Skip to content

'הַצָּעָה לְסֵפֶר' / 20.5.2016

מסות מעוררות תקווה שרוח האדם במרכזן ושתי משפחות לא מתפקדות, כל אחת בדרכה הנפלאה. שבת שלום!
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

אני לא הכרתי את אנרי קוריאל / ראובן מירן  נדמה לי שספרו השלושה עשר של ראובן מירן שרבים מכירים דווקא בזכות פועלו כמוציא לאור הוא מעיין סיכום, סיכום ביניים. הוצאת "נהר ספרים", מפעל חייו של מירן, הוקמה לפני כשלוש עשרה שנה על ידו והוקדשה עד כה לתרגומם והוצאתם לאור של הגות פילוסופית וכתבי מופת שהמשותף לכולם הוא עיסוק בזכויות אדם וברוח החופש האנושית. מירן חולף על פני תחנות בחייו ומתחקה אחר דמויות מופת באופן שמשרטט את הביוגרפיה האישית שלו בדרך לא שגרתית. דרך שמותיהם המסתוריים של תחנות המטרו בפריז הוא מתוודע ללואיז מישל, אנרכיסטית צרפתייה מעוררת השראה, בדרום אפריקה של אמצע שנות השישים, אליה הגיע כבחור צעיר על מנת לעבוד במכרות זהב הוא פוגש שני סופרים מקומיים, מראשוני המתנגדים לאפרטהייד  שלוחשים על אוזנו לראשונה את שמו של נלסון מנדלה,  נזכר באהבתו לז'אק ברל, מנהל שיחה עם חיים הנגבי על תנועת "מצפן" בישראל של שנות השישים ומפליג בדמיונו אל מהפכת הסטודנטים של מאי 68 בצרפת בה נטל חלק.

כל אחת מהמסות של מירן מעוררת השראה ונוטעת תקווה קטנה ובעיקר גורמת לרצות לחזור אחורה בזמן, לראות את הדברים בזמן אמת ולהצית סיגריה יחד עם חבורת האנשים עליה הוא כותב, שלכאורה אין ביניהם שום קשר. הספר הזה הוא גם געגועים לתנועות פוליטיות משמעותיות שכל כך חסרות כאן, נטולות ציניות ועמוסות באידיאולוגיה ואפשר היה להרחיב גם על כך לולא היה זה מייאש כל כך. אינני יודע איך נראה היה מדף הספרים שלי ללא ספריה של ההוצאה הזאת. מה היה תופס את מקום סיפוריהם של פרדריק דאגלס ומלקולס אקס, את דבריהם מעוררי ההשראה של מנהיגי האינדיאנים בארצות הברית, את המילים החשובות של טולסטוי בגנות הפטריוטיות ועוד רבים וטובים אחרים. עכשיו הם יצטופפו עוד קצת ויעשו מקום לעוד ספר נהדר אחד.

אני לא הכרתי את אנרי קוריאל מאת ראובן מירן, הוצאת נהר ספרים,  133 עמ'

 

כל מה שלא סיפרתי / סלסט אינג  בכל פעם ש"תמיר סנדיק" מצליחים לשים את ידם על עוד רב מכר ולהיט פוטנציאלי מהסוג הזה אני תוהה שוב האם מדובר בחוש ריח מפותח וקסם אישי אינסופי או עדות נוספת לכמה שוק הספרים שלנו מצומצם וכמה ספרים טובים לא יתורגמו לעולם. ספר הביכורים של סלסט אינג זכה כאמור להצלחה מרשימה ושנתיים אחרי צאתו כבר תורגם ללמעלה מעשרים שפות ואף יעובד בקרוב לסרט קולנוע.  ג'יימס ומרילין לי הם זוג מעורב – סיני ואמריקנית מקומית, חריגים ובולטים באוהיו של שנות השבעים, הורים לשלושה כאשר לידיה האמצעית נמצאת ללא רוח חיים ממש בתחילתו של הסיפור. האם הנושאת עימה  את חלומה שהתפוגג בעקבות הריון מוקדם להפוך לרופאה והאב עמוס התסבוכים הנוגעים למוצאו וזרותו בונים יחד קן משפחתי חסר ופצוע מיסודו. עם היוודע מותה של לידיה המשפחה מתערערת עוד יותר  והעלילה נעה קדימה ואחורה בזמן בניסיון ללכוד רגעים משמעותיים ולהבהיר לנו שוב עד כמה הורות גרועה עלולה להיות גנטית ועד כמה הרסנית עבור ילד העמסת ציפיות לא הגיוניות על כתפיו.

רומן הביכורים של אינג, אמריקנית ממוצא סיני בעצמה קריא מאוד ולא אופתע אם גם כלהיט קולנועי יהפוך להצלחה. אני מניח שתאלצו להסתפק בזה כי מאות ספרים נהדרים על הורות גרועה לא הפכו הורים לטובים יותר..

כל מה שלא סיפרתי מאת סלסט אינג, הוצאת תמיר//סנדיק, תרגמה מאנגלית: נעה שביט, 277 עמ'

רומן למתחילים / מלאני סאמנר  ספרה החמישי של האמריקנית נקרא במקור "איך לכתוב רומן" (Hoe to write a novel), בעייני שם מוצלח הרבה יותר מהגרסה העברית ובכל מקרה הייתי מעדיף את השם המקורי רק בגלל שרומן של הסופרת לילך סיגן הנושא את השם "רומן למתחילים" כבר ראה אור בשנת 2010.  גם לאמא של אֵריס בת השתיים עשרה וחצי יש ציפיות ממנה או ליתר דיוק תקוות להגשים את עצמה דרך הבת שלה. אריס מקבלת מאמה את הספר "איך לכתוב רומן בתוך שלושים יום!" (מסתבר שחיפוש ברשת מעלה עשרות תוצאות בנוגע לכך, סתם חשבתם שלכתוב רומן זה דבר מייגע) ונדמה שהיא מתכוונת לעמוד במשימה המאתגרת. מאתגרת גם בגלל הביקורתיות של האם, דיאן, שחושבת כפי שמספרת אריס ש"היא יודעת הכל על כתיבה", זאת אחרי שסיפור קצר שלה התפרסם אי שם בעבר הרחוק. אריס חדה וחריפה הרבה יותר ממה שמצופה מילדה בת גילה (לזכותה יאמר שכבר עם פתיחת הסיפור היא מגלה מודעות לכך ורומזת שאולי היא משקרת בנוגע לגילה), יש לה תובנות על אמה שמוזכרת רק בשם הפרטי שלה ולא על פי היחס המשפחתי וגם על אחיה הצעיר בן השמונה שנוהג להכות את עצמו ונמצא בטיפול פסיכולוגי.

כמו בכל רומן מהסוג הזה מתגלים פה ושם גם פרטים לא ידועים מן ההיסטוריה המשפחתית אבל העלילה בשום שלב איננה הדבר המהותי. מדובר באחת המשפחות הלא מתפקדות (האב נהרג בתאונת דרכים שמונה שנים מוקדם יותר) החינניות שנתקלתי בהן לאחרונה. לא ברור מי המבוגר ומי הילדים, מי בעל הסמכות ומי בעל הניסיון. ספר קל כנוצה אבל מהנה מאוד, מצחיק ואפילו מרגש פה ושם (אבל לא עד דמעות, כפי שמבטיחים בתקציר..).

רומן למתחילים מאת מלאני סאמנר, הוצאת כתר, תרגמה מאנגלית: טל ארצי, 338 עמ'

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן