ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שוב חושב שהזיכרון שלנו קצר ושיש לו עסק עם מטומטמים. שוב הוא מנסה לשכתב את ההיסטוריה, או לפחות "לעקם" אותה קצת, לטובת האינטרסים שלו.

במהלך הוויכוח אתמול עם שר האוצר, על רמת החינוך בישראל, זרק ראש הממשלה את המשפט הבא: "למרות שממשלת רבין השקיעה הרבה בחינוך, עדיין ההישגים ירדו". הוא לא הסתפק בכך וחזר על משנתו הקפיטליסטית, לפיה לא השקעה בחינוך, אלא יזמות עסקית, היא שתביא את השיפור הכלכלי לפריפריה.

בעניין אחד צדק ראש הממשלה, ללא ספק: ממשלת רבין ושרי החינוך שלה שולמית אלוני ואמנון רובינשטיין, אכן השקיעו ה-מ-ו-ן בחינוך בפריפריה. עד כדי כך השקיעו, שגם ראשי ערים המזוהים עם הליכוד שיבחו בריש גלי את ההשקעה של ממשלת רבין בחינוך.

אבל ראש הממשלה בעיקר התבלבל ו"שכח" רק פרט אחד קטן: לממשלת רבין לא ניתנה ההזדמנות להמשיך ולקדם את החינוך, כפי ששאפה לעשות, משום שממשלת רבין לא השלימה את הקדנציה שלה. ומדוע?  משום שראש הממשלה יצחק רבין נרצח – ולא ניכנס כרגע לשאלה, מה חלקה של ההסתה מצד נתניהו, באווירה שהתירה את דמו של רבין.

את מערכת החינוך, שרק התחילה להתרומם, אחרי שנות שלטון ליכוד ארוכות, קיבל לידיו לא אחר מבנימין נתניהו. הקרדיט והפרחים, על ירידת ההישגים בחינוך אחרי ממשלת רבין, מגיעים כולם לנתניהו.