סלפי ישראל 2016: פוליטיקה של כיכרות

ללא צל של ספק, חולשת המערכת הפוליטית בישראל היא העומדת ביסוד הדברים הלא טובים שקורים לנו בזירת חיינו הציבוריים. ככה זה כשלא מטפלים בשאלות האמת והיסוד שלנו.

סלפי ישראל 2016: פוליטיקה של כיכרות

ללא צל של ספק, חולשת המערכת הפוליטית בישראל היא העומדת ביסוד הדברים הלא טובים שקורים לנו בזירת חיינו הציבוריים. ככה זה כשלא מטפלים בשאלות האמת והיסוד שלנו.

ללא צל של ספק, חולשת המערכת הפוליטית בישראל היא העומדת ביסוד הדברים הלא טובים שקורים לנו בזירת חיינו הציבוריים. ככה זה כשלא מטפלים בשאלות האמת והיסוד שלנו.

היום אנו אוכלים את הפירות הבאושים של התעלמותנו המתמשכת מן הצורך להבטיח את איכותן של מערכות חיינו הציבוריים במדינה ומוסדותיהם, ובראשן המערכת הפוליטית והמערכת השלטונית. מציאות זו מזמינה את התחזקותם של היסודות הקיצוניים בחברה הישראלית, מימין ומשמאל, ומייצרת שיח ציבורי מסית ומדיח, מפלג ומפצל. והעומדים בראש השיח הנורא והאיום הזה הם הפוליטיקאים. הם התוצר המובהק של חולשת המערכת הפוליטית בישראל הפוקדת את דורנו.

פוליטיקה של כיכרות צילום: דודו בכר

וכבר התנסחתי בעבר ואמרתי, כי הפוליטיקה בישראל, על סמלה בנין הכנסת, משולה למצודה של שמרנות וארכאיות בלב החברה הישראלית, הזורעת הרס ופורענות על סביבותיה. הסבר נרחב לתופעה זו נתתי בספרי על הפוליטיקה "לקראת פרדיגמה חדשה".

שוברים שתיקה, בצלם וארגוני שמאל נוספים, העוקפים את הדמוקרטיה הישראלית ומוציאים את דיבתה של הארץ רעה בקרב הגויים, כדי שמדינותיהן תצבענה באו"ם על הקמתה של מדינה פלשתינית ויטילו חרמות על ישראל, הוא צד אחד של המשוואה. ותגובת הציבור מן הימין למהלכים אלו, דוגמת היציאה לרחובות בקמפיין התמיכה בחייל שירה במחבל מנוטרל בחברון, בניגוד להוראות הצבא, והכפשת הרמטכ"ל ושר הביטחון במרשתת, הוא הצד השני של המשוואה הרעה הזו.

קריאה לריסון ולאחריות. דרך יצירת כאוס במדינה לא נשיג דבר.

חייבת לצאת מתוכנו קריאה לריסון ולאחריות. ויש לגייס לקריאה זו את הבוגרים ואחראים בקרבנו. דרך יצירת כאוס במדינה לא נשיג דבר. והעצוב בכל הסיפור הזה הוא, שבראיה מושכלת יותר, ניתן לקבוע כי אין כל הצדקה לרוח הרעה הזו. ושהשיח הנורא והאיום שמלווה את חיינו הוא ברובו מלאכותי ופיקציה – לא באשר לשאלה הפלשתינית וגם לא באשר לנושאים של חברה וכלכלה. לכך הקדשתי מספר מאמרים שהתפרסמו בחודשים האחרונים.

בעוד מדינות גדולות יכולות להרשות לעצמן מרחב מספיק גדול של שאננות, אוזלת יד וחוסר ארגון משווע, מדינה קטנה כמו ישראל, הנמצאת בסיטואציה גיאו-פוליטית קשה ומסובכת והחסרה משאבי טבע וסביבה, חובה עליה לחזק את ממד שיכלול המערכות בקרבה ודרכי התנהלותן, ולהעדיף זאת על פני דוגמתיות אידיאולוגית וקריאה מדומה של המציאות.

ואבו מאזן ואנשיו עומדים מן הצד וצופים בנו

ואבו מאזן ואנשיו עומדים מן הצד וצופים בנו, ואומרים לעצמם בימים נוראים אלה: "ראו את היהודים, עד כמה הם מצליחים וחכמים בהיי טק, באוניברסיטאות, בחקלאות ובתחומים רבים נוספים, ועד כמה הם כסילים בחשיבה אסטרטגית וגאו-פוליטית. כל שעלינו הפלשתינים והערבים לעשותו הוא לעמוד מן הצד, לחכך את ידינו בהנאה, ולתת לליצנים האלה לריב ביניהם עד שיתפוררו מבפנים, ותיסלל הדרך לסילוקה של הישות הציונית הזאת, ישראל, מהאדמה האסלמית הקדושה. הם כבר יעשו את העבודה בשבילנו”.

וממשיכים ללעג ולצחקק: "לנו יש את חכמת יושבי האוהלים של מדבריות ערב, ואת תפיסת הזמן האסלמי הנודע. דבר לא בוער, והכל שווייה שווייה. להם 'שלום עכשיו' ותקינות פוליטית, ולנו אסטרטגיית ההודנה, הצומוד, והג'יהאד. גירשנו את הצלבנים וכך יהיה עם היהודים. ו"הכיבוש", הוא המנוף האסטרטגי שלנו נגד הכופרים המערביים המצחיקים והמוזרים האלה, המדברים על זכויות אדם וערכים אוניברסליים – 'המתאבדים השיעים החדשים' של אזורנו. חה.. חה.. חה".

אנו נדרשים לתמורות גדולות בפוליטיקה

יהא עלינו לבסס מערכת פוליטית חדשה, הנשענת על שתי מפלגות הגמוניות חדשות ועל רפורמות גדולת בדרכי התנהלותן של המפלגות ובתרבותן וערכיהן. שום דבר טוב אליו נשאף לא יעלה ולא יצלח בידינו כל עוד אין אנו נותנים תשובה לפרובלמטיקה היסודית של חיינו הציבוריים.

ככל שנדחוק את הקץ כך יגבר קולו של הרחוב וכולנו נצא נפגעים. המרשתת תשתלט על חיינו ומדמוקרטיה ייצוגית נעבור לדמוקרטיית של כיכרות. כישלון הפוליטיקה הוא כישלונה הגדול של המדינה, ואת המחלה הזו צריך לרפא ובהקדם.

ו”.

3 Comments

  1. גורן
    2 באפריל 2016 @ 12:11

    כמה שאתה צודק בקשר ל" חכמת יושבי האוהלים של מדבריות ערב" .רק שכחת לציין את הסוסים הטרויאנים [כל ארגוני השמאל " הנאור" שלהם .המנסים להרוס את המדינה מבפנים . והם עושים מלאכתם נאמנה מלשנים מסיתים כנגד המדינה כאן והיותר מסוכן בחול שלא בדרך הדמוקרטית שהיא הקלפי וכאשר אומרים להם זאת הם מיד זועקים סתימת פיות סופה של הדמוקרטיה .גרמניה שנות השלושים .אפרטהייד .פשיזם . הם לא מגנים על הדמוקרטיה כמו שכתבתה הם עוקפים אותה הנזק שלהם גרוע יותר ישראל זקוקה לשני מפלגות עודף מפלגות הורס את המדינה מכל הבחינות קשה לבצע מדניות כאשר אתה תלוי במפלגות הסוחטות אותך , תמיד נהנה לקרוא אותך בהיר רהוט ונכון

  2. איפכא
    31 במרץ 2016 @ 12:41

    צמצום מספר המפלגות רק יחמיר את הבעיה שהצגת. הוא יגרום למועמדים לנסות לאסוף קולות מהמרכז ואז בעלי הדעות הקיצוניות ירגישו שנשארו בלי יצוג, ויפעלו בעצמם במרחב הצבורי.

  3. מנסה לשרוד
    31 במרץ 2016 @ 12:36

    קנאי שמאל כופים עלינו מלחמה. זה פלילי
    |
    לדעתי, כל פעילות שמחלישה את האיתנות האסטרטגית של המדינה (למשל, חרם כלכלי שפוגע בהכנסות המדינה ממסים ובתקציב הבטחון) מדרבנת את האויב לנצל את החולשה ולעשות פעולות איבה, מקטנות ועד גדולות. לפיכך, פעילות פוליטית למען חרם כלכלי וכיו"ב היא בגדר גרימת מלחמה.
    חוק העונשין ס' 98 אוסר על אדם פרטי לעשות "בכוונה להביא לידי פעולה צבאית נגד ישראל, מעשה שיש בו כדי להביא לכך [לפעולה צבאית] ".
    ^
    אני מחבר איסור פלילי זה לשני דברים: א. "כלל הצפיות" בפלילים, לענין "כוונה": "רואים אדם כמתכוון לתוצאות הצפויות של מעשיו", ב. ההנחה המקובלת במסגרת האמנה החברתית שקימת ביסוד המשטר הדמוקרטי מניחה שהחלטותיו של השלטון הנבחר הן ההחלטות אשר לכל צרך מעשי רואים אותן כבעלות הסכוי הנמוך ביותר להיות שגויות, לרבות בשאלה מה ימנע מלחמה, לפיכך נסיון לסכלן הוא נסיון לגרום מלחמה.
    מחבור דברים אלה יוצא, לעניות דעתי, שפעילות כנ"ל היא בגדר עברת "בגידה" כבס' 98 (בנפרד מבגידה ע"י סיוע לאויב כבס' 99).
    |
    השמאל הקיצוני טוען שפעילותם נגד כלכלת ישראל לגיטימית כמו הפעילות שנעשתה בזמן האפרטהייד לפגיעה בדרום-אפריקה. זה לא נכון. בדרום-אפריקה פעילות כזאת לא היתה יכולה לגרום מלחמה. יחי ההבדל (ונחיה).

ללא צל של ספק, חולשת המערכת הפוליטית בישראל היא העומדת ביסוד הדברים הלא טובים שקורים לנו בזירת חיינו הציבוריים. ככה זה כשלא מטפלים בשאלות האמת והיסוד שלנו.

היום אנו אוכלים את הפירות הבאושים של התעלמותנו המתמשכת מן הצורך להבטיח את איכותן של מערכות חיינו הציבוריים במדינה ומוסדותיהם, ובראשן המערכת הפוליטית והמערכת השלטונית. מציאות זו מזמינה את התחזקותם של היסודות הקיצוניים בחברה הישראלית, מימין ומשמאל, ומייצרת שיח ציבורי מסית ומדיח, מפלג ומפצל. והעומדים בראש השיח הנורא והאיום הזה הם הפוליטיקאים. הם התוצר המובהק של חולשת המערכת הפוליטית בישראל הפוקדת את דורנו.

פוליטיקה של כיכרות צילום: דודו בכר

וכבר התנסחתי בעבר ואמרתי, כי הפוליטיקה בישראל, על סמלה בנין הכנסת, משולה למצודה של שמרנות וארכאיות בלב החברה הישראלית, הזורעת הרס ופורענות על סביבותיה. הסבר נרחב לתופעה זו נתתי בספרי על הפוליטיקה "לקראת פרדיגמה חדשה".

שוברים שתיקה, בצלם וארגוני שמאל נוספים, העוקפים את הדמוקרטיה הישראלית ומוציאים את דיבתה של הארץ רעה בקרב הגויים, כדי שמדינותיהן תצבענה באו"ם על הקמתה של מדינה פלשתינית ויטילו חרמות על ישראל, הוא צד אחד של המשוואה. ותגובת הציבור מן הימין למהלכים אלו, דוגמת היציאה לרחובות בקמפיין התמיכה בחייל שירה במחבל מנוטרל בחברון, בניגוד להוראות הצבא, והכפשת הרמטכ"ל ושר הביטחון במרשתת, הוא הצד השני של המשוואה הרעה הזו.

קריאה לריסון ולאחריות. דרך יצירת כאוס במדינה לא נשיג דבר.

חייבת לצאת מתוכנו קריאה לריסון ולאחריות. ויש לגייס לקריאה זו את הבוגרים ואחראים בקרבנו. דרך יצירת כאוס במדינה לא נשיג דבר. והעצוב בכל הסיפור הזה הוא, שבראיה מושכלת יותר, ניתן לקבוע כי אין כל הצדקה לרוח הרעה הזו. ושהשיח הנורא והאיום שמלווה את חיינו הוא ברובו מלאכותי ופיקציה – לא באשר לשאלה הפלשתינית וגם לא באשר לנושאים של חברה וכלכלה. לכך הקדשתי מספר מאמרים שהתפרסמו בחודשים האחרונים.

בעוד מדינות גדולות יכולות להרשות לעצמן מרחב מספיק גדול של שאננות, אוזלת יד וחוסר ארגון משווע, מדינה קטנה כמו ישראל, הנמצאת בסיטואציה גיאו-פוליטית קשה ומסובכת והחסרה משאבי טבע וסביבה, חובה עליה לחזק את ממד שיכלול המערכות בקרבה ודרכי התנהלותן, ולהעדיף זאת על פני דוגמתיות אידיאולוגית וקריאה מדומה של המציאות.

ואבו מאזן ואנשיו עומדים מן הצד וצופים בנו

ואבו מאזן ואנשיו עומדים מן הצד וצופים בנו, ואומרים לעצמם בימים נוראים אלה: "ראו את היהודים, עד כמה הם מצליחים וחכמים בהיי טק, באוניברסיטאות, בחקלאות ובתחומים רבים נוספים, ועד כמה הם כסילים בחשיבה אסטרטגית וגאו-פוליטית. כל שעלינו הפלשתינים והערבים לעשותו הוא לעמוד מן הצד, לחכך את ידינו בהנאה, ולתת לליצנים האלה לריב ביניהם עד שיתפוררו מבפנים, ותיסלל הדרך לסילוקה של הישות הציונית הזאת, ישראל, מהאדמה האסלמית הקדושה. הם כבר יעשו את העבודה בשבילנו”.

וממשיכים ללעג ולצחקק: "לנו יש את חכמת יושבי האוהלים של מדבריות ערב, ואת תפיסת הזמן האסלמי הנודע. דבר לא בוער, והכל שווייה שווייה. להם 'שלום עכשיו' ותקינות פוליטית, ולנו אסטרטגיית ההודנה, הצומוד, והג'יהאד. גירשנו את הצלבנים וכך יהיה עם היהודים. ו"הכיבוש", הוא המנוף האסטרטגי שלנו נגד הכופרים המערביים המצחיקים והמוזרים האלה, המדברים על זכויות אדם וערכים אוניברסליים – 'המתאבדים השיעים החדשים' של אזורנו. חה.. חה.. חה".

אנו נדרשים לתמורות גדולות בפוליטיקה

יהא עלינו לבסס מערכת פוליטית חדשה, הנשענת על שתי מפלגות הגמוניות חדשות ועל רפורמות גדולת בדרכי התנהלותן של המפלגות ובתרבותן וערכיהן. שום דבר טוב אליו נשאף לא יעלה ולא יצלח בידינו כל עוד אין אנו נותנים תשובה לפרובלמטיקה היסודית של חיינו הציבוריים.

ככל שנדחוק את הקץ כך יגבר קולו של הרחוב וכולנו נצא נפגעים. המרשתת תשתלט על חיינו ומדמוקרטיה ייצוגית נעבור לדמוקרטיית של כיכרות. כישלון הפוליטיקה הוא כישלונה הגדול של המדינה, ואת המחלה הזו צריך לרפא ובהקדם.

ו”.

3 Comments

  1. גורן
    2 באפריל 2016 @ 12:11

    כמה שאתה צודק בקשר ל" חכמת יושבי האוהלים של מדבריות ערב" .רק שכחת לציין את הסוסים הטרויאנים [כל ארגוני השמאל " הנאור" שלהם .המנסים להרוס את המדינה מבפנים . והם עושים מלאכתם נאמנה מלשנים מסיתים כנגד המדינה כאן והיותר מסוכן בחול שלא בדרך הדמוקרטית שהיא הקלפי וכאשר אומרים להם זאת הם מיד זועקים סתימת פיות סופה של הדמוקרטיה .גרמניה שנות השלושים .אפרטהייד .פשיזם . הם לא מגנים על הדמוקרטיה כמו שכתבתה הם עוקפים אותה הנזק שלהם גרוע יותר ישראל זקוקה לשני מפלגות עודף מפלגות הורס את המדינה מכל הבחינות קשה לבצע מדניות כאשר אתה תלוי במפלגות הסוחטות אותך , תמיד נהנה לקרוא אותך בהיר רהוט ונכון

  2. איפכא
    31 במרץ 2016 @ 12:41

    צמצום מספר המפלגות רק יחמיר את הבעיה שהצגת. הוא יגרום למועמדים לנסות לאסוף קולות מהמרכז ואז בעלי הדעות הקיצוניות ירגישו שנשארו בלי יצוג, ויפעלו בעצמם במרחב הצבורי.

  3. מנסה לשרוד
    31 במרץ 2016 @ 12:36

    קנאי שמאל כופים עלינו מלחמה. זה פלילי
    |
    לדעתי, כל פעילות שמחלישה את האיתנות האסטרטגית של המדינה (למשל, חרם כלכלי שפוגע בהכנסות המדינה ממסים ובתקציב הבטחון) מדרבנת את האויב לנצל את החולשה ולעשות פעולות איבה, מקטנות ועד גדולות. לפיכך, פעילות פוליטית למען חרם כלכלי וכיו"ב היא בגדר גרימת מלחמה.
    חוק העונשין ס' 98 אוסר על אדם פרטי לעשות "בכוונה להביא לידי פעולה צבאית נגד ישראל, מעשה שיש בו כדי להביא לכך [לפעולה צבאית] ".
    ^
    אני מחבר איסור פלילי זה לשני דברים: א. "כלל הצפיות" בפלילים, לענין "כוונה": "רואים אדם כמתכוון לתוצאות הצפויות של מעשיו", ב. ההנחה המקובלת במסגרת האמנה החברתית שקימת ביסוד המשטר הדמוקרטי מניחה שהחלטותיו של השלטון הנבחר הן ההחלטות אשר לכל צרך מעשי רואים אותן כבעלות הסכוי הנמוך ביותר להיות שגויות, לרבות בשאלה מה ימנע מלחמה, לפיכך נסיון לסכלן הוא נסיון לגרום מלחמה.
    מחבור דברים אלה יוצא, לעניות דעתי, שפעילות כנ"ל היא בגדר עברת "בגידה" כבס' 98 (בנפרד מבגידה ע"י סיוע לאויב כבס' 99).
    |
    השמאל הקיצוני טוען שפעילותם נגד כלכלת ישראל לגיטימית כמו הפעילות שנעשתה בזמן האפרטהייד לפגיעה בדרום-אפריקה. זה לא נכון. בדרום-אפריקה פעילות כזאת לא היתה יכולה לגרום מלחמה. יחי ההבדל (ונחיה).

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן