ארגון נשות הכותל עתר הבוקר (רביעי) לבית המשפט העליון בדרישה שיורה למשטרת ישראל ולקרן למורשת הכותל לפעול כחוק ולהגן עליהן מפני אלימות פיסית ומילולית ולאפשר להן לקיים תפילה ללא הפרעות, כפי שקורה מזה חודשים ארוכים. העתירה מתמקדת בעבירות הפליליות המתבצעות נגד המתפללות, אל מול אוזלת ידן של הרשויות. העתירה מתוספת לעתירה נוספת התלויה ועומדת בבג"צ, שהגישו נשות הכותל ועותרים נוספים, במסגרתה הן מבקשות מבית המשפט להורות לממשלה לפעול ליישום מתווה הכותל, עליו החליטה ממשלת ישראל ב- 31 בינואר 2016. ביצועה של החלטה זו מתמהמה ונדחה מעת לעת ונראה כי בטווח הנראה לעין היא גם לא תיושם משיקולים קואליציוניים של ראש הממשלה.

העותרות מבקשות מבית המשפט כי יוציא צו על תנאי שיורה למשיבים – משטרת ישראל, רב הכותל והקרן למורשת הכותל – להסביר מדוע הם אינם מבטיחים את זכותן החוקית של נשות הכותל להתפלל בעזרת הנשים בכותל המערבי ללא הפרעות; וכן מדוע אינם נוקטים את הצעדים הדרושים כנגד הגורמים הפועלים באמצעות אלימות פיסית ומילולית במטרה לשבש את תפילותיהן.
נשות הכותל טוענות כי במהלך תפילות שהן מקיימות מדי חודש, הן חשופות לקללות, יריקות, שריקות עזות ורצופות, צעקות רמות והשלכת בקבוקים לעברן. על אף ההתנהלות החמורה, הכוללת עבירות פליליות שמתבצעות כלפיהן, בקשותיהן החוזרות ונשנות להגנה נתקלות באדישות מוחלטת מצד משטרת ישראל מחד וסדרני הקרן למורשת הכותל מאידך. בעוד מנהלת הכותל החרדית מתנגדת  לתפילותיהן הכוללות בין השאר כיסוי בטלית, קריאה מספר תורה, הדרנים מגלים כלפיהן אדישות הגובלת בעוינות ומתבטאת בכך שהן נותרות חשופות להתקפות של גברים ובעיקר נשים חרדיות עליהן. העותרות מלינות על המצב האבסורדי שנוצר, בו האחריות לביטחונן נתונה לסדרני הקרן למורשת הכותל ולרב הכותל, המהווה גורם עוין לנשות הכותל ופועל כלפיהן בחוסר תום לב ומשיקולים זרים.

עוד נטען כי נשות הכותל הפכו קרבן לוויכוח הקיים בין משטרת ישראל והקרן למורשת הכותל, ביחס לשאלה על מי משני הגופים מוטלת האחריות להגן על המתפללות. הוויכוח פוגע בזכותן הבסיסית והחוקית של נשות הכותל להתפלל במקום, תוך שזכויותיהן החוקתיות נרמסות בזו אחר זו ותוך שעבירות פליליות מתבצעות נגדן.
הפנייה לבג"צ, כך מסבירות העותרות, מגיעה לאחר חודשים ארוכים בהם ספגו נשות הכותל אלימות פיסית ומילולית, ולאחר שמיצו את כל האפשרויות החוקיות העומדות בפניהן.
בעתירתן הציגו נשות הכותל בקשות רבות לעזרה וביניהן דחופות למשטרת ישראל, מפכ"ל המשטרה, השר לביטחון פנים, היועץ המשפטי לממשלה, היועץ המשפטי למשטרה, רב הכותל וסדרני הקרן למורשת הכותל.  אלא שהמשטרה כמו גם רב הכותל וסדרני הכותל מפגינים כלפיהן יחס מזלזל ואדישות למצוקתן. העתירה מפרטת שורת עבירות שבוצעו כנגד נשות הכותל בחודשים האחרונים, ביניהן: תקיפה, הפרעה לפולחן, עבירה על חוק השמירה על המקומות הקדושים, הפרעה שלא כדין למימוש זכות, סחיטה באיומים, מהומה ועלבון במקום ציבורי, מטרד לציבור, התנהגות פסולה במקום ציבורי ועבירה על החוק למניעת מפגעים.

לזלי זקס, מנכ"לית נשות הכותל: "מדובר בהתנהלות שערורייתית מצד כל רשויות האכיפה, שבמקום לדאוג לביטחונן של המתפללות עושות בדיוק את ההפך. לא יתכן שהמשטרה תתנער מאחריותה לנוכח שורת עבירות פליליות חמורות".

עו"ד אורלי ארז לחובסקי, המייצגת את נשות הכותל אמרה: "אין להשלים עם מצב שבו זכותן החוקתית לחופש פולחן של נשות הכותל מסוכלת מדי חודש ושוטרי משטרת ישראל עומדים מנגד ומסרבים להתערב, למרות ביצוען של עבירות פליליות. אנו מבקשות שבית המשפט יורה למשטרה להרחיק את פורעי החוק מרחבת הכותל בעת התפילות של נשות הכותל ולמצות עמם את הדין."