השופט אהרן פרקש מבימ"ש המחוזי בירושלים קבע אמש (יום ה'), כי נפלו פגמים בהחלטת המדינה להעניק חסינותו לפרופ' יהודה היס, מנהל המרכז הלאומי לרפואה משפטית, בתביעה שהוגשה נגדו. בשל כך אי אפשר לאמץ את תעודת החסינות שהוענקה לו.

הבקשה הוגשה במסגרת תביעה שהגישה משפחתו של רון אייזין לנזקים שנגרמו להם, לטענתם, על ידי פרופ' היס, שקביעתו מלפני יותר מעשור הביאה להרשעתו של אבי המשפחה בהריגת בנו הפעוט. רק לאחר שהחל לרצות את עונשו זוכה מכל אשמה במסגרת משפט חוזר. עוד נטען בתביעה נגד נטילת אברים מהפעוט ונתיחתו ללא הסכמת ההורים.

הפעוט רון אייזין נמצא בחודש בפברואר 2000 כשהוא ללא רוח חיים על ידי אביו, דניס, והוא בן שלושה חודשים. הגופה הועברה למכון לרפואה משפטית, שם בוצעה נתיחה שלאחר המוות. הנתיחה כללה נטילת דגימות של רקמות וחלקי איברים מגופתו של הפעוט. על סמך הנתיחה נקבע בחוות הדעת, כי הפעוט מת בעקבות חבלה קהה בראשו, שהופעלה על ידי כוח רב וגרמה לשבר מורכב בגולגולת עם דימום בקרומי המוח. עוד נקבע, כי השבר מתיישב עם חבלה שאינה תוצאה של תאונה.

בעקבות אותם ממצאים נעצר אביו של הפעוט על ידי המשטרה בחשד למעורבות במות התינוק. כעבור ארבעה ימים, ב-7 בחודש, בוצעה נתיחה נוספת של הגופה בנוכחות מומחה מטעם משפחת התינוק. באותו יום נערכה הלוויה של התינוק בבית הקברות שבישוב ברקן.

בינתיים הוגש כתב אישום נגד האבא, והוא הורשע במספר עבירות של תקיפה והריגת בנו. תוך כדי ריצוי עונשו, ניהל משפט חוזר, שבסיומו זוכה מאשמה.

עו"ד שמואל ילינק, שמייצג את משפחת אייזין, טען כי הנתיחה הראשונה בוצעה ללא הסכמת ההורים ובניגוד לחוק האנטומיה והפתולגיה, וכי במהלך יום הלוויה ובמשך ארבע השנים שלאחר מכן, סברו כי המנוח הובא לקבורה בשלמותו. רק בשנת 2005 גילו כי למעשה נותרו לאחר הנתיחה חלקי אברים במכון הפתולוגי, חלקים שהובאו לקבורה כללית בבית העלמין "ירקון" ללא ידיעת המשפחה בשנת 2002. לא רק שנטל אברים, נטען בכתב התביעה, אלא אף צילם את הנתיחה והקרין לסטודנטים שלו במהלך השנים את צילומי השקפים של נתיחה זו.

התובעים טענו, כי פעילות זו ביחס לאברים של גופות היא פעילות שגרתית ו"חלק משיטה ותופעה רווחת במכון, בכוונה תחילה, או לכל הפחות תוך אדישות המתבטאת בחוסר אכפתיות לתוצאות מעשיהם." עו"ד ילינק הפנה לדו"ח ועדת סגלסון, בראשות השופט (בדימוס) אריה סגלסון, שעל פיו נשמרו חלקים מגופת הפעוט באופן מבזה ופסול במקרר ביתי, יחד עם שאריות מזון של חומוס, עוגה ישנה ובורקס, ואף בלי שזוהו. "מעשים אלו זעזו את התובעים וגרמו להם נזקים שאינם נתנים לתיקון", נטען.

בתגובה שהגיש פרופ' היס, באמצעות עו"ד מירית סביון מפרקליטות מחוז ירושלים, נטען כי אין מחלוקת על נחיצות נטילת הדגימות מגופת הפעוט, אולם קובלים על לקיחת אברים שלמים, שלטענתם לא ניתן להתייחס אליהם כדגימות, וכי פרופ' היס כבר הורשע במהלך דין משמעתי שיזמה המדינה במעשים אלו.

במהלך ניהול התביעה, הוגשה על ידי המדינה הודעה על תעודת חסינות שניתנה לפרופ' היס, על ידי עו"ד אורנה סון, המשנה לפרקליט המדינה, שכן פרופ' היס פעל במסגרת תפקידו השלטוני כעובד ציבור.

השופט קבע, כי הודעת החסינות אינה עומדת בדרישות הדין וכי, "אין בה נימוק מדוע מעשיו של הנתבע בוצעו בגדר תפקידו השלטוני ולא מתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות לגרימתו. לאור האמור בדו"ח ועדת סגלסון וההליך המשמעתי נגד הנתבע, לא ברור כיצד טוענת המדינה לחסינותו של הנתבע, וכי הנתבע ביצע את מעשיו במסגרת תפקידו השלטוני וכי לא היה אדיש לתוצאות מעשיו",  נכתב בהחלטה לבטל את תעודת החסינות.