בארי זוננפלד ("גברים בשחור") לא נהנה מקריירת בימוי יציבה, אבל גם הבמאים הוותיקים ביותר שנפלו מגדולתם, ישמרו תמיד על כבוד מקצועי בסיסי. אבל איכשהו, המוניטין של זוננפלד נשמר אפילו אחרי שיצר את "פרוע על המערב" (1999). אבל עם הסרט "מר תשע נשמות", זה כנראה שפל הקריירה שלו – וכך גם עבור כל אחת ואחד מן המעורבים.

"מר תשע נשמות": גארנר וספייסי כחתול חמום מוח

הסרט אמנם הופק על ידי חברת אירופה קורפ של לוק בסון, אבל כנראה ש-"מר תשע נשמות" נוצר מסיבות של רדיפת בצע גרידא במטרה לרפד את קופת האולפנים באמצעות קומדיה משפחתית על אדם הלכוד בתוך גוף של חתול. אלו שמצפים לתעלולי חתול או לקטעי וידאו חתוליים משעשעים, כפי שרואים פעם בפעם ביו-טיוב, בוודאי יתאכזבו, כיוון שהסרט מתעניין דווקא בהשתנה של חתולים, אכילת מזון מגעיל מקופסת שימורים או פרפורים מעצבנים, תוך מינימום מאמץ ליצור אותם.

יתכן שזוננפלד בבעיה רצינית עם אנשי העולם התחתון ומישהו שם לו אקדח לרקה כדי ליצור סרט זה, או שאולי הוא נחטף על ידי חברת ההפקה הצרפתית, כדי ליצור את הסרט הגרוע ביותר לשנת 2016.

טום בראנד (קווין ספייסי, "בית הקלפים") הוא איל עסקים חמום מוח, הלהוט לסיים את גורד השחקים הגדול ביותר בצפון אמריקה, ובמקביל מנסה ללמוד את בנו, דיוויד (רובי אמל, "הברק"), כמה דברים על גבריות. הוא בקושי מספיק להיות אבא לבתו, רבקה (מלינה ויסמן, "צבי הנינג'ה"), ובעל לאשתו, לארה (ג'ניפר גארנר, "זהות בדויה"). תוך מאמץ לצ'פר את בת זקוניו בחתול, טום מבקר בחנות חיות ברחוב שולי המנוהלת על ידי לוחש החתולים, פליקס (כריסטופר ווקן, "ספר הג'ונגל"). לאחר מכן הוא מבקר בגורד השחקים שלו כדי לפתור בעיה שגרם המנכ"ל התככן שלו, איאן (מארק קונסואלוס, "כל ילדיי"), אולם טום נופל מהגג ונכנס דרך חלון באחת הקומות. כשהוא חוזר להכרה, טום מבין שהוא לכוד בתוך הגוף של החתול, ומנסה לעשות הכל כדי להפיג את הקללה.

בראש ובראשונה, מדוע החתול נכנס לגופו של טום?! – לא מוסבר בסרט. זה קסם, אבל כזה שלא מוסבר. אולי פליקס עשה זאת כי הוא אל דמיוני או השטן בכבודו ובעצמו. כאמור, זה לא ברור ולא מוסבר, אולם זן גם לא הבעיה, אילולא מתברר כי חמישה תסריטאים חתומים על הפקה עלובה זו, ואף אחד מהם לא עצר לרגע לשאול קושיה פשוטה זו. לאחר שהצופים מסכימים לקבל כי היה פה איזה הוקוס פוקוס בלתי מובן, צריך להתנחם שיש להרוג 90 דקות כאלה ב-"מר תשע נשמות". כלומר, בסרט שפועל בלי סוללות או הסברים, כבר מכותרות הפתיחה.

היצירתיות של זוננפלד נכבית במהירות בסרט, והוא גורר את הצופים דרך מבחר סצנות אידיוטיות, כולל קרבות של למי יש גורד שחקים יותר גדול, תוכנית מטופשת של איאן להנפיק בכוח את החברה, הניסיונות של טום לאכול מזון חתולים, היחסים של טום עם גרושתו, מדיסון (שריל היינס, "פרברי הגיהנום"), ועד חוסר יכולתו של החתול להתקשר עם לארה. בשביל להעביר את הזמן כחתול הוא שותה וויסקי… בקיצור, כל סצנה מתרחשת באופן המוזר ביותר שניתן להעלות את הדעת.

הסרט "מר תשע נשמות" אינו מנסה להעביר מסר או לחנך את הצעירים. זהו סגנון מיושן, כמו למשל כשספייסי צועק משחקי מילים ודמותו כחתול חוטפת התקפי זעם. נראה כי גארנר נראית נבוכה להופיע בסרט, והיא צריכה להיות. לא רק שהיא נאלצת לגלם את אשתו היפה של ספייסי המזדקן, היא גם אחראית לתרץ את התנהגותו של החתול.

XXXXX

"מר תשע נשמות" אינו ראוי לצפייה על ידי הורים, ובטח שלא על ידי ילדים – אחרת הם ינסו לחשוב מדוע ההורים הענישו אותם בקולנוע. לגבי זוננפלד, אם הוא באיזה סוג של צרות, יש דרכים אחרות לפתור אותן.