תקלה מבצעית, קראו בצה"ל להריגתו של מחמוד בדראן בן ה-15 תושב הישוב בית עור א-תחתא, כעת המשטרה הצבאית חוקרת. גופתו של הנער הועברה הערב (רביעי) לידי נציגי הסהר האדום הפלסטיני. תוך כך נחקרו היום במשטרה הצבאית החוקרת (מצ"ח) באזהרה שלושה חיילים מחטיבת כפיר. שלושה חיילים מחטיבת כפיר נחקרו היום (רביעי) באזהרה על ידי המשטרה הצבאית החוקרת (מצ"ח), במסגרת חקירת מותו של מחמוד בדראן בן ה-15, שנורה אתמול בעת שנסע עם ארבעה מחבריו על כביש 443 ונורה בידי כוח צה"ל שעבר שם במקרה, זיהה שרידי אירוע של השלכת בקבוקי תבעירה ואבנים לעבר רכבים ישראלים ופתח באש לעבר המכונית בה נסעו הנערים. אתמול נפתחה חקירת המקרה, בין היתר, על מנת לבדוק אם היה מקום במקרה הנוכחי לפתוח באש.

ביום שלישי, 21.6.16, לפנות בוקר, ירו החיילים למוות בבדראן, נער בן 15 ופצעו ארבעה מחבריו. הירי כוון אל מכונית שבה נסעו שבעה בני אדם, בדרכם חזרה מבילוי לילי בפארק מים. בגרסה הראשונית הודיע צה"ל כי החיילים פגעו ב"מחבלים שיידו אבנים ובקבוקי תבערה על מכוניות ישראליות בכביש 443" אולם מאוחר יותר שונתה הגרסה ונמסר כי הנער בעצם נהרג ב"שוגג" וכי נפתחה חקירת מצ"ח לבדיקת נסיבות האירוע.
לטענת ארגון "בצלם", מתחקיר השטח שביצע איאד חדד, תחקירן הארגון, עולה כי החיילים ירו ירי מסיבי על המכונית הנוסעת, מבלי שהייתה לכך כל הצדקה.
מפרטי האירוע עולה כי בסביבות 01:30 לפנות בוקר נסעו שבעה תושבי הכפר בית עור א-תחתא בדרכם חזרה מבילוי בפארק המים "לין לאנד" שבכפר בית סירא. במכונית נהג עאהד הילאל בן 21. אתו נסעו עוד שישה נערים, כולם בני דודים, בני פחות מ-16: דאווד אבו חסן בן ה-13 ואחיו אמיר בן ה-16; האדי בדראן, בן 15; מחמוד ראאפת בדראן, בן 15; מג'ד, בן 16; ומאג'ד בן 13.
כאשר מכוניתם התקרבה למעבר צר לכלי-רכב פלסטיניים העובר מתחת לכביש 443, פתחו החיילים שעמדו על הכביש שמעליו באש כבדה לעברה, לדברי עדויות שונות האש נפתחה ממרחק של בין 40 ל-50 מטר. מהירי נפגעו רוב נוסעי המכונית, בהם נהגה, שאיבד את השליטה על המכונית והתנגש בקיר.
חמישה משבעת הנוסעים נפגעו מהירי: מחמוד בדראן נהרג במקום, וארבעה נפצעו: הנהג עאהד ואמיר נפצעו באורח קשה, והאדי ודאוד נפצעו באורח בינוני. הפצועים החלו להימלט מהמכונית ומצאו מחסה במנהרה. מאוחר יותר פונה אמיר בדראן לבית חולים בישראל.

רגעי האימה: הקליעים פגעו במכונית ואנחנו נפגענו. התחלנו לצעוק. הורדתי את הראש בין המושבים

האדי בדראן, שנפצע באורח בינוני מהירי בידו ובחזהו, אמר בעדותו כי לא הבחין בשום פעילות חשודה בכביש לפני הירי: "ישבתי במושב האמצעי. התקרבנו למעבר שמתחת לגשר 443. המצב היה רגיל ולא היה שום דבר שעורר חשד. פתאום נורתה עלינו אש. הסתכלתי לכיוון מקור הירי וראיתי כלי רכב אזרחי בצבע לבן. היו שם שני אנשים בבגדים אזרחיים והם אלה שירו עלינו. היו המון יריות. הקליעים פגעו במכונית וניפצו את השמשות ואנחנו נפגענו והתחלנו לצעוק. הורדתי את הראש בין המושבים. מיד אחרי זה הנהג התנגש בקיר התומך של המעבר", הוא סיפר.

דאווד בדראן תיאר בעדותו את רגעי האימה במהלך הירי ולאחריו: "הקליעים נכנסו למכונית דרך הגג ומכיוון הנהג. היו צעקות ובלגן בפנים. פחדתי ושמתי את הידיים על הראש והורדתי את הראש בין הרגליים. כנראה שהנהג נפגע ולכן הוא סטה והתנגש בקיר. בהתחלה הרגשתי שנפגעתי ביד שמאל. כשהמכונית נעצרה ירדתי ממנה וברחתי. עמדתי מתחת לגשר ואז הרגשתי פגיעה נוספת ברגל ימין. מג'ד ירד יחד אתי מהאוטו אבל הוא ברח לכיוון אחר. אחר כך ירדו כל השאר אחד אחרי השני, חוץ ממחמוד. אמיר נפגע בבטן שלו והוא מיד נפל. האדי נפגע ביד והנהג עאהד נפגע בראשו ובחזה. מחמוד לא יצא מהמכונית וכשמג'ד הלך לבדוק אותו הוא גילה שהוא לא בחיים. היחידים שלא נפגעו היו מג'ד ומאג'ד. דיברתי עם המשפחה שלי וסיפרתי להם מה קרה כדי שישלחו לנו עזרה".

עוד עלה מעדויות תושבים פלסטינים כי חיילים נוספים שהגיעו למקום זמן קצר לאחר הירי מנעו מהתושבים ומאנשי צוות של אמבולנסים פלסטיניים להגיש עזרה לפצועים ולא אפשרו גם לצוות אמבולנס ישראלי שהגיע למקום להעניק להם טיפול רפואי במשך כעשר דקות. אחד ממפקדי הכוח אף הטיח בנערים הפצועים שהם אלו שיידו אבנים, אך הם הראו לו את בגדי המים והמגבות, והתרשמו שהוא הבין כי לא היו מעורבים ביידוי אבנים.
בצלם טוענים כי על פי החומר הראייתי שנאסף בידיהם, ירי החיילים לעבר המכונית הנוסעת היה בלתי חוקי והוא מהווה הפרה של הוראות הפתיחה באש, המתירות ירי קטלני רק בנסיבות של סכנת חיים ממשית ומידית, שלא התקיימו באירוע זה. לפי החשד החיילים ירו על המכונית באופן שרירותי לכאורה, מבלי שהייתה להם כל אינדיקציה למעורבות כלשהי של הנוסעים ביידוי אבנים או בקבוקי תבערה. מעדויות של נוסעי המכונית עולה כי החיילים היורים לא נקטו כל אמצעי זהירות ולא ניסו לצמצם את הפגיעה בנוסעים.
"הירי שביצעו החיילים במקרה זה הוא תוצאה ישירה של מדיניות של הצבא, המאפשרת, על אף האיסור הרשמי שבהוראות הפתיחה באש, ירי קטלני גם במקרים שבהם לא נשקפת כלל סכנת חיים וגם כאשר ברשות החיילים נמצאים אמצעים אחרים, שאינם קטלניים. מדיניות זו מקבלת גיבוי מהדרגים הבכירים בצבא ומהדרג המדיני, שאינם עושים דבר לשנותה על אף תוצאותיה הקטלניות", טוענת "בצלם".