Skip to content

"קוריולנוס" בהבימה: הצגה עוצמתית שנותנת מכה בבטן

שקספיר כתב מחזה פוליטי חד כתער על מנהיג עם שיגעון גדלות. הבמאי עירד רובינשטיין מחבר את הטקסט למציאות של כאן ועכשיו. התוצאה: הצגה מאתגרת, שמציבה מראה נוקבת מול המציאות. לכו לראות את "קוריולנוס" - ותראו אותנו
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

★★★★

"קוריולנוס" הוא מחזה פוליטי חד כתער. זהו כתב אשמה חריף של שקספיר נגד מנהיגים ושליטים עם שיגעון גדלות, שההיבריס עלה להם לראש וכל מה שמעניין אותם זה כוח ועוד כוח, ולשלוט בכל מחיר. והמעשים הכי נוראיים שלהם – ליזום מלחמות ומבצעים צבאיים מתוך מניעים פוליטיים, כאשר הבנים החיילים מוקרבים על מזבח הלאום או הלאומנות. נשמע מוכר?

שיגעון גדלות. פרנק וקרול. צילום: ז'ראר אלון

המחזה, שנכתב לפני 400 שנים, כאילו נכתב אתמול עלינו ועל העולם שבו אנו חיים. יש בו הכל: צבא ופוליטיקה, הון ושלטון, צדק חברתי, ספינים תקשורתיים, חיסולים פוליטיים. הסיפור של קוריולנוס הוא על גנרל מצליח, גיבור מלחמה, שחוזר לרומא עטור תהילה. הוא שואף להוריד את המדים ולהיכנס לחיים הפוליטיים. אין לו סבלנות להתחנף לקהל הבוחרים ולנשק תינוקות. הוא חושב שהרקורד הצבאי שלו הוא כרטיס כניסה ראוי לפוליטיקה.

אבל מסתבר לו, ששדה הקרב הפוליטי אכזרי לא פחות משדה הקרב הצבאי. לא בשבילו משחק הצביעות הזה,  הוא אומר את מה שהוא חושב וחושב את מה שהוא אומר. הוא מתנהג לבוחריו בזלזול וביוהרה, ומכנה אותם "אספסוף". בשלב מסוים הכל עובד נגדו – והוא נחשב בעיני העם לבוגד. ואז הוא מחליט לחזור למה שהוא יודע לעשות הכי טוב –  מלחמה. וכך הוא גורר את עמו ואת רומא למרחץ דמים. הטרגדיה האישית שלו הופכת לטרגדיה של אומה שלמה.

הבמאי עירד רובינשטיין, כוכב עולה בשמי תיאטרון הישראלי, יצר הצגה מלאת אקשן ועניין. אין רגע דל על הבמה, שמשמשת כזירה כאשר הקהל מקיף אותה משלושה צדדים. גיל פרנק הוא קוריולנוס עוצמתי ומשכנע, למרות שהוא חוזר על מניירות של תפקידים קודמים שגילם. על רקע זה שחקני המשנה בולטים יותר: אלכס קרול מצוין בתפקיד גנרל אופידיוס, אושרת אינגדשט מרגשת בפקיד וירגיליה – אשתו של קוריולנוס, אורי הוכמן ממש חי את התפקיד של עסקן פוליטי ובן יוסיפוביץ' מוכיח שוב את כשרונו במבחר תפקידים.

משחק טוב. פרנק ואלמגור. צילום: ז'ראר אלון

כן, גם גילה אלמגור טובה בתפקיד וולומניה, אמו של קוריולנוס, אבל התפקיד הקטן יחסית לא מאפשר לה מרחב תמרון רב. מגיע קרדיט גם למתרגם דורי פרנס, למוזיקה של רועי ירקוני ולמעצבת התפאורה והתלבושות סבטלנה ברגר.

מגיפת הסמרטפונים בתיאטרון הישראלי, ואינני מתכוון לסמרטפונים בקהל, הגיעה גם לבימת הבימה. גם כאן מככבת המצלמה של הסמרטפון, שהיא כלי הנשק החדש. כולם חמושים במצלמות כדי להפיץ את המסר בשידור חי, לעשות שיימינג ברשת החברתית ולחסל אנשים בלחיצת כפתור.

"קוריולנוס" היא הצגה תובענית ומאתגרת, שנותנת מכה בבטן, אבל אינה הצגה מטלטלת. לא בגלל שאינה עשויה היטב, אלא משום שהמסר מוכר, אנחנו כבר רגילים לראות מנהיגים או דיקטטורים שעושים במדינותיהם כבתוך שלהם ו"גונבים" את המדינה עבור מקורביהם ועבור טייקונים למיניהם. "קוריולנוס" היא הצגה חשובה כי היא רלוונטית מאוד, שקספיר הגאון שם לנו מראה נוקבת מול הפנים ומול המציאות. לכו לראות את "קוריולנוס" – ותראו אותנו. למרות שההצגה קצת ארוכה, כמעט שעתיים ללא הפסקה, אני ממליץ.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן