ארגון אסלאמי קיצוני שולט ברוב דרומה של סומליה והשפעתו משתרעת עד לפאתי מוגדישו הבירה. הארגון, אל-שבאב, התמזג עם אל-קאעידה ומשמש כאחת השלוחות הבולטות ביותר שלה. במקומות שכבש כבר הספיק להנהיג את דיני השריעה

מאת גרשון גירון

נציגי 40 ממשלות וארגונים הומניטאריים התכנסו ביום חמישי בלונדון לדון במצב בסומליה, שבה שוררת כבר שנים אנרכיה, המאפשרת לארגונים אסלאמיים קיצוניים לשגשג. הם ינסו לגבש גישה משותפת לטיפול בסערה הפוליטית, בטרור, בביטחון המידרדר, ובה בעת לספק לה סיוע הומניטארי.

במוקד השיחות יעמוד אל-שבאב, ארגון אסלאמי קיצוני המתקומם נגד ממשלת המעבר הזמנית של סומליה מאז 2007.

איך התחיל הכול

בסומליה אין ממשלה מתפקדת מאז 1991 – ומאז מתמודדות מיליציות וסיעות שונות על נתחים מהטריטוריה של המדינה. תנועת אל-שבאב ("הנוער") צצה ב- 2004. אנשי התנועה היו מעורבים בסדרת רציחות של אזרחים תומכי המערב. היא החלה לשגשג כאשר כבש "איחוד בתי המשפט האסלאמיים" את הבירה מוגדישו ואזורים נרחבים במרכז סומליה ב-2006.

אחרי שהביס קואליציה של מיליציות אחרות שנתמכו על ידי ארצות הברית, כונן האיחוד את שלטון החוק המוסלמי, השריעה, בבירה, ובלם זמנית את האנרכיה. אנשים רבים בבירה קידמו בברכה את הביטחון היחסי שהביא האיחוד, במידה רבה הודות למיומנויות הלחימה של כמה מאות לוחמי אל-שבאב.

פלישת אתיופיה

שישה חודשים אחרי כיבוש מוגדישו בידי איחוד בתי המשפט האסלאמיים פלשה אתיופיה לסומליה, בתמיכת וושינגטון. שתי הממשלות חששו מכינונו של שלטון אסלאמי פונדמנטליסטי שיאפשר לארגון אל-קעאידה דריסת רגל באפריקה. רבים ממנהיגי האיחוד נמלטו, אך אל-שבאב פתח במלחמת גרילה נגד 17,000 חיילי אתיופיה שהוצבו במדינה. במלחמה זו הייתה לשבאב תמיכה רבה: מבחינת סומלים רבים במדינה אתיופיה היא מדינת אויב לכל דבר.

האתיופים השתלטו על מוגדישו במהירות, אך לא הצליחו להשקיט חלקים גדולים במרכז סומליה ובדרומה. אל-שבאב הצליח להתארגן מחדש בדרום המדינה, כשהוא מנצל מריבות פנימיות בממשלה הפדראלית הזמנית. ב-2008 החלו אנשיו לכבוש מחדש ערי חוף הממוקמות דרומית לבירה, ונמל קיסמאיו הפך עבורם למקור הכנסה עיקרי. על פי האו"ם, הארגון גובה מעסקים בעיר הנמל, ובשתי ערי נמל נוספות, מיסים ומכסים בסך 35–50 מיליון דולרים בשנה.

בה בעת נטשו מפקדי אל-שבאב את ההנהגה הפוליטית של איחוד בתי המשפט. הסיבה: איחוד בתי המשפט פתח במשא ומתן עם הממשלה, שבה אל-שבאב אינו מכיר. במקביל, החלו להתגלות סדקים בתוך התנועה האסלאמית. אנשי הדור המבוגר יותר שלו האיחוד לא שבעו נחת מתפקידם הגובר של לוחמים מחוץ לארץ בשורות אל-שבאב, ומהשינוי שחל בו כשהפך מארגון התנגדות סומאלי, לחלק מתנועת הג'יהאד העולמית.

קשרים עם אל-קאעידה

רוב המשקיפים סבורים שקשריה הארגוניים של תנועת אל-שבאב עם מרכז אל-קאעידה חלשים או בלתי קיימים. הן אוסאמה בן לאדן והן יורשו איימן אל-זוואהירי שיבחו את אל-שבאב על התנגדותה לכיבוש האתיופי ועל הג'יהאד שהיא מנהלת. מיד אחרי הפלישה האתיופית עודד אל-זוואהירי את הסומלים להביס את "הפולשים הצלבנים האתיופים".

כמה ממנהיגי אל-שבאב התאמנו באפגניסטן, אך לרוב לוחמי התנועה הצעירים אין מידע רב על אל-קאעידה.מכל מקום, בפברואר 2010 הכריזה התנועה על נאמנותה לאל-קאעידה, והתחייבה "לקשר את הג'יהאד בקרן אפריקה לג'יהאד שמובילה אל-קאעידה". אחר חיסול בן לאדן, כאשר מונה אל-זוואהירי למנהיג, חזרה אל-שבאב על הכרזת הנאמנות שלה, ובשנה שעברה הכריזה ש"תקריב הכול למען הקמת חליפות אסלאמית עולמית".

החודש הודיעו שני הארגונים על מיזוגם הרשמי, ואל-זוואהירי מסר בהקלטת וידיאו שהברית "תומכת באחדות הג'יהאד נגד מסע הצלב הציוני ועוזריו בקרב שליטים בוגדניים מטעמם".

אכזבה גוברת

סוכנת הגיוס המוצלחת ביותר של אל-שבאב היתה ממשלת המעבר ומאבק הכוחות הארוך שהתנהל בין הנשיא עבדוללה יוסוף אחמד, קצין צבא בכיר לשעבר, וראש ממשלתו, נור חסאן חוסיין. יוסוף, בעל בריתה של אתיופיה, נאלץ להתפטר בסוף 2008, והקל מעט את המתיחות בתוך הממשלה השברירית.

בה בעת, כמה ממעשי הסיעות של אל-שבאב החלו להצטייר בעיני סומלים רבים כהתקפות חסרות שחר – מחבל מתאבד שהתפוצץ בטקס הענקת תארים לרופאים בשנת 2009 הרג 19 אנשים; התקפה על מרפאה ששרתה אזרחים וחיילים של כוחות האיחוד האפריקני בינואר 2010; ובאוקטובר האחרון – פיגוע התאבדות נגד סטודנטים שהתכנסו לאירוע של חלוקת מלגות סמוך למשרד החינוך. בפיגוע האחרון נהרגו יותר מ-100 בני אדם. חסידי האסלאם הקיצוני טוענים, כרגיל, שהאמריקנים הם העומדים מאחורי פיגועי ההתאבדות.

גם יישום קפדני של חוקי השריעה שהנהיג אל-שבאב הרחיק ממנו רבים, ממש כפי שקרה לאל-קאעידה בעיראק. נשים נסקלו למוות בעוון ניאוף וקטיעת איברים ועריפת ראשים הפכו לדבר שבשגרה. בכמה אזורים אסרה התנועה להאזין לרדיו ולהשתמש בכתב לא-ערבי. עיתונאים נרצחו. בארץ שאין בה כמעט מסורת של חיים על פי השריעה, צעדים אלה הרחיקו ממנה תושבים רבים.

מי אחראי?

לאל-שבאב אין היררכיה מסודרת והוא מחולק לסיעות. באזורים אחדים שולטים לוחמים זרים, ובאחרים מקומיים. גם קשריו עם ארגונים אסלאמיים אחרים מתנדנדים. המנהיג הבולט ביותר הוא שייח חסן דהיר אוויס, הנמצא ברשימת "המקושרים לטרור" האמריקנית מזה עשור. "אינני טרוריסט, אבל אם נאמנותי לדתי ואהבתי לאסלאם עושות ממני כזה, אז אקבל על עצמי את ההגדרה", התבטא לפני כחמש שנים.

בתוך התנועה ניכר מתח בשאלת היקף יישומם של חוקי השריעה, ולאחרונה- גם בנוגע להתרת כניסת ארגוני סיוע זרים לדרום סומליה כדי להקל על מצוקת הרעב המאיימת על חיי מיליונים.

בעיקרון רואים הלוחמים הזרים (כארבעים מהם מארצות הברית, ויותר מכך מקנדה ומאירופה) את תפקיד אל-שבאב כחלק מהג'יהאד העולמי. רוב המנהיגים המקומיים, בפרט בדרום, נוקטים גישה לאומנית יותר. הם מתנגדים לממשלה המרכזית במוגדישו ולמעורבות חיילי האיחוד האפריקני בהגנה עליה; ומאידך גיסא, הם אינם תומכים באיסור שהטיל אל-שבאב על סיוע חוץ לקורבנות הרעב.

העברת המאבק לשטח האויב

לא ברור האם אל-שבאב שואף להפוך לארגון גלובלי. הוא היה מעורב בפיגוע כפול בקמפלה, בירת אוגנדה, ב-2010, כנקמה על השתתפותה של אוגנדה בכוח האפריקני המגבה את ממשלת המעבר במוגדישו. אחד מאנשי אל-שבאב ניסה לרצוח את הקריקטוריסט הדני קורט ווסטרגארד, כנקמה על ציורי הנביא מוחמד. וארגוני ביון מערביים חוששים שאל-שבאב ינסה ליצור קשרים עם ארגוני טרור אסלאמיים אחרים באפריקה, כגון בוקו חראם הניגרי. הגולה הסומלית הגדולה (כ-1.5 מיליון, רובם בסקנדינביה, קנדה וארצות הברית) משמשת כזירת גיוס לאל-שבאב הזדמנויות לצורך ביצוע פעולות טרור בחו"ל, אולם נכון להיום, רוב הסומלים שגויסו לתנועה עדיין פועלים בסומליה.

ארבעים אמריקנים הצטרפו לאל-שבאב, ומתוכם נהרגו לפחות שניים בפיגועי התאבדות. לפחות אחד – עומר חמאמי, יליד אלבמה – הפך למגייס ותועמלן נודע, ואף צילם סרטוני ראפ העוסקים בפלישה האתיופית ובמות קדושים. "כולנו אוסמה", צוטט חמאמי כאומר בכנס של אל-שבאב ימים אחדים אחרי מות בן לאדן.

המצב הנוכחי

בשלהי השנה שעברה החל אל-שבאב לספוג מפלות במוגדישו. אחד ממפקדיו הבכירים נהרג במחסום דרכים, וכוחות האיחוד האפריקני הצליחו לדחוק את לוחמי הארגון מכמה שכונות בעיר.

הארגון נמצא במגננה גם בתחום שלטונו בדרום סומליה. ממשלת קניה, המאשימה אותו בחטיפת אזרחים זרים אחדים בצפון קניה בפשיטה שערך בחודש אוקטובר מעבר לגבול, פועלת להקמת אזור חיץ בדרום סומליה. מאז ראשית המבצע הצטרפו כוחות אתיופיים ליחידות ממשלת סומליה בהתקפת מעוזי אל-שבאב כגון באידואה, שעל כיבושה דווח בשבוע שעבר.

את נסיגת אל-שבאב מאזור מוגדישו מלווה מתקפת מתאבדים ומארבים חפוזה. רק משקיפים מעטים צופים ניצחון מכריע לאל-שבאב או לממשלה ותומכיה מבחוץ. אולם קיים חשש שתחת לחץ עלול אל-שבאב לתקוף מחוץ לגבולות המדינה, בקניה ובמקומות אחרים.