Skip to content

פמיניזם. הדבר הכי טוב שקרה לנשים

לא פרחים ולא בשמים. יום האישה הבינלאומי נועד לבחון את מעמדן של הנשים בכל תחומי החיים. לצד התקדמות ניתן עדיין לראות, לצערנו, הרבה תחומים בהם יש עדיין צורך לסגור פערים. על פמיניזם, לא מילה גסה
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

אין הרבה אנשים שיודעים לחנות טוב ממני. יחד עם זאת, בכל פעם שאני יוצאת ממקום חנייה ובאזור עובר גבר מזדמן, הוא מנפנף בידיו כדי לכוון אותי. הוא עדיין לא מאמין ביכולתי. כן. זה עדיין מרגיז אותי.

מרגיזים אותי גם האנשים, נשים וגברים, שאומרים שפמיניזם פוגע בנשים. מרגיז אותי שנשים אומרות: 'אני לא פמיניסטית'. נשים חזקות, עצמאיות, נשים שלמדו לעשות הכל ונהנות מפירות התנועה הפמיניסטית לדורותיה. נשים שאינן מודעות לכך שהגיעו למה שהגיעו, תעסוקתית וכלכלית, בזכות מלחמות קשות שעשו עבורן נשים ששילמו על כך בדרך כלל מחיר לא פשוט.

יום האישה הבינלאומי. 8.3. זה היום. אני מקבלת הרבה ורדים בווטסאפ. בדרך כלל אני שולחת סמיילי או ורד חזרה. לעתים אני לא מתאפקת ומעירה שזהו יום שנועד לציין את הקידום במעמד האישה ואת הצורך לעשות עוד כדי לקדם את מעמדן.

אני מקבלת פרסומות לפרחים, בשמים, איפור לסוגיו. בואו נחגוג את היום בלי לזכור בכלל למה הוא נועד. בעבר הייתי יועצת לוועדה לקידום מעמד האישה, או נכון יותר, לוועדת המשנה לקידום נשים בעבודה ובכלכלה. במסגרת היום הזה קיימנו כנסים שהראו את ההישגים וגם את הפערים, ויש עדיין פערים רבים. גם בתפישות לגבי מסוגלותן של נשים למלא תפקידים שונים, גם בחינוכן של בנות לתפקידים שונים, גם בתפקידים וגם בשכר.

הנשים 'יצאו לעבודה' בגלל צרכים כלכליים של מדינות, בעיקר בעת מלחמה בה היה צורך בנשים שיחליפו את הגברים. אחר כך הן סרבו לעזוב. אז התחילו גם השאיפות. ללמוד, אבל האוניברסיטאות היו סגורות בפני נשים, והיה צורך להלחם על השינוי. היה צורך להלחם על השתלבות בארגונים ובתפקידים.

אני אופטימית. כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה את ההתפתחות העצומה ואת ההישגים שזכינו להן בזכות הענקיות שנלחמו עבורנו.

כשבוחנים את ההתפתחות לאורך מאה שנים, רואים שנשים כיום משכילות הרבה יותר, ממלאות תפקידים שהסבתות של הסבתות שלהן בכלל לא חלמו עליהם, משתכרות לעתים קרובות לא פחות מבני זוגן. כל זה, גבירותי ורבותי הלא פמיניסטים, רק בזכות התנועה הפמיניסטית. בזכות המלחמות על הזכות להיבחר, ללמוד, להשתכר.

לכן אני אופטימית גם כשאני מביטה אל העתיד. תמיד יש עליות וירידות בדרך אל המטרה. יום אישה של פרחים ובשמים לא מקדם את המטרה. נשים חזקות ובעלות שאיפות, כאלה שלעתים מוכנות גם לצאת לקרב על האפשרויות שלהן, אישית וקבוצתית, הן אלה שמקרבות אותנו אל המטרה המיוחלת, של שוויון.

אני אביבה רוזן, אני יודעת לחנות לא פחות טוב מכל גבר, ואני פמיניסטית.

 

 

 

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן