היועץ המשפטי לממשלה קיים אמש (ראשון) דיון בלשכתו בהשתתפות פרקליט המדינה, משנים ליועץ המשפטי לממשלה, חברי צוות ההסדרה ונציגים ממשרדי הממשלה הרלוונטיים, בנושא המלצת צוות ההסדרה אותו הקימה שרת המשפטים לפני כשנה בעניין המאחז עמונה.
לפי המלצות צוות ההסדרה, מוצע לפנות את המאחז, ולהקימו מחדש על אדמות סמוכות, אשר לעמדת הצוות ניתן להגדירן כ"נכסי נפקדים".
נקודת המוצא לדיון, כפי שהודגשה על-ידי אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה, היא הקפדה ללא פשרות על קיום שלטון החוק בכלל, וביו"ש בפרט. במקרה זה עמד היועץ על החשיבות בכיבוד החלטת בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, מיום 25.12.2014, ככתבה וכלשונה, ולפיה יש לפנות את כלל הבנייה הקיימת במאחז עד לא יאוחר מיום 25.12.2016.

המלצות וועדת ההסדר של שקד תבחנה רק לאחר שתושלם בדיקת נתונים
באשר להמלצות הצוות, סיכם היועץ המשפטי לממשלה, כי אין מניעה משפטית לבחון את מעמדן הקנייני של החלקות הסמוכות שקיימת לגביהן אינדיקציה ראשונית להיותן נכסי נפקדים, וזאת על מנת שיהיה לדון באופן מסודר ויסודי בהמלצת צוות ההסדרה. מלשכת היועץ נמסר כי לאחר שתושלם הבדיקה ויונח מסד נתונים מלא ככל הניתן, יוכל היועץ להידרש לסוגיות המשפטיות המתעוררות, בין היתר בתחומים של ניהול נכסי נפקדים ובנושא של דיני התכנון והבנייה, כאמור.
לפני כשנתיים הורו שופטי בג"ץ להרוס את כל הבתים במאחז עמונה שבמועצה האזורית מטה בנימין עד לסוף שנת 2016. נשיא בית המשפט העליון דאז, השופט אשר גרוניס, כתב בהחלטה כי "נוכח הקושי הגלום בביצוע ההריסה, שהרי מרבית המבנים משמשים למגורים, ועל מנת שתהיה אפשרות לבחון חלופות למגורי התושבים, אנו מורים כי הצווים ימומשו תוך שנתיים מיום מתן פסק דין זה".
עוד ציין נשיא בית המשפט העליון כי "אי פינויים של המבנים מהווה הפרה של התחייבויותיהם החוזרות של שר הביטחון, מפקד כוחות צה"ל בגדה, ראש המנהל האזרחי ומפקד משטרת מחוז ש"י בפני בית המשפט לביצועם של צווי ההריסה, תוך פגיעה חריפה בזכויותיהם של התושבים המוגנים באזור ומניעת גישתם לקניינם הפרטי. פגיעה זו בשלטון החוק ובזכויות התושבים המוגנים היא המחייבת, על אף הפגיעה בתושבי היישוב, את פינויים של המבנים בשטחו".
ההחלטה על הפינוי התקבלה בבג"ץ בעקבות עתירה של ארגון זכויות האדם "יש דין", בשיתוף עם כמה בעלי קרקעות פלסטינים מהכפר סילוואד, שעל אדמותיהם או בסמוך להן נבנה המאחז. בשנת 2006 נהרסו תשעת מבני הקבע היחידים במקום מאותה סיבה, לאחר שעתירת "שלום עכשיו" בנושא התקבלה.

חברי הכנסת מועלם וקיש – להעביר חוק שילבין את הפלישה
"שעון החול על קיומה של עמונה מתקדם והולך", אמרה חברת הכנסת שולי מועלם (הבית היהודי) שיזמה יחד עם חבר הכנסת יואב קיש (ליכוד) הצעת חוק שתלבין את עבריינות המתנחלים שפלשו והתיישבו על קרקעות פרטיות לא להם. "אפשר להציל את היישוב מהריסה ולמנוע תקדים שיפגע במקומות נוספים באיו"ש רק אם חוק ההסדרה יאושר. כאשר רוב החברים בוועדת השרים לענייני חקיקה תומכים בחוק, כולל שני שרים בעלי זכות וטו, אף אחד לא ירצה לקחת על עצמו את האחריות לנפילתו. על כן, אם אראה כי בכל זאת החוק צפוי ליפול בוועדת שרים, אמשוך אותו כדי להפעיל מאמצים אחרונים לקראת כינוס הוועדה האחרון למושב הקיץ", אמרה.

בהצעת החוק נכתב כי מרבית היישובים הוקמו בעידוד ממשלות ישראל ובמימונן ובשעה שהמשפחות שקבעו בהם את ביתם עשו זאת בתום לב ולא היו מודעים לעובדת הקמתם על קרקע פרטית. "ביחס לחלק מהיישובים, גם רשויות המדינה שהיו מעורבות כאמור בהקמתם, לא היו מודעות לעובדת היות המקרקעין במקום מקרקעין פרטיים ואצל התושבים נוצרה במהלך השנים התחושה שהעיכובים בהסדרתם התכנונית הם עיכובים טכניים. על רקע מצגים אלו קבעו התושבים את משכנם ביישובים, בנו בהם את בתיהם, הקימו בהם את משפחותיהם והולידו בהם את ילדיהם", נכתב בהצעה.

מבחינת המתנחלים המשוואה ברורה, ממשלתו של אהוד אולמרט הייתה ממשלת זדון שתזכר לדראון בעקבות גירוש המתנחלים שהגשימו הלכה למעשה את חזון הציונות. בסרטון תעמולה בו מוצגים המעשים באכזריים מול המתנחלים השלווים בעת הפינוי ב-2006, הם נעזרים בשיר "פה בארץ חמדת אבות" שנכתב באידיש ב1908 ותורגם לעברית על ידי ישראל דושמן בשנות השלושים.
ההשוואה בין ממשלת ישראל לשלטון הבריטי מול גלי העלייה הבלתי לגלית ברורה.
מבחינתם ארץ ישראל השלמה היא שלהם וכך האדמות בה.

כלפי חוץ מפגינים תושבי ההתנחלות חיים שקטים שבשגרה. אך מתחת לשטח הם מתכוננים למאבק כשתקוותם נעוצה בחוק שמנסים להעביר מועלם וקיש. זאת למרות שיועציה המשפטיים של שרת המשפטים שקד הבהירו לה שחוק כזה לא יעמוד במבחן בג"צ. שקד תולה את יהבה בהצעת ההסדר של הוועדה העומדת בראשה, למרות דבריו של היועץ המשפטי לממשלה.
שעון החול מתקתק, ואם לא ימצא פתרון אחר, יהיה על ממשלת נתניהו לפנות את עמונה מקרקעות הפלסטינים הפרטיות.