על פי הארגון האירופי למחקר גרעיני, התגלו פגמים במדידת זמן התנועה של חלקיקים תת-אטומיים. המשמעות: קביעתו של אלברט איינשטיין, לפיה מהירות האור היא המהירות המירבית שניתן להגיע אליה, עודנה שרירה וקיימת

מאת גרשון גירון

חוקרים בארגון האירופי למחקר גרעיני גילו פגם בתשתית הטכנולוגית של הניסוי שהדהים את עולם המדע בשנה שעברה והציג חלקיקים הנעים מהר יותר ממהירות האור.

לפי דיווחי החוקרים יתכן שהפגם השפיע על מדידות זמן התנועה של חלקיקי נויטרינו תת-אטומיים, שלפי הפרסומים אשתקד נעו במהירות ששברה מחסום המהירות שהוגדר על ידי אלברט איינשטיין.

ג'יימס גיליס, דובר מטעם הארגון האירופי למחקר גרעיני (CERN), אמרי כי שתי בעיות שונות זוהו במערכת הג'י.פי.אס ששמשה למדוד את זמן הגעת החלקיקים במעבדה תת-קרקעית באיטליה. בעיה אחת עלולה היתה לגרום להערכת יתר של המהירות, האחרת – לתוצאה הפוכה. "השורה התחתונה היא שלא נדע עד למדידות נוספות שיערכו במהלך השנה", אמר גיליס.

כאשר פורסמו התוצאות לראשונה, בספטמבר אשתקד, הביעו מדענים ספקנות רבה, מאחר שהן סתרו לכאורה את התיאוריה של איינשטיין שלפיה אי אפשר לנוע במהירות גבוהה ממהירות האור. זהו עיקרון יסוד של הפיזיקה המודרנית, והפרכתו נראית כצעד המשיק לתחומי המדע הבדיוני, שבו אפשר לנוע בזמן ובכלי רכב הנעים במהירות גבוהה ממהירות האור.

גם חוקרים שהיו מעורבים בניסוי הזהירו אז כי יהיה צורך לאמת את המדידות באופן עצמאי על ידי מדענים אחרים.

הניסוי היה כרוך בירי חלקיקי נויטרינו מאתר של CERN שבגבול שוויץ-צרפת אל מעבדה תת-קרקעית עצומה, המרוחקת כ-730 קילומטר משם, בגראן סאסו שבאיטליה. החוקרים מצאו לכאורה שהחלקיקים גמאו את המרחק ב-60 נאנו-שניות פחות ממהירות האור שהיא 299,792 קילומטרים בשניה.

שולי הטעות של הניסוי היו 10 נאנו-שניות, או אחד חלקי מיליארד של שנייה, בלבד.