"אורסטיאה" בתיאטרון נוצר: טרגדיה בלי דרמה

הפרשנות הבימתית של הבמאי אבישי מילשטיין לטרגדיה של אייסכילוס, כוללת כמה תמונות מרשימות, אבל דלה בדמויות מורכבות וברגשות אמיתיים. משחק טוב של מירב גרובר והופעה משעשעת של מוצי אביב

"אורסטיאה" בתיאטרון נוצר: טרגדיה בלי דרמה

הפרשנות הבימתית של הבמאי אבישי מילשטיין לטרגדיה של אייסכילוס, כוללת כמה תמונות מרשימות, אבל דלה בדמויות מורכבות וברגשות אמיתיים. משחק טוב של מירב גרובר והופעה משעשעת של מוצי אביב

★★★★★

היוונים המציאו את הדרמה, אבל בהצגה "אורסטיאה" מאת אייסכילוס, אין הרבה דרמה. מה כן יש? הצגת פרינג' מסוגננת, עם כמה תמונות מרשימות, בבימוי אבישי מילשטיין, שגם חתום על עיבוד המחזה של אייסכילוס לבמה. "אורסטיאה" היא טרגדיה אפלה (עם כמה רגעי הומור משחררים), המבוססת על המיתולוגיה היוונית ומתרחשת עם תום מלחמת טרויה, שנחשבת על ידי רבים למלחמה הארוכה האכזרית והמיותרת ביותר בהיסטוריה. לא בדקתי את העובדות, אבל כל מלחמה היא מיותרת ואכזרית.

סקס, שחיתות ובגידות. צילום: ניקול דה קסטרו

המלחמה פרצה, לפי המיתולוגיה היוונית, בגלל אישה –  הלנה, היפה בנשות תבל ואשתו של מנלאוס, מלך ספרטה, שבגדה בבעלה עם פריס, בנו של מלך טרויה. מנלאוס גייס את מלכי יוון לצאת לקרב כדי להציל את כבודו האבוד ואת כבודה של ספרטה. ויש גם סיבה רוחנית-שמיימית לפרוץ המלחמה: זאוס, מלך האלים, חשד באשתו שהיא בוגדת בו – והכריז מלחמה על העולם, גם כדי להשמיד כמה שיותר זכרים-ממזרים, עדות לבגידותיו. מבולבלים? זו רק ההתחלה.

"אורסטיאה" מתרחשת לאחר סיום המלחמה וגיבוריה הם אגממנון, מלך ארגוס, ואשתו קליטמנסטרה, שזועמת על בעלה שהקריב לאלים את בתם הקטנה איפיגנה, כדי לזכות בתמיכתם בו במלחמה, ולמנוע מרד צבאי. מדובר בעלילה מורכבת ופתלתלה, שכוללת סקס, שחיתות ובגידות, יצרים, נקמות וקנוניות, וכמובן הרבה דם שנשפך. ההצגה ארוכה, שעתיים וחצי, לא כולל הפסקה, ומכילה קטעים מהסיפור, תפוריס גס, מה שפוגם בזרימה של העלילה.

הנקמה בבעלה מתדלקת אותה. גרובר. צילום: ניקול דה קסטרו

גם המשחק אינו אחיד ברמתו. אחת מנקודות האור היא חזרתה לבמה של מירב גרובר, בתפקיד הראשי של קליטמנסטרה, אישה חזקה, שתשוקת הנקמה בבעלה, מתדלקת אותה. לגרובר יש נוכחות מרשימה על הבמה והיא מגלמת באמינות דמות רגישה ואכזרית גם יחד. מוצי אביב ("מלכות החרמון"), בגיחה מפתיעה לבמה, מגלם תפקיד קטן יחסית ומשעשע. טובות גם יעל ברנפלד, אביה ברש ותמר אלקן.

צריך אומץ להעלות מחזה כ"אורסטיאה". ההצלחה חלקית בלבד. "אורסטיאה" היא הצגה מושקעת מבחינת עיצוב הבמה והדמויות, אבל דלה בדמויות מורכבות וברגשות אמיתיים. בסיום ההצגה יש גם מסר: די למעגל הדמים הבלתי נגמר, לקורבנות צעירים ולטרגדיות אנושיות (בשביל זה אנחנו לא צריכים את מלחמת טרויה. יש לנו מלחמות משלנו). "אורסטיאה" מומלצת לחובבי פרינג', שמחפשים "תיאטרון אחר", גם אם הוא רחוק משלמות.

★★★★★

היוונים המציאו את הדרמה, אבל בהצגה "אורסטיאה" מאת אייסכילוס, אין הרבה דרמה. מה כן יש? הצגת פרינג' מסוגננת, עם כמה תמונות מרשימות, בבימוי אבישי מילשטיין, שגם חתום על עיבוד המחזה של אייסכילוס לבמה. "אורסטיאה" היא טרגדיה אפלה (עם כמה רגעי הומור משחררים), המבוססת על המיתולוגיה היוונית ומתרחשת עם תום מלחמת טרויה, שנחשבת על ידי רבים למלחמה הארוכה האכזרית והמיותרת ביותר בהיסטוריה. לא בדקתי את העובדות, אבל כל מלחמה היא מיותרת ואכזרית.

סקס, שחיתות ובגידות. צילום: ניקול דה קסטרו

המלחמה פרצה, לפי המיתולוגיה היוונית, בגלל אישה –  הלנה, היפה בנשות תבל ואשתו של מנלאוס, מלך ספרטה, שבגדה בבעלה עם פריס, בנו של מלך טרויה. מנלאוס גייס את מלכי יוון לצאת לקרב כדי להציל את כבודו האבוד ואת כבודה של ספרטה. ויש גם סיבה רוחנית-שמיימית לפרוץ המלחמה: זאוס, מלך האלים, חשד באשתו שהיא בוגדת בו – והכריז מלחמה על העולם, גם כדי להשמיד כמה שיותר זכרים-ממזרים, עדות לבגידותיו. מבולבלים? זו רק ההתחלה.

"אורסטיאה" מתרחשת לאחר סיום המלחמה וגיבוריה הם אגממנון, מלך ארגוס, ואשתו קליטמנסטרה, שזועמת על בעלה שהקריב לאלים את בתם הקטנה איפיגנה, כדי לזכות בתמיכתם בו במלחמה, ולמנוע מרד צבאי. מדובר בעלילה מורכבת ופתלתלה, שכוללת סקס, שחיתות ובגידות, יצרים, נקמות וקנוניות, וכמובן הרבה דם שנשפך. ההצגה ארוכה, שעתיים וחצי, לא כולל הפסקה, ומכילה קטעים מהסיפור, תפוריס גס, מה שפוגם בזרימה של העלילה.

הנקמה בבעלה מתדלקת אותה. גרובר. צילום: ניקול דה קסטרו

גם המשחק אינו אחיד ברמתו. אחת מנקודות האור היא חזרתה לבמה של מירב גרובר, בתפקיד הראשי של קליטמנסטרה, אישה חזקה, שתשוקת הנקמה בבעלה, מתדלקת אותה. לגרובר יש נוכחות מרשימה על הבמה והיא מגלמת באמינות דמות רגישה ואכזרית גם יחד. מוצי אביב ("מלכות החרמון"), בגיחה מפתיעה לבמה, מגלם תפקיד קטן יחסית ומשעשע. טובות גם יעל ברנפלד, אביה ברש ותמר אלקן.

צריך אומץ להעלות מחזה כ"אורסטיאה". ההצלחה חלקית בלבד. "אורסטיאה" היא הצגה מושקעת מבחינת עיצוב הבמה והדמויות, אבל דלה בדמויות מורכבות וברגשות אמיתיים. בסיום ההצגה יש גם מסר: די למעגל הדמים הבלתי נגמר, לקורבנות צעירים ולטרגדיות אנושיות (בשביל זה אנחנו לא צריכים את מלחמת טרויה. יש לנו מלחמות משלנו). "אורסטיאה" מומלצת לחובבי פרינג', שמחפשים "תיאטרון אחר", גם אם הוא רחוק משלמות.

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן