכמה, אבל כשאתם בממשלה, אתם לא מוכנים להידבר.”

הצעת החוק, שהוסרה מסדר היום, באה לקבוע כי מי שנמצא פטור משירות סדיר לפי חוק שירות בטחון ייקרא לשרת שירות אזרחי.

את ההצעה השניה יזם ח"כ נחמן שי ”יש היום הזדמנות לכנסת לעשות תיקון היסטורי וצדק חברתי, הזדמנות להחזיר לבית הזה את כבודו האבוד", אמר ח"כ שי. "אנחנו חייבים להחזיר את התקווה והאמונה לרבים וטובים כי הארץ הזו היא שלהם – הם השליש המפורסם שעובד, משלם מיסים, מתגייס וממשיך לשאת בנטל, לא רק למען עצמו אלא למען אחרים, שרואים בקופה המדינית כספומט, לקחת אבל לא לתת, ללא מידה וללא הצדקה”.

שי הוסיף, ”אנו מבקשים כי הטובים והמוכשרים ימשיכו את לימודיהם, אך רבים אחרים יצאו לשירות לאומי, צבאי או אזרחי ויתרמו, כפי שקבע רה”מ- מי שרוצה לקבל גם צריך לתת. ובשעה שהפראיירים כפי שנקראים, יסכנו את חייהם וימלאו את התפקיד והמשימה המוטלת עליהם ייהנו האחרים מחיים של נוחות, קריירה, קידום אישי והפראיירים ימשיכו את דרכם”.

השר בני בגין (הליכוד), השיב להצעה ואמר ”ברור לנו שנצטרך למצוא דרך אחרת לטפל בסוגיית הפטורים, אנו לא יכולים להתעלם ממציאות. יש ייחוד לשירות הצבאי וצריך לשמור אותו ואין לטשטש את חשיבותו, גם אם הוא מוטל בכפייה על חלק מן החיילים. אני מבין את פסיקת בית המשפט העליון אבל אי אפשר להתעלם מן המציאות, לא בטוח שיש היום מקום נרחב לקליטה בצה”ל לעוד ועוד פלוגות של אנשים, שעל פי דרכם מכונים חרדים. יש מגבלות על יכולת הקליטה והרצון לקלוט בהסדרים מיוחדים חיילים שמקיימים מצוות מיוחדות על פי דרכם – כמו חרדים, והצבא כמובן מכבד את הדרך הזו. צריך לראות את התמונה בכללותה ולתת שהות נוספת למחשבה על החלופות”.