Skip to content

ביטול חוק טל – תוצאה ישירה של מחאת האוהלים והדרישה לצדק חברתי

פסה"ד המבטל את הסדר הדחייה וההשתמטות של החרדים מסמן את פקיעת הסבלנות של הציבור הישראלי מזכויות היתר של המיעוט המועדף. מאת עו"ד יובל קרניאל
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

פסה"ד המבטל את הסדר הדחייה וההשתמטות של החרדים מסמן את פקיעת הסבלנות של הציבור הישראלי מזכויות היתר של המיעוט המועדף. ואיך זה קשור לתחבורה ציבורית  בשבת?

מאת עו"ד יובל קרניאל

פסק הדין האחרון של בית המשפט העליון המבטל את חוק טל הוא חלק משינוי השיח הציבורי בישראל בכל הנוגע לזכות לשוויון, והוא בעיניי תוצאה ישירה של המחאה החברתית בקיץ והדרישה לצדק חברתי.

נוהרים ל"הפגנת המיליון"
נוהרים ל"הפגנת המיליון" בכיכר המדינה (צילמה: שרית פרקול)

השופטת דורית בייניש טרחה לציין בשולי פסק הדין כי השופטים עושים מאמץ להישאר בדלת האמות שלהם "ולהתעלם מהרוחות הנושבות סביבנו". זוהי כמעט הודאה מפורשת באשר לכוחן של הרוחות הנושבות וחשיבותן בשינוי הגישה של הממסד השלטוני והמשפטי בכל הנוגע לעקרון השוויון.

הדרישה לצדק חברתי היא בעצם קריאה לחיזוק ערכי השוויון וקריאת תיגר מול ההעדפה הפסולה שקיבלו במדינה מגזרים מועדפים.

פסק הדין המבטל את הסדר הדחייה וההשתמטות של החרדים מסמן את פקיעת הסבלנות של הציבור הישראלי אל מול זכויות היתר של המיעוט המועדף. מהבחינה המשפטית, פסק הדין אינו נקי מספקות, ובראשם הספק בנוגע למעמדו החוקתי של עקרון השוויון במשפט הישראלי. הרי באופן מפורש ומכוון אין בחוקי היסוד שלנו התייחסות לזכות לשוויון. החרדים והדתיים הבינו היטב בעת חקיקת חוקי היסוד, כי עקרון השוויון הוא חרב פיפיות שמאיימת על היותה של ישראל מדינה יהודית  ועל יכולתה להמשיך להעדיף את היהודים, ואת היהודים הדתיים, על פני מגזרים אחרים.

בעבר, לא כל פגיעה בשוויון נחשבה פגיעה בכבוד האדם

חוקי היסוד כוללים לכן רק הכרה "בכבוד האדם". בית המשפט, בשורה של פסיקות בעבר, קבע שהפרת השוויון יכולה להיות פגיעה בכבוד האדם. אך בעבר, לא כל פגיעה בשוויון נחשבה פגיעה כזו, רק פגיעות חריפות שיש בהן מימד נוסף של השפלה. מכאן אגב, גם הפסיקה של שופט המיעוט, הנשיא החדש, אשר גרוניס. הוא סבר כי מתן זכות יתר למיעוטים, גם אם יש בו פגיעה בשוויון, אינו  מסוג הפגיעות בהן בית המשפט צריך להתערב.

הפסיקה הזו מרחיבה מאוד את ההכרה בשוויון כזכות חוקתית.
לפי גישה זו, יכולות להיות פסולות העדפות אחרות של מגזרים

בייניש ורוב השופטים חושבים אחרת. למעשה, הפסיקה הזו מרחיבה מאוד את ההכרה בשוויון כזכות חוקתית. לפי גישה זו, יכולות להיות פסולות העדפות אחרות של מגזרים, כמו מתנחלים, חרדים, וגם של שומרי מצוות סתם, הזוכים להתחשבות מיוחדת הגורמת לפגיעה בשוויון.

למשל, איסור תחבורה ציבורית בשבת. הרי לכם נושא שפוגע בשוויון. פוגע ביכולתם של מיעוטי יכולת לחופש תנועה. רק בעלי רכב פרטי יכולים לבקר חברים או להגיע לים. האם זה חוקתי?

מאהל רוטשילד מתקפל
האוהלים ברוטשילד התקפלו, המחאה ממשיכה להשפיע (צילמה: שרית פרקול)

הרחבת ההגנה על הזכות לשוויון היא מגמה חשובה, תוצאה ישירה של המחאה העממית של הקיץ האחרון, והיא עתידה להשפיע לא רק על פסיקת בית המשפט העליון בנושא גיוס חרדים, אלא בשורה ארוכה של נושאים.

בית המשפט בעצם רומז ברמז עבה לממשלה ולכנסת: אם לא תהיו קשובים לקולות המחאה החברתית ותיישמו את ערכי הצדק החברתי, לא תהיה לנו ברירה, ואנו נעשה זאת במקומכם.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן