התנועה לאיכות השלטון בישראל פנתה היום (ראשון) במכתב התראה לבנימין נתניהו ראש הממשלה בו כתבה כי במידה ויביא לסגירת תאגיד השידור הישראלי החדש, תפעל התנועה ותתבע את נתניהו באופן אישי על מנת להבטיח כי יישא באחריות כלכלית אישית לפגיעה מיותרת בקופת הציבור. התנועה מתרה בראש הממשלה כי פעולותיו לסגירת התאגיד הן בחזקת "הפרת אמונים חסרת תקדים של משרת ציבור כה בכיר, שאין כל ספק שתצדיק הטלת חיוב אישי- מנהלי בגין מעשים אלו".
בראשית מכתבה של התנועה נאמר כי המכתב מגיע בעקבות אחריותו האישית של ראש הממשלה לבזבוז כספי ציבור בסך כ-2 מיליארד ש"ח בכספי הציבור, לכל הפחות, ללא כל היגיון – אידאולוגיי או כלכלי.
"התנהלות זו של אדוני מביאה לפגיעה אנושה בעקרונות הדמוקרטיים הבסיסיים ביותר – הם חופש העיתונות וחופש הביטוי; ואכן, שידור ציבורי עצמאי, ביקורתי ואיכותי הינו סממן של דמוקרטיה איתנה. ואולם, מכתבנו זה מבקש להתמקד בהשלכות הכלכליות של פעולותיו של אדוני", מסבירים בתנועה לראש הממשלה. "הנתונים המפורסמים, סגירת רשות השידור ותחילת עבודתו של תאגיד השידור הישראלי תביא לחיסכון של 2 מיליארד ש"ח לקופה הציבורית", מצין אלי סולם מנכ"ל התנועה במכתבו ומוסיף: "לא ניתן להתעלם מהנסיבות, שעלולות להשיא עלויות נוספות על קופת המדינה: למיטב ידיעתנו, נקלטו עד כה מאות עובדים חדשים בתאגיד, נעשו הכנות ונסגרו חוזי עבודה, הפקה ואדמיניסטרציה, הוקמו אולפנים והחלו צילומים של הפקות מקור. כל אלו הן עלויות נוספות שמעשיך עלולים להטיל על קופת המדינה".
"אנו מוכנים לפעול בכלל המישורים המשפטיים הפרושים לפנינו", מזהירה התנועה, על מנת להבטיח שנתניהו יישא באחריות כלכלית אישית לפגיעה מיותרת זו בקופה הציבורית. "אנו סבורים כי מדובר בהפרת אמונים חסרת תקדים של משרת ציבור כה בכיר, שאין כל ספק שתצדיק הטלת חיוב אישי-מינהלי בגין מעשים אלו", מסתיים המכתב שהעתקיו הועברו ליו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן וליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט.

מוקדם יותר בשעות הצהריים, ראש הממשלה הודיע כי העביר את הדיון בסגירת תאגיד השידור הציבורי לישיבת הממשלה הבאה, בעוד שבוע בדיוק – אז תצביע הממשלה בעד או נגד סגירת התאגיד.
זה קרה לאחר ששר האוצר משה כחלון החרים את ישיבת הממשלה ואת פורום ראשי הסיעות בקואליציה במחאה על כוונת נתניהו להעביר חוק לביטול התאגיד. ההצבעה אמורה לפיכך להתקיים בישיבת הממשלה, שם צפוי לנתניהו רוב להעברת היזמה לסגירת התאגיד. אם החוק יאושר בממשלה, הוא יעבור בהמשך לאישור הכנסת.
כחלון דורש שהתאגיד ייפתח כמתוכנן בחודשים הראשונים של 2017, וסותר את טענתו של ח"כ ביטן שלפיה התאגיד מהווה בזבוז תקציבי. העובדה שנתניהו מתעלם מעמדתו כשר אוצר ומתעקש להביא לדיון את נושא הסגירה עוררה את זעמו והוא החליט לא להגיע לישיבות.

תוך כך נערך כינוס חירום במכון הישראלי לדמוקרטיה בירושלים.  יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה אמר כי "חוסר היכולת של בכירים במערכת הפוליטית לוותר על שליטתם בשידור הציבורי, יביא לפגיעה קשה ביסודות הדמוקרטיים שלנו. הצעת החוק של ח"כ ביטן מבקשת לשמר את המצב הקיים- שידור ציבורי הנגוע בשחיתות ציבורית, המבזבז כספי ציבור, בעל תרבות ארגונית רעילה, הנתון תדיר ללחצים בלתי ראויים מבפנים ומחוץ. זוהי הצעה אבסורדית על רקע ההשקעה המרובה ביצירת תשתית חוקית ואופרטיבית להקמת גוף שידור ציבורי עצמאי שיחולל יצירה תרבותית מקומית בהיקפים חסרי תקדים של כמעט 300 מליון שקל בשנה. הצעת החוק החדשה אינה מביאה שום הצדקה לשנות את המסקנה ההכרחית, לפיה אין עוד יכולת להציל את הרשות וכי יש להקים גוף חדש- עצמאי, בלתי תלוי וללא משוא פנים".

ד"ר תהילה שוורץ  אלטשולר, מנהלת המרכז למוסדות וערכים דמוקרטיים, השתתפה בכנס החירום ותקפה את התחשיב הכלכלי שהציג יו"ר הקואליציה ביטן: "תרגיל לוליינות חשבונאי שמעביר כספי ציבור מיד ליד, מלא סתירות פנימיות במטרה לייצר אחיזת עיניים. אין בתחשיב ובהצעת החוק שמוביל ח"כ ביטן שום מודל עסקי חדש, שום חזון ולמעשה אפס יכולת להביט מעבר לשנת 2018 ולתכנן כיצד ייראה השידור הציבורי של ישראל".