בית הדין הצבאי לערעורים שבקריה בתל אביב החליט היום (שישי) כי החייל החשוד בהריגת המחבל בתל רומידה שבחברון מבלי שנשקפה כל סכנה לחייו, ישוחרר למעצר חלופי בבסיס פתוח של חטיבת כפיר. בכך דחה המשנה לנשיא בית הדין לערעורים, השופט תא"ל דורון פייליס את ערעור התביעה שביקשה להאריך את מעצר החייל בשבעה ימים. שני ‏הצדדים הסכימו כאמור, כי החייל יועבר למעצר פתוח בבסיס נחשונים עד יום שלישי הקרוב ואז יתקיים דיון נוסף.

הפרקליטות, שביקשה אתמול להאשים את החייל בהריגה ולא ברצח, ביקשה הבוקר להאריך את מעצרו עד ליום חמישי על מנת לבצע עוד פעולות חקירה, כגון בדיקות מז"פ ונתיחת גופת המחבל (שתתבצע ביום ראשון) ותוצאותיה. לנתיחת הגופה יצטרפו פתולוגים מטעם משפחת הפלסטיני, אך הנתיחה יעשה פתולוג ישראלי. התובעת הצבאית הראשית, אל"מ שרון זגגי פנחס, אמרה בדיון הבוקר כי "יש שני אדנים מרכזיים שלטעמנו מבססים תמונה ראייתית ברורה: הסרטונים, שמהם נציג לבית הדין סרטון מרכזי, ואמירות של החייל שנאמרו מיד לאחר האירוע, לפיהן 'המחבל צריך למות', המלמדות על הלך הרוח שלו ועל המניע שעמד ביסוד המעשה". התובעת ציינה כי "מהסרטון עולה שהמחבל שכוב על הקרקע, ודקות ארוכות אחרי שהמחבל על הקרקע, החייל פונה לאמבולנס, מרים את הקסדה שלו, ורק לאחר מכן חוזר למחבל. בשלב זה לא קורה אירוע מיוחד, והחייל לא פועל בבהילות. הוא נותן לחייל אחר את הקסדה שלו, דורך את הנשק ומחווה לחיילים לזוז, ואז בקור רוח יורה בראשו של המחבל. בזמן הירי עומדים ליד החייל שני קצינים, הוא לא צועק להם או מזהיר אותם מפני המחבל. אף אחד לא נראה כאילו יש סכנה. לאחר האירוע היו אמירות של החייל שהמחבל צריך למות. הן מחזקות את המניע שלו". התובע סא"ל אדורם ריגלר, הציג את את טיעוני התביעה ולפיהם לא הייתה התראה קונקרטית למטען בזירת האירוע או על גופו של המחבל, לדבריו: "החשדות שיש מטען עלו באופן ערטילאי, וגם בזמן שהמחבל וחברו המחבל השני דקרו את החייל – לא היה חשש ספציפי למטען". התביעה דבקה בטענתה כי לחיילים בזירת האירוע לא נשקפה כל סכנה ולגבי גרסת החייל הרי ש"במובן הסובייקטיבי, לא ניתן לקבל את טענותיו". התביעה ממשיכה לדבוק בעמדתה כי לחיילים בזירה לא נשקפה סכנה מצד המחבל המנוטרל, וכי החייל ירה בו בקור רוח ואף אמר למ"פ שלו, באוזני עד נוסף, כי ביצע את הירי "בגלל שהמחבל דקר חברים שלי, הוא צריך למות". "החשוד נתן תשובות מתחמקות בחקירתו" טען התובע, "תשובות שהוא אינו זוכר את האמירות המיוחסות לו על ידי אחרים וסירב לשתף פעולה עם פעולות חקירה שונות, כמו שחזור ועימותים. לעימות אחד הסכים, והוא בסוגיה שהתברר שאינה במחלוקת".

התובעת חשפה עדות נוספת של החיילים בשטח טרם ביצוע הירי: "שתי עדויות של חיילים בשטח מחזקות את התשתית הראייתית. אחד החיילים העיד שהחייל אמר לו "דקרו את חבר שלי וניסו להרוג אותו אז מגיע גם לו למות". התובעת הוסיפה כי "התנהגות החשוד כפי שעולה ונמדדת מעדויות שהתנהגויות של חיילים וקצינים אחרים, ואמירות ברורות של מפקדים על מה שהיה נדרש לעשות, וההתרשמות שלהם מתשובותיו של החשוד, מלמדות מבחינה ראייתית כי לא ניתן לקבל את הטענה לפיה נשקפה סכנת חיים, ולכן עולה כי הירי היה מכוון ללא צורך מבצעי בעודו מנטרל התביעה הציגה תקדימים משפטיים לפיהם בית הדין לערעורים השאיר חשוד בסיטואציה דומה במעצר וטענה בתוקף כי "בית הדין טעה שהחליט שהחייל לא עומד בדרגת החומרה הגבוהה המצדיקה את המשך המעצר. הקביעה של בית הדין היא חריגה מסמכותו. גם ירי שלא על פי הוראות פתיחה באש יש בה עבירת הריגה ועל זה אין מחלוקת".

עו"ד אייל בסרגליק, פרקליט החייל הגיב לטענה ואמר: "אנחנו צריכים להיכנס לנעלי החייל בזמן אמת, לא בסרטון. הזירה היא נפיצה, חבלנית. יש צעקות שאומרות שהמחבל עוד חי ויש מטען. המחבל לובש מעיל, שנדמה לשכפ"צ, ביום חמסין. צוות מד"א שנמצא שם לא מקבל אישור להתקרב למחבל בגלל החשש שיש מטען, גם החיילים לא מתקרבים ולפני הירי אי אפשר היה להתקרב למחבל. כששאלנו אמש אם הסעת המחבל מהמקום יכלה להוות הסעת מטען, ענו שעדיין לא יודעים.
בנוסף, היה חשש לפיגוע משולב". לטענת הפרקליט "לא ניתן להשאיר חשוד במעצר על תילי תילים של ספקולציות. כוונתו הייתה להציל, לא להרוג או לרצוח כפי שנטען. בנוסף, הסרטון הוא של ארגון בצלם שלא נחשד כארגון אובייקטיבי, ולא נבדק אם הייתה עריכה. אם בוחנים את הסרטון הארוך רואים שמי שמסתכל על המחבל הם רק המשיב ואזרח נוסף. אני לא יכול לקבל את האמירה שהחייל היה צריך להסתער על האיום. הוא צריך לנטרל את האיום, לא לרוץ קדימה ואולי להתפוצץ עם חבריו".
בנוגע לצילומי ארגון זכויות האדם "בצלם", הגיבה התביעה צבאית והדגישה כי כלל העדים שנחקרו והופיעו בסרטון "בצלם" טענו כי התמונה משקפת את המציאות ולכן הוא לא ערוך. לדברי התביעה גם הצלם נחקר במצ"ח בנושא ובכל זאת הסרטון נשלח לבדיקה במעבדה. ואכן אתמול בשעות הבוקר זומן הצלם עמאד אבו שאמסיה למשטרת חברון שם נחקר על ידי חוקרי מצ"ח. ארגון בצלם פנה השבוע לאלוף המרכז רוני נומה ולמפקד מחוז ש"י במשטרת ישראל וביקש מהם להציב שמירה על הצלם שמאוים לכאורה על ידי מתנחלים מחברון ואף רוגמים את ביתו ואותו באבנים.

עו"ד אילן כץ, מצוות ההגנה אמר כי "כל האחרים היו בגזרה מתחילת האירוע, מרגע הדקירה. החייל הוזעק למקום לאחר שאירוע הדקירה הסתיים. יתכן שאנשים שהיו במקום נרגעו, אבל יתכן שהוא פירש את הדברים באופן שונה כי נקלע למקום לא בתחילת האירוע. לעניין מצבו הפיזי והנפשי של החייל, הוא הגיע למקום לאחר שלא ישן 24 שעות. היה חובש כונן, הוזעק למקום, ראה את חברו פצוע, טיפל בו. ראה את המחבלים, אחד הרוג ואחד ספק חי וספק מת". בעניין תחקורו של החייל בצבא תקף כץ את התחקור ואמר: "בנושא התחקור של המ״פ והמג"ד – הם לא הזהירו את החייל (אזהרה לפיה כל מה שיאמר ישמש כנגדו בבית המשפט א.מ). בנוסף, זה תחקור מבצעי חסוי, מאיפה לתביעה הצבאית יש אומץ להעביר את זה למצ"ח? התביעה טוענת שהחשוד לא משתף פעולה בחקירה, אבל עדותו נפרשת על פני 29 עמודים. התביעה מתכוונת לכך שהחשוד סירב להיבדק בפוליגרף, וזה על פי עצה משפטית ממני. מאחר שאני יודע איך מצ"ח עורכים שחזור ושבמקום היו בעיקר אזרחים, יעצנו לחייל לא להסכים לשחזור אלא אם עו"ד יתלווה לשחזור, וזה לא מוצא חן בעיני מצ"ח".
אמש במהלך הדיון בהארכת מעצרו של החייל פנה במפתיע ראש הממשלה בנימין נתניהו לאביו של החייל וביקש להרגיעו באומרו כי אין לו ספק שבנו החייל ייחקר באופן הוגן ומקצועי שיתחשב בתנאים בהם פעל החייל כשהרג את הפלסטיני. פנייה זו גרמה לרביםן במערכת הביטחון, בצה"ל ובפרקליטות הצבאית חוסר נחת. "מעולם לא הייתה כזו פניה להורי חייל שהרג בשוגג, או פצע פלסטיני אחר", אמרה אישיות ביטחונית.