"קפה סוסייטי": וודי אלן משתעשע בזוהר ההוליוודי

אלן קופץ בין הוליווד הקלאסית למועדוני ניו יורק בסרט שכולו נוצץ מכוכבים, רומנטיקה, מתיקות וקצת הומור

"קפה סוסייטי": וודי אלן משתעשע בזוהר ההוליוודי

אלן קופץ בין הוליווד הקלאסית למועדוני ניו יורק בסרט שכולו נוצץ מכוכבים, רומנטיקה, מתיקות וקצת הומור

סרטו הארבעים ותשעה של וודי אלן, שהשלים לקראת יום הולדתו ה-80, הוא דרמה רומנטית המלווה בקטעי הומור קלים, ומוארת על ידי הצלם האלוהי, ויטוריו סטוררו ("אפוקליפסה עכשיו", "הקיסר האחרון", "דיק טרייסי"), בהפקה הדיגיטאלית (ולא פילם) הראשונה של אלן.

"קפה סוסייטי": סטיוארט ואייזנברג מוארים באור שמיימי

העלילה מתרחשת בניו יורק המעוננת ובלוס אנג'לס השמשית, וכנראה ש-"קפה סוסייטי" הוא הסרט היפה ביותר של אלן, מאז ששיתף פעולה עם הצלם גורדון וויליס ("שושנת קהיר הסגולה", "קומדיה סקסית של ליל קיץ").

הסיפור מתרחש בשנות ה-30 של המאה הקודמת, כשצעיר משכונת הברונקס בניו יורק, בובי דורפמן (ג'סי אייזנברג, "הרשת החברתית"), נמלט ממשפחתו ועובר להוליווד, והופך מנאיבי למאכער לאחר שהתאהב במזכירה, ווני (קריסטן סטיוארט, "דמדומים"). השחקן סטיב קארל ("מכונת הכסף", פוקס-קצ'ר"), המחליף בתפקיד את ברוס וויליס שפוטר על ידי אלן, מגלם את דודו של בובי, ועושה עבודה מצוינת כסוכן שחקנים אשר מפגיש בין הזוג הצעיר, וגם מפריד ביניהם.

הבדיחות מוכרות, החל מההורים שלא מפסיקים לריב (ג'ני ברלין, "מידות רעות" ו-קן סטוט, "ההוביט") ועד אחיו של בובי, הגנגסטר (קורי סטול, "בית הקלפים").

התאורה של סטוררו לא טועה בפנים של אף דמות, ויודעת להוציא את התכול מעינייו של אייזנברג והופכת את סטיוארט למודרנית וקלאסית כאחד: פניה קורנות באור נדיב, המשתנה מממורק בשמש ועד לקטיפתי לכדי חלום לאור נרות.

אחת הבעיות המרכזיות בסרט היא הקריינות המיותרת ברובה של אלן, אשר נשמעת כאילו הוא מקריא טקסט לא מוכר, וקולו אינו נעים וחסר ביטחון עצמי. קל לשמוע את שיניו נוקשות ונשימתו מתקשה.

XXXXX

חוסר עקביות יכולה להיות קטלנית בתסריטים של הרבה מאוד סרטים, אבל זהו אחד הכישרונות הגדולים של אלן. הוא נוהג להראות כיצד אנשים מתאהבים – ואז לא ("הרומן שלי עם אנני"), משנים את אופיים ("זליג") וגם מקבלים החלטות משנות חיים ("חנה ואחיותיה"). למרות ש-"קפה סוסייטי" אינו מתחרה בסרטים נהדרים אלה, השחקנים המעולים והמראה החמוץ-מריר, הם שעושים את ההפקה. כאמור, אגדה תוססת עם משל משעשע שבהחלט מותירה גם טעם מתוק.

סרטו הארבעים ותשעה של וודי אלן, שהשלים לקראת יום הולדתו ה-80, הוא דרמה רומנטית המלווה בקטעי הומור קלים, ומוארת על ידי הצלם האלוהי, ויטוריו סטוררו ("אפוקליפסה עכשיו", "הקיסר האחרון", "דיק טרייסי"), בהפקה הדיגיטאלית (ולא פילם) הראשונה של אלן.

"קפה סוסייטי": סטיוארט ואייזנברג מוארים באור שמיימי

העלילה מתרחשת בניו יורק המעוננת ובלוס אנג'לס השמשית, וכנראה ש-"קפה סוסייטי" הוא הסרט היפה ביותר של אלן, מאז ששיתף פעולה עם הצלם גורדון וויליס ("שושנת קהיר הסגולה", "קומדיה סקסית של ליל קיץ").

הסיפור מתרחש בשנות ה-30 של המאה הקודמת, כשצעיר משכונת הברונקס בניו יורק, בובי דורפמן (ג'סי אייזנברג, "הרשת החברתית"), נמלט ממשפחתו ועובר להוליווד, והופך מנאיבי למאכער לאחר שהתאהב במזכירה, ווני (קריסטן סטיוארט, "דמדומים"). השחקן סטיב קארל ("מכונת הכסף", פוקס-קצ'ר"), המחליף בתפקיד את ברוס וויליס שפוטר על ידי אלן, מגלם את דודו של בובי, ועושה עבודה מצוינת כסוכן שחקנים אשר מפגיש בין הזוג הצעיר, וגם מפריד ביניהם.

הבדיחות מוכרות, החל מההורים שלא מפסיקים לריב (ג'ני ברלין, "מידות רעות" ו-קן סטוט, "ההוביט") ועד אחיו של בובי, הגנגסטר (קורי סטול, "בית הקלפים").

התאורה של סטוררו לא טועה בפנים של אף דמות, ויודעת להוציא את התכול מעינייו של אייזנברג והופכת את סטיוארט למודרנית וקלאסית כאחד: פניה קורנות באור נדיב, המשתנה מממורק בשמש ועד לקטיפתי לכדי חלום לאור נרות.

אחת הבעיות המרכזיות בסרט היא הקריינות המיותרת ברובה של אלן, אשר נשמעת כאילו הוא מקריא טקסט לא מוכר, וקולו אינו נעים וחסר ביטחון עצמי. קל לשמוע את שיניו נוקשות ונשימתו מתקשה.

XXXXX

חוסר עקביות יכולה להיות קטלנית בתסריטים של הרבה מאוד סרטים, אבל זהו אחד הכישרונות הגדולים של אלן. הוא נוהג להראות כיצד אנשים מתאהבים – ואז לא ("הרומן שלי עם אנני"), משנים את אופיים ("זליג") וגם מקבלים החלטות משנות חיים ("חנה ואחיותיה"). למרות ש-"קפה סוסייטי" אינו מתחרה בסרטים נהדרים אלה, השחקנים המעולים והמראה החמוץ-מריר, הם שעושים את ההפקה. כאמור, אגדה תוססת עם משל משעשע שבהחלט מותירה גם טעם מתוק.

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן